צנזורת הכסף: האם יוטיוב מצנזרת או מתייעלת?

"יוטיוב סוגרת לי את הערוץ ואני לא יודע מה לעשות", כינה פיליפ דה־פרנקו, כוכב יוטיוב עם 4.6 מיליון עוקבים, את הסרטון שהעלה לאתר הווידיאו בסוף השבוע ושגרף עד כה כמעט 5 מיליון צפיות. בסרטון, סיפר דה־פרנקו על סדרת התראות שקיבל מהאתר ובאמצעותן נודע לו ש־40 מהסרטונים שהעלה בשנה האחרונה סומנו כלא ידידותיים למפרסמים — תיוג שאומר כי צופיהם לא ייחשפו למודעות ופרסומות לצד הסרטון וכי הוא לא ירוויח מהם את חלקו בהכנסות.

הסרטון הוביל שורה של כוכבי יוטיוב נוספים לצאת נגד מה שהם רואים כמדיניות חדשה ופוגענית של פלטפורמת שיתוף הווידיאו של גוגל, שכבר זכתה ברשתות החברתיות לתגית #YouTubeIsOverParty. במרכז המחלוקת ניצבת השאלה האם יוטיוב החלה להשתמש בכוחה הכלכלי כדי לצנזר תכנים.

נוסף על איסורים על עירום, תכנים מיניים ואלימות, הקווים המנחים של יוטיוב מתריעים מפני "נושאים ואירועים בעלי אופי רגיש ושנוי במחלוקת" איור: ערן מנדל

המדיניות של יוטיוב, שמופיעה במסמך תמציתי בשם קוים מנחים ליצירת תוכן ידידותי למפרסמים, אינה חדשה, אך עד כה החברה לא ממש יידעה את יוצרי התוכן בקיומה. כעת העלתה יוטיוב מערכת התראות החדשה, שמיידעת בבירור את יוצרי התוכן כשפרסומות מוסרות מתכנים שלהם ומציעה להם דרך לערער על ההחלטה. כך יצא שהכוונות הטובות לכאורה של יוטיוב, ששאפה לפשט ולהבהיר את תהליך הסרת הפרסומות, הובילו אותה לגיהינום של יחסי ציבור שליליים ולאיומים מצד שורה של יוצרי תוכן לנדוד לפלטפורמות מתחרות.

מסמך הקווים המנחים מזכיר את הנורמות המקובלות בערוצי הטלוויזיה האמריקאיים לכל המשפחה, וכולל למשל איסורים על עירום, תכנים מיניים ואלימות. אלא שנוסף על כל אלה הסעיף האחרון במסמך מתריע מפני "נושאים ואירועים בעלי אופי רגיש או שנוי במחלוקת, כגון מלחמות, קונפליקטים פוליטיים, אסונות טבע או טרגדיות, גם כאשר הסרטון אינו כולל תכנים גרפיים". ושיקול הדעת האם תוכן תואם לקריטריונים ניתן בלעדית ליוטיוב והמפרסמים שלה.

כוכב יוטיוב פיליפ דה־פרנקו. מחאה נגד מדיניות הסרת הפרסומות צילום: מתוך יוטיוב

דה־פרנקו למשל התלונן כי סרטון שהעלה ועסק במקרה אונס מתוקשר נחסם לטענתו לפרסומות בשל עיסוק בחדשות לא נעימות. וידיאו בלוגרית אחרת בשם מלאני מרפי העוסקת בטיפוח ולייפסטייל, התלוננה שחלק מתכניה נחסמו לפרסום אף שלא עברו על שום איסור. בנוסף טוענים יוצרי תוכן שאכיפת המדיניות הוקשחה וכי היד על הדק הסרת הפרסומות הפכה קלה בהרבה בימים האחרונים — טענה שביוטיוב מכחישים.

עם זאת, הביקורת אינה משותפת לכל יוצרי התוכן ביוטיוב, שחלקם מתקומם על הפרשנות שהוענקה למושג צנזורה. "זו אינה צנזורה משום סוג שהוא", כתב הבמאי וכוכב יוטיוב פרדי וונג בפוסט, "האם ניתן לצפות שמפרסמים יחויבו לתמוך כלכלית בכל סוג של תוכן?". 

תוכנית חלוקת ההכנסות שמפעילה יוטיוב מ־2007 מעניקה ליוצרי תוכן נתח של כ־55% מרווחי הפרסומות שמוצמדות לסרטונים שלהם, אך היוצרים שוכחים שהחברה מצהירה מראש כי היא שומרת לעצמה את הזכות לבחור לאיזה סרטונים להצמיד פרסומות. יוטיוב עצמה מפסידה מהסרת פרסומות לצד קטעי וידיאו עתירי טראפיק, כך שסביר שהמהלך החדש נובע פחות מיוזמתה ויותר מכניעה לתכתיבי מפרסמים. בשורה התחתונה, וידיאו בלוגר שמעוניין להציג דעה לא מקובלת או להשתמש בשפה גסה עדיין יוכל לעשות זאת ואולי אף לזכות למיליוני צפיות, אבל ספק שיגרוף כך רווחים מפרסומות.

החשש הוא מפני מה שעלול לקרות בשוליים האפורים של המדיניות הזו: הסעיף העוסק בנושאים פוליטיים, חוסר השקיפות בנוגע להליך קבלת ההחלטות להסרת פרסומות מסרטונים ספציפיים והמידע הלקוני שמועבר ליוצרי התוכן משאירים מקום רב לשיפור. עצירת המימון עלולה להרחיק יוצרים מלעסוק בנושאים שנויים במחלוקת ומסרטונים בעלי עלויות הפקה גבוהות וערך ציבורי רב, למשל כאלה שניתן לקטלג כעיתונות חוקרת ועצמאית.

אם הדיון היה צף לפני כשנה או שנתיים, כשיוטיוב התמודדה עם תחרות מעטה, כנראה שמנהליה היו יכולים להתעלם מהביקורת. אך כיום המצב שונה: פייסבוק מושכת כוכבי וידיאו גדולים עם עסקאות אקסלוסיביות, סנאפצ'ט כובשת את הצעירים וטוויטר צפויה להציע בקרוב ליוצרי תוכן נתח של 70% מההכנסות מפרסום שיתלווה לתכנים שלהם.

המהלך של יוטיוב אולי היה צעד בכיוון נכון בניסיון לשתף את יוצרי התוכן באופן שבו פרסומות מוצמדות לתכנים שלהם, אבל הוא בוצע בצורה נמהרת ובעייתית. אם החברה לא רוצה להתחיל לאבד יוצרים וגולשים לטובת שירותים מתחרים מוטב שתתחיל לשתף את יוצרי התוכן בהליכי קבלת ההחלטות בצורה פתוחה ומעמיקה בהרבה.