"המדינה צריכה לאשר בתקופות משבר הפרשות גבוהות מהמותר לפנסיה"

"יש אוכלוסייה שנפגעה קשה מאחרות במשבר הקורונה. אנחנו קוראים לה 'פס ייצור' - ומדובר, בדרך כלל, בעובדים עם שכר נמוך ועבודות מתחלפות, שקשורות לאירוח, מסעדות ותיירות", כך אמר דניאל כהן, המשנה למנכ"ל תחום חיסכון ארוך טווח וסיכוני חיים בהפניקס. כהן אמר את הדברים במסגרת האירוע הראשון בסדרת מפגשי אונליין של כלכליסט וחברת הביטוח הפניקס, המיועדים לסוכני ביטוח. הפאנל הראשון עסק ב"עולם הביטוח, החיסכון וההשקעות עם המבט קדימה", והשתתפו בו מלבד כהן גם חגי שרייבר, משנה למנכ"ל ומנהל השקעות ראשי בהפניקס; ואפרת שגיא-אופיר, מייסדת-משותפת של חברת אייר-דוקטור. הנחה את הפאנל רועי ברגמן מכלכליסט. 

כהן המשיך ואמר כי "לדעתי, הפגיעה תהיה לאורך זמן. כיוון שעברה רק שנה, הפגיעה באפיקים הפנסיוניים עדיין לא ניכרת מאוד, אך בהחלט יש מקום לדאגה, שכן  האוכלוסייה הזו מתאפיינת בכך שהיא משתמשת בסכומים הפנסיוניים (כספי הפיצויים שניתנים למשיכה - ד"ב) למחייה יומיומית כשהיא יכולה. ראינו את מגמת משיכת הכספים האלה גם בזמן הקורונה. בנוסף להקלות שנתנה המדינה במשיכת אותם כספים – חלק מהחוסכים האלה השתמשו בכספים הפנסיוניים למחייתם היומיומית".  

המשמעות היא שהקצבה שהם יקבלו, בסופו של דבר, בפנסיה תהיה נמוכה יותר, לעומת מצב שבו היו ממשיכים לעבוד ולחסוך.

כהן: "אנחנו רואים שאותם אנשים מתחילים לחזור אט אט לעבודה".

יש משהו שהם יכולים לעשות כדי לפצות על השנה הזו?

כהן: "אני חושב שזו אחריות של הממשלה, המדינה ומהמעסיקים לדאוג לאפשרות כזו, ובעצם לגרום למעסיקים להפריש לחיסכון פנסיוני, בתקופות מסוימות, יותר מכפי שהחוק מתיר, בדומה למה שהחוק מתיר להפריש באוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר".

שרייבר: " זו היתה שנה תנודדית מאוד, שהתחילה עבורנו לא כל כך טוב. היתה סערה. הפניקס הוא גוף שידוע בכך שהוא משקיע המון במחקר ואנליזה של מניות בודדות ואג"חים בודדים. אנחנו משקיעים הרבה בישראל ובחברות קטנות יותר, כי שם הערך המוסף של המחקר שלנו גבוה יותר. כל הדברים האלה ספגו במשבר מכה קשה יותר. ככל שהשנה התקדמה, ראינו שישראל עשויה לצאת טוב יותר מהמשבר, גם הודות למבצע החיסונים, שמתקדם פה טוב יותר מכל מקום אחר בעולם, וגם כי בארץ פעלו לעזור לאנשים ולעובדים. בעיקר, לא עשינו טעויות ולא שטויות. לא מכרנו בהפסד ולא קיבלנו בהפסד. ידענו להיות גמישים ולהשקיע בחו"ל בסקטורים הנכונים, וזה הביא תוצאות לקראת סוף 2020 וגם השנה". 

מימין: חגי שרייבר, אפרת שגיא-אופיר ודניאל כהן צילום: ענבל מרמרי

אנחנו רואים את השווקים בארה"ב מגיעים לשיאים חדשים וכספים רבים שנשפכים לשווקים, בין היתר, בעקבות הסיוע של ממשל ביידן. מה זה אומר מבחינת המשקיעים העמיתים שחוסכים? הסייקל החיובי  יימשך?

