כלת פרס נובל טוני מוריסון מתה בגיל 88
מוריסון, האשה השחורה הראשונה שזכתה בפרס נובל, כתבה על נשים אפרו־אמריקאיות שהודחקו לשולי החברה
כלת פרס נובל טוני מוריסון מתה אתמול (ב') בגיל 88. הסופרת, מחברת "חמדת", "שיר השירים אשר לסלומון", "ג'אז", "העין הכי כחולה” ואחרים, היתה האשה השחורה הראשונה שזכתה בפרס נובל. היא כתבה בעיקר על נשים אפרו־אמריקאיות בתקופה שאלה הודחקו לשולי החברה ולשולי הספרות ועשתה זאת ביופי רב ולעתים מצמרר.
- ככה נראית פמיניסטית
- "אנקת גבהים": יצירה פמיניסטית או מדכאת נשים?
- המאמר שלא כדאי לי לפרסם (אבל אין לי ברירה)
מוריסון נולדה באוהיו שבאמריקה, בבית עני. היא החלה לכתוב כשהיתה אם חד הורית, ברגעים המעטים שהצליחה לגנוב. לא רק שספריה זכו לעיטורים ולכבוד אלא שהם היו רבי־מכר.
"חמדת" גם עובד לסרט קולנוע בכיכובה של אופרה וינפרי, שהמליצה על ספריה במועדון הספרים שלה. מוריסון לימדה באוניברסיטת פרינסטון והיתה חברת סגל בה רוב חייה הבוגרים.
במעמד מתן פרס נובל האקדמיה השוודית נימקה את הבחירה במוריסון בכך שספריה "מתאפיינים בחזון רב עוצמה ופיוטיות שמפיחה חיים בהיבט מהותי של המציאות האמריקאית". ספריה משלבים מיתוס, קסם, אמונות תפלות ומציאות קשה. בשל השילוב הזה לעתים השוו את ספריה לאלה של חתן פרס נובל אחר, גבריאל גרסייה מארקס.
ב־2012, כאשר נשיא ארה”ב ברק אובמה העניק לה את אות החירות הנשיאותי, הוא כינה אותה גיבורה אישית שלו. ספרה "שיר השירים אשר לסלומון" לימד אותו כיצד "להיות", אמר אז. המשוררת מאיה אנג'לו תיארה פעם את מוריסון כמישיש לה "תובנות של שאמאן ופיוטיות של משוררת דגולה".