כולם רוצים מאגר ביומטרי? דרעי מנמק את החלטתו להאריך את הפיילוט
אמירתו של שר הפנים שקיימת הסכמה גורפת על הצורך במאגר הפתיעה את המתנגדים לפרויקט. מומחי סייבר טוענים גם שקביעתו של דרעי שהמאגר חסין מפני פריצות אינה מדויקת
- ניצחון לאפל: שופט פסק לטובתה בפרשה דומה למקרה בקליפורניה
- המאגר הביומטרי: המדינה עושה הכל חוץ מדיון רציני
- נעלי, אצבע: המנעול הביומטרי הראשון שבאמת עובד
דרעי הגיע לוועדת הפנים על מנת להסביר את החלטתו להאריך את פיילוט המאגר הביומטרי בתשעה חודשים נוספים, עד לסוף 2016. "זה נושא שהניחו על שולחני ביום הראשון שנכנסתי למשרד הפנים", הוא אמר. "אין חולק, בכל הבית הזה וגם בכל הוויכוח הציבורי, שצריך תיעוד חכם במדינת ישראל. על זה אין חילוקי דעות, זה אינטרס עליון של המדינה והאזרחים".
שר הפנים ציין שהוויכוח נסוב סביב המאגר הביומטרי, והוסיף: "שמעתי את כל הגורמים שעוסקים בנושא, כולל את הגופים שמתנגדים למאגר, וזה קונצנזוס שיש צורך במאגר. השאלה היא איזה מאגר. האם זה מאגר שמסתפק בתצלומי פנים או שיש צורך גם בטביעות אצבעות. ופה יש חילוקי דעות. כי הפנים משתנים ויהיה צורך לחדש את התמונות כל כמה שנים, דבר שיגרום לביורוקרטיה ולתורות. לאף אחד אין עניין להיות אח גדול. למשטרה יש דרישה גדולה למאוד לצורך הארכת חיים ומניעת טרור ופשיעה”.
היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות, עו"ד יהונתן קלינגר, דחה את קביעת שר הפנים שלפיה יש קונצנזוס בנוגע לצורך במאגר. "ברור כי המאגר הביומטרי אינו נחוץ", הוא אמר ל"כלכליסט". "דו"ח הוועדה שמייעצת לשר הפנים קבע כי המאגר בא לפתור בעיה תיאורטית שלא קיימת כיום. הבחירה להקים מאגר ביומטרי, בתצורה כלשהיא, תצטרך לעמוד בבחינת הנחיצות, שכבר הוכיחה כי אין צורך במאגר ביומטרי״.
ואכן, בניגוד לדברי דרעי יש גורמים רבים שמתנגדים למאגר, ברשויות המדינות ומחוצה להן, ובראשם שורה של מדעני המחשב המובילים בישראל, ביניהם זוכי פרס ישראל ופרס ביטחון ישראל, שהצהירו על כך במכתב שפרסמו בקיץ שעבר. חרף דבריו של שר הפנים, שאלת הקמת מאגר אינה נמצאת בקונצנזוס והיא מהווה נושא מחלוקת מרכזי מזה קרוב לעשור.
בנוגע לבקשת הארכה אמר דרעי: "אני מבקש להמשיך את הפיילוט לעוד תשעה חודשים, כדי שנוכל לגבש דעה. הכנסת נתנה תקופת מבחן. בינתיים זה וולנטרי. יש היום כ-900 אלף איש שבחרו בתיעוד חכם, ויש גם מאגר בפיילוט. במאגר נשמרים בינתיים שני נתונים בלבד – צילום הפנים וטביעות אצבעות. אי אפשר לפרוץ אותו בסייבר או בדרך אחרת. אפשר לכבוש אותו פיסית, לפרוץ למקום, אין דרך אחרת".
ואולם, ראש מרכז הסייבר בטכניון, פרופ' אלי ביהם, מסביר שטענתו של דרעי לגבי אבטחת המאגר אינה מדויקת. "יש דרכים להיכנס גם לרשתות מנותקות", הוא מבהיר ל"כלכליסט". "האיראנים למדו זאת על בשרם. פעמים רבות היו הפתעות, ומאגרים שנאמר עליהם שהם בלתי ניתנים לתקיפה או לפריצה, נפרצו והמידע שבהם דלף או שובש. הסכנה לפריצה למאגר הביומטרי שרירה וקיימת. כך לדוגמה דלפו פרטיהם האישיים – שמות, טביעות אצבע ופרטים מוכמנים של עובדי שירותי הביטחון האמריקאים – השירותים החשאיים, הצבא ומשרדי הממשלה. האם הם לא היו מודעים לאפשרות של פריצות סייבר? מסופקני".
קלינגר קרא לשר הפנים להחליט ובמהרה על ביטול המאגר. "הבחירה בהקמת מאגר ביומטרי תסכן את מדינת ישראל", הוא אמר. "מדינת ישראל אינה צריכה להיות המדינה הדמוקרטית היחידה בעולם שמחזיקה מאגר חובה על אזרחיה, ואנחנו קוראים לשר הפנים לבחון את החלופות שהצגנו למאגר ביומטרי במסמך המומחים מטעמנו".