שרייבר: "מתנהל כרגע ויכוח בשווקים. מצד אחד, יש הרבה פעילות של הבנקים והממשלות להשיב כספים לאנשים שנפגעו, ולפעמים הם מוצאים את דרכם לשוק ההון (game spot). מצד שני, יש כאלה שאומרים כי עליית התשואות בזמן האחרון נובעת מבעיות בהיצע, אבל שיש גם התפרצות של ביקושים, והעלייה הזו צריכה, בסופו של דבר, לעצור את העלייה בשווקים. שם המשחק הוא לדעת לבחור את המניות הטובות והסקטורים הטובים, לא לחשוב שלעולם חוסן בסקטורים מסוימים ולהמשיך לבדוק את עצמך כל יום מחדש".

נתרכז בתשואות האג"ח. יש דיבורים על התחלת אינפלציה שמרימה ראש. איזו השפעה יש לכך על הכסף שנמצא אצלכם?

שרייבר: "אנחנו רואים איזה אפקט בסיס. בגלל שבדיוק לפני שנה המשק - ולמעשה כל העולם - נקלע למצב בעייתי מאוד, אנחנו רואים עכשיו שנה על גבי שנה איזושהי התפרצות אינפלציונית. השאלה היא כמה זמן הדבר יימשך. יש האומרים שהריבית היתה נמוכה מדי יותר מדי זמן, וזה טריגר שיעלה בחזרה את שיווי המשקל הנורמלי עם ריבית נורמלית ואולי חיובית. יש הטוענים שזה משהו זמני, בגלל עליית מחירי הסחורות, מחירי האנרגיה ובעיות של צווארי בקבוק בעולם התובלה והתובלה הימית. אני חושב, שהאמת היא במקום כלשהו באמצע, והאירוע הזה לא נגמר, אם אתה שואל אותנו בראייה ארוכת טווח. אני לא מאמין שהריביות והתשואות יעלו לרמה שהיינו רגילים לה לפני עשור. הבנקים נחושים להשאיר את הריביות בסביבה נמוכה, וגם לממשלות - שצברו יותר ויותר חובות - עלייה שלהן לרמות ההיסטוריות תהיה מסוכנת".

אפרת, ממייסדי הר-דוקטור, שהפניקס משקיעה בה, מהו בעצם הסטארט-אפ הזה שהקמתם?

שגיא-אופיר: "אנחנו רוצים לקשר בין רופאים לבין תיירים בכל העולם. לא משנה להיכן בעולם אתה נוסע, אם אתה מרגיש לא טוב, אתה רוצה שיהיו לך כל האופציות בעולם. אתה יכול להזמין רופא אלייך למלון, ללכת אליו לקלינקה ואפילו לעשות שיחת וידיאו עם רופא בשפה שלך ולקבל ממנו מרשם".

גייסתם כסף בשיא הגל הראשון של הקורונה, אבל זה קצת בעייתי, כי אנשים טסים פחות לחו"ל, פחות צריכים רופאים בחו"ל. איך זה עובד?

שגיא-אופיר: נכון שיש לנו כרגע פחות לקוחות. גם הפניקס, שהשקיעו בנו, וגם אנחנו רואים באז גדול מחברות הביטוח הגדולות בעולם, שאומרות כי יום אחד נחזור לטוס. וביום הזה איש לא ירצה ללכת לבית חולים - לא בארץ ולבטח לא במדינה זרה, שבה הוא לא דובר את השפה. לכן הפתרון הוא של אייר-דוקטור".

אתם סוג של מוצר משלים לביטוחי הנסיעות לחו"ל. איך נזה שחברת ביטוח משקיעה בכם, זה לא משנה את הראייה שלכם קדימה?

שגיא-אופיר: "התברכנו בכך שהפניקס הם השקיעו בנו, ולא יכולנו לבקש משקיעים טובים יותר - גם מבחינת הראייה האסטרטגית, גם מבחינת התמיכה ביומיום וגם בשיתