"מפעל חיים שרץ ב־200 קמ"ש, ובום, נתקל בקיר"

שלום מחרובסקי עורך לי סיור בחורבותיה של מסעדת מול ים בנמל תל אביב. גגו של החדר הפרטי, שרק לפני שבועיים עוד הגישו בו ארוחות באלפי שקלים, שרוף לגמרי. אנחנו ממשיכים לקונדיטוריה המפוחמת, המקום שהוצת, לפי סרטון מצלמות האבטחה, על ידי קצר חשמלי במקרר. מחרובסקי, בעל עיניים בתכלת פלדה ואופי מאופק בדרך כלל, מתקשה להסתיר את סערת הרגשות.

"בשתיים בלילה הוקפצנו לפה", הוא מספר ל"כלכליסט" בראיון ראשון מאז השריפה. "בתוך שמונה דקות היינו במקום, ובתוך 12 דקות גם מכבי האש הגיעו עם שש כבאיות, אבל לקח שלוש שעות להשתלט על האש. ברגע שהאש נתפסה בגלריה של הקונדיטוריה זה כבר לא היה בר־כיבוי. עמדנו ונתנו לכוחות הכיבוי לעבוד. לא היה מה לעשות, רק להסתכל מבחוץ".

איך הרגשת?

"השפה הדלה שלי לא יכולה אפילו לתאר את זה במילים. אני לא בן אדם שנהיה המום בקלות, אבל מדובר במפעל חיים של 20 שנה. עסק עובד, מלא חיים, משהו שרץ 200 קמ"ש, ובום, נתקל בקיר".

מחרובסקי במול ים. "השפה הדלה שלי לא יכולה אפילו לתאר את זה" צילום: עמית שעל

מחרובסקי (65) הקים את מול ים ב־1995 וקיבע אותה מהר מאוד כאחת ממסעדות העילית של ישראל. הוא גם יבואן של יינות, דגים ופירות ים, וגם הבעלים של מסעדת פיר 23, שנמצאת ממש סמוך למול ים ומתמחה בפאסט פוד פירות ים. פיר 23 נפתחה מחדש במאי האחרון, אחרי שנשרפה בעצמה באפריל 2013.

"אין קשר בין השריפה במול ים לשריפה בפיר", עונה מחרובסקי לשאלה המתבקשת איך זה ששני המקומות שבבעלותו נשרפו. "במבנה שסמוך לפיר היה מועדון לילה, שהיה מוקד השריפה. אנחנו ספגנו נזק משני".

שתי השריפות הולידו אי אילו שמועות ותיאוריות קונספירציה, למשל שיש מי שמנסים לגבות דמי חסות מעסקים בנמל. "אין פרוטקשן בנמל", אומר מחרובסקי, "אבל כבר שמעתי את כל הגרסאות. אחרי השריפה כינסתי את חברי הצוות של מול ים ואמרתי להם: אתם יודעים את האמת וזה מה שחשוב לי, אבל אל תתפלאו אם אף אחד לא יאמין לכם".

אחרי השריפה חלק מהגולשים ניצלו את ההזדמנות כדי לספר בתגובות כמה הם שונאים אתכם.

"מול ים משדרת משהו, והרבה אנשים קוראים אותה לא נכון. אנחנו כאן כדי לתת את האוכל הכי טוב וגובים מחירים בהתאם, אבל מי שזה לא נראה לו אומר שאנחנו סנובים וחרא. זה תמיד היה, זה לא משהו של השנים האחרונות, רק שפעם הדברים האלה היו נאמרים לכמה חברים בשיחת סלון, והיום הם זוכים לתפוצה עצומה בפייסבוק. אנחנו לא מגיבים לדברים כאלה. אנחנו כמו ג'יימס בונד, מנערים את החליפה וממשיכים הלאה".

הריסות מול ים. לפחות 3 מיליון שקל לשיפוץ צילום: יובל חן

לא מסעדת אלפיון

שיקום המסעדה יארך, להערכת מחרובסקי, כמה חודשים. "הנמל אחראי לשיקום המבנה ואנחנו צריכים לשקם את החלל הפנימי, שהוא כרגע טוטאל לוס. מרגע שאקבל מהנמל את הקליפה אני צריך בין חודשיים לחודשיים וחצי, ומעריך שסך הכל בתוך חצי שנה מול ים תיפתח מחדש בפתיחה גרנדיוזית".

עלות השיקום לבעלי המסעדה, הוא מספר, מוערכת כרגע ב־3 מיליון שקל, לא כולל העלויות לנמל. אוסף היינות של המסעדה לבדו היה שווה, לדבריו, כמעט חצי מיליון שקל (והיה מבוטח). "אבל חלק מהיינות שהיו לנו באוסף בכל מקרה כבר אי אפשר להשיג", הוא אומר בצער. כאלף בקבוקים אוחסנו במסעדה, כמחצית התפוצצו או נפתחו בשריפה, ואת השאר חילק לחברים ועובדים.

מסעדות עילית ידועות כעסקים לא רווחיים במיוחד. שווה בכלל לפתוח את מול ים מחדש?

"אנחנו לא עושים את העבודה 20 שנה בהתנדבות, זה עסק מרוויח שכולנו חיים ממנו. כולנו מכירים את הסטטיסטיקה שלפיה אורך החיים הממוצע של מסעדה בארץ הוא שנה וחצי, אבל אנחנו כנראה כבר לא בסולם הזה".

בפתיחה המחודשת יהיו שינויים?

"המסעדה תהיה 80% מול ים שכולם מכירים ו־20% משהו חדש", אומר מחרובסקי ומתבונן ביורם ניצן, שף המסעדה, "אני סומך על יורם שיידע לעשות פליק פלאק ולחדש עם ה־20%, אבל נמשיך להגיש מטבח קלאסי".

ולהאכיל את האלפיון העליון?

"זו הגדרה שלא קיימת אצלנו. הקהל שלנו מחפש אירוע קולינרי יוצא דופן. אנחנו לא מסעדה של יומיום, ואין לנו לקוחות שמגיעים כמה פעמים בשבוע. ברור שלאנשים שמגיעים אלינו יש יותר כסף בכיס, אבל אנחנו בפירוש לא מסעדה של אוליגרכים".

לא מתערבב

איפה אתה אוכל?

"דווקא במקומות של אוכל פשוט וטוב - הדסון, ברוט, סנטה קתרינה וקיטשן מרקט שכאן בנמל".

דיוויד פרנקל, השף של פרונטו, אמר שאתם כבר לא רלבנטיים.

"אנחנו לא מנסים להיות אחרים, ומסעדה שעובדת במשך 20 שנה היא כנראה עדיין רלבנטית. אולי בשבילו היא לא רלבנטית, וזה בסדר. כל מה שאני יכול לומר הוא שאני הגדרתי לי חוק שלפיו אני לא מדבר על קולגות, קונקורנטים וקליינטים. דיוויד צעיר ואני סולח לו על האמירות האלה. אני יודע שזה נראה קצת סנובי, אבל זה באמת לא סנוביזם. כבר בהתחלה החלטתי שאני לא מתערבב בביצה ולא מתעסק באחרים".