האוצר מול ראש הממשלה: מי יציל את ההייטק

ממשלת ישראל, כך מתברר, עסוקה מאוד בתעשיית ההייטק בישראל. בעוד משרד האוצר עמל על תוכנית להצלת התעשייה, יוצאת המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה עם תוכנית משלה. למרות הכוונות והרצון הטוב, אף אחת מהתוכניות אינה קשורה לשנייה, ולמעשה שתיהן מתחרות על אותו נתח מצומצם בעוגת התקציב. ביום ראשון הקרוב תוצג לממשלה התוכנית הראשונה, תוכנית האוצר, בתקווה שהיא זו שתכבוש את לב השרים.

מנכ"ל האוצר חיים שני. רוצה שהון ישראלי יעודד תעשייה ישראלית צילום: יותם פרום

הפריחה בתחום תוכניות הסיוע לענף ההייטק מתרחשת לאחר שנים רבות שבהן ההייטק לא זכה ללובי ראוי במשרדי הממשלה. הן משרד ראש הממשלה והן משרד האוצר עשו בשנה האחרונה עבודה נמרצת מאוד - הם נפגשו עם עשרות משקיעים מוסדיים בארץ ובחו"ל, יזמים, קרנות הון סיכון ומי לא. לאחר שנפגשו עם כל הגורמים הרלבנטיים ושמעו על תחלואי ההייטק, הסתגרו איש איש במשרדו וכתבו תוכנית מקיפה שנועדה לתת מענה לאחד הכשלים הגדולים ביותר בענף - התעלמות המוסדיים מתעשיית ההון סיכון המקומית.

הקרנות האמריקאיות נסוגו

מדובר בבעיה בת עשרות שנים, שהתגלתה במלוא עוצמתה עם פרוץ המשבר הכלכלי העולמי. תעשיית ההון סיכון בישראל נסמכת בעיקר על המוסדיים האמריקאים. המוסדיים הישראליים טעמו קצת מהתעשייה ב־1999, אך ברחו ממנה עם התפוצצות הבועה ומאז לא חזרו פנימה. רמת ההשתתפות שלהם בקרנות היא נמוכה מאוד - כ־0.2% מכלל הכסף שלהם, לעומת 2% של מוסדיים בינלאומיים. אך המשבר הכלכלי הוביל לכך שגם המוסדיים האמריקאים והאירופים צמצמו את השקעתם בקרנות הון סיכון ישראליות. וכך, זה שלוש שנים, לא גויסה אף קרן משמעותית ישראלית למעט סקויה.

במשרד ראש הממשלה ובאוצר הבינו שכדי להזרים כספים להייטק יש לעודד את המוסדיים הישראליים להשקיע בקרנות ההון הסיכון. תוכנית משרד האוצר היא חלק מתוכנית הסיוע הכללית להייטק, שזכתה לשם "יתרון יחסי", והוצגה בחגיגיות בחודש שעבר. לפי משרד האוצר, ממשלת ישראל לא צריכה להתערב בשוק ההייטק, אלא רק לעזור ליצור דו־שיח בין הגופים המוסדיים בארץ - קרי קרנות פנסיה, חברות ביטוח ובתי השקעות - ובין קרנות ההון סיכון. הדרך לעשות זאת, לפי האוצר, היא להציע רשת ביטחון מוגבלת בזמן למוסדיים הישראליים שיבחרו להשקיע בקרנות הישראליות. רשת הביטחון תהיה 30% מהיקף ההשקעה של כל מוסדי בקרן. הרשת תגבה אמנם את המוסדיים במקרה של הפסדים, אך לא תהיה שותפה לרווחים.

המועצה הלאומית לכלכלה בראשות יוג'ין קנדל, לעומת זאת, סבורה שהדרך הטובה ביותר להתמודדות עם בעיית המוסדיים היא לא להציע רשת ביטחון אלא להקים קרן חדשה. ההיקף הכספי של הקרן עדיין לא ברור, אך לפי הערכות היא תגייס סכום בסדר גודל של קרן בינונית, כלומר מעל 100 מיליון דולר. הכסף יגיע הן מממשלת ישראל, כולל אפשרויות לערבויות, והן מהגופים המוסדיים.

לאחר הגיוס תקיים הקרן מכרז שבו תציע לקרנות אחרות לנהל את הכסף. אחד הפרמטרים שיובאו בחשבון במכרז הוא שאלת דמי הניהול. כיום דמי הניהול של קרנות ההון סיכון בישראל עומדים על כ־2%, בעוד המוסדיים שואפים להוריד אותם, כך שסביר להניח שהקרן תציע דמי ניהול נמוכים יותר מהנהוג בקרנות ההון סיכון הישראליות. כמו כן ייבחנו ההצלחות והרקע של המתמודדים במכרז. עם בחירת הקרן המנהלת תהפוך הממשלה שותפה מעשית בקרן.

