גולגולות הכסף: הטכנולוגיה הפיננסית לא תציל את ההייטק הישראלי

אחד החלקים התמוהים בתוכנית של משרד האוצר לסיוע לענף ההייטק הוא הסעיף שקשור בעידודם של בנקים זרים להקים בישראל מרכז פיתוח - כזה שיסייע להם לייצר מערכת חדשה לניהול סיכונים או אפליקציית אייפון שתקרב בין הלקוח לפקיד הבנק.

לכאורה רעיון פנטסטי. אין כמו הראש הישראלי כדי לעמוד לשירותם של גדולי הבנקים בעולם, שמגלגלים בינם לבין עצמם תעשיית תוכנה עצומה המוערכת ב־46 מיליארד דולר. תעשייה זו מעסיקה כיום אלפי מהנדסים בהודו ובמדינות שבהן עלות העבודה אינה גבוהה. אירלנד, לדוגמה, מאכלסת מרכז פיתוח עבור סיטיבנק שמעסיק כיום 6,000 עובדים.

שני. רגיל לשרת את הבנקים צילום: יותם פרום

אבל מדוע מכל התעשיות נבחרה דווקא תעשיית הבנקאות הפיננסית? המדען הראשי הרי זיהה מזמן שלוש תעשיות אחרות הנזקקות לסיוע ודחיפה ממשלתיים: ננו־טכנולוגיה, ביוטק ותעשייה מסורתית. התשובה לכך פשוטה: הוגה תוכנית "יתרון יחסי", מנכ"ל משרד האוצר חיים שני, היה בעברו מנכ"ל ענקית התוכנה נייס. שם הוא שירת, בין השאר, גם את ענקיות הבנקים.

בתחילת השבוע התבשרנו ב"כלכליסט" על החלטתו של בנק ההשקעות ברקליס קפיטל להקים בישראל שלוחת פיתוח. אולם ברקליס איננו מתכוון להקים כאן מרכז פיתוח. ברקליס ישקיע לא יותר מ־50 מיליון שקל, סכום פעוט בהתחשב בתקציב הפיתוח העולמי העומד לרשותו, ויעסיק 200 עובדי קבלן מבתי תוכנה ישראליים, תוך קבלת הטבות מפליגות מהמדינה על העסקתם. ברקליס לא ימנה כאן מנהל פיתוח, ולא יקצה תקציבי פיתוח מכובדים כפי שנעשה על ידי מיקרוסופט (שישראל נהפכה עבורה למרכז הפיתוח השלישי בחשיבותו) או יבמ (שקבעה כי ישראל היא המרכז העולמי שלה בתחומי האחסון). ברקליס לא יפתח כאן טכנולוגיה חדישה, דוגמת זו המפותחת בחברות מו"פ כגון טריאנה, סופרדריבטיבס או אקטימייז, אלא יעסיק מהנדסי קידוד באמצעות בתי תוכנה.

ההחלטה של משרד האוצר לתמוך במיזמים שכאלה היא מוזרה. ראשית, מגזר אנשי הקידוד, שבמקומות מסוימים מכונים גם "גולגולות", אינו מאופיין בישראל באחוזי אבטלה גבוהים, ואינו משווע לתעשייה חדשה שתביא עמה אפילו 10,000 מקומות עבודה. מגזר זה בישראל מעסיק כיום כ־30 אלף איש, מרביתם עובדים בבתי התוכנה הגדולים דוגמת מטריקס, נס, טלדור ומלם־תים. המחלוקת הגדולה סביב מכרז החשכ"ל, שסידר מחדש את מפת נותני שירותי המחשוב לממשלה, מדגישה את התחרות הזו. שנית, באמצעות ההחלטה הממשלה תומכת במגזר המתכנתים, שבו לישראל אין יתרון יחסי. עלות ההעסקה שלהם היא פי ארבעה מזו של הודו, שם בלאו הכי מועסקים מרבית המתכנתים בתחום. נקל לשער מה יקרה לפרויקטי הפיתוח של הבנקים הזרים כאשר שר האוצר הבא יחליט לסגור את הברז.

אז מה אפשר לעשות? הממשלה תוכל, אם תרצה, לעזור למגזר התוכנה והאלגוריתמים הפיננסיים דרך תמיכה בסטארט־אפים בתחום, אם באמצעות המדען הראשי ואם באמצעות הקמת קרן ייעודית, כפי שהדבר נעשה בביוטק.