התערבות בשוק

במועצה הלאומית לכלכלה מקווים שהקרן החדשה תיצור תחרות בין הקרנות בישראל, אבל נראה שלתוכנית האוצר סיכויים טובים יותר לבוא לידי מימוש. באוצר עצמו, אגב, לא מתלהבים, בלשון המעטה, מתוכניתו של קנדל. "איננו רוצים לנהל בעצמינו קרנות או להתיימר להיות מומחים, אלא ליצור מצב כזה שבו הון ישראלי מעודד תעשייה ישראלית, ולכן הגשנו את המלצותינו בעבר", אמר אתמול מנכ"ל משרד האוצר חיים שני ל"כלכליסט" בביקור במטה צ'ק פוינט.

שטייניץ מגן על משרדו "התוכנית שלנו דורשת מעט סעיפים תקציביים" "הדבר היחיד שמקדם אותנו ביחס לעולם הוא ההתקדמות של ענף ההייטק המקומי, יחד עם התחומים הלווייניים - ביוטק, קלינטק וטכנולוגיה פיננסית", אמר שר האוצר אסף גלעד לכתבה המלאה 

גם בתעשייה לא רושמת התוכנית של קנדל התלהבות רבה. יהודה זיסאפל, יו"ר איגוד תעשיות התוכנה והאלקטרוניקה, מתנגד גם לתוכנית האוצר וגם לתוכנית משרד ראש הממשלה. "שתי ההצעות מתערבות בכוחות השוק", הוא אומר ל"כלכליסט". "כל אחד מהתמריצים מעוות את השוק ויוצר אנומליה. תפקידם של המוסדיים הוא לשמור על הכסף של כולנו, והם כבר נכוו בעבר מהשקעה בהייטק הישראלי. לכן עליהם להמשיך לעבוד על בסיס כלכלי ולשמור על כספי הפנסיה. כדי לעודד השקעה בקרנות ההון סיכון, על הקרנות להשתנות ולבנות מודל כלכלי מוצלח יותר ממה שהן הוכיחו עד כה. במקום לחפש מודלים מסובכים, יש לממשלה כיום אפיק לתמרוץ חדשנות טכנולוגית, והוא מתרכז במדען הראשי".

עם זאת, זיסאפל איננו מתנגד לחלוטין להתערבות ממשלה במימון ענף ההייטק. "על הממשלה לדאוג לתשתיות ולתמוך במיזמים ספציפיים, היכן שהצלחה קיימת מתקשה להתרחב. הממשלה, לדוגמה, צריכה להעניק ביטחונות, ערבויות או מימון ביניים לפרויקטים מסוימים שמתקשים לצאת לפועל. אבל אסור לממשלה להיהפך למשקיעה בפני עצמה".

"למה להמציא מודל חדש?"

גם ינון ברכה, מנכ"ל הסטארט־אפ פריימסנס, מתקומם נגד הרעיון של קרן ממשלתית־מוסדית. פריימסנס מפתחת עבור מיקרוסופט חיישן תלת־ממד המשמש במערכת קינקט של קונסולת האקסבוקס, וברכה משמש כחבר בוועידת ההיגוי של שני לקידום ענף ההייטק. "נכון שקרנות ההון סיכון אינן פופולריות וגם לוקחות לעצמן דמי ניהול. אבל מדוע לשבור את הראש ולהמציא מודלים חדשים למימון?", הוא שואל. "תעשיית ההון סיכון הישראלית מתגלגלת כבר זמן רב ומגייסת שנים רבות כסף מוסדי אמריקאי. אין שום סיבה שהמוסדיים הישראלים לא יצטרפו גם הם. האוצר כבר קבע כי תינתן להם רשת ביטחון להשקעה, אז מדוע להמציא מודל חדש? עד שהקרן תרקום עור וגידים יהיה כבר מאוחר מדי, מה גם שהקרנות עצמן מוכנות להורדת דמי הניהול שהן נוטלות לעצמן. אם פריימסנס היתה קמה היום ויוצאת לגיוס כסף, היא פשוט לא היתה קמה. חברה כמו שלנו דורשת לפחות 50 מיליון דולר בהקמה, והעובדה שכבר לא קמות כאן חברות כאלה אומרת שאנו במצב של הרס עצמי. אנחנו צריכים לברך שמשרד האוצר מבין כיום שיש בעיה בתעשיית ההייטק, וזו איננה רק 'מסודרים' או אקזיטים נוסח 'מיראביליס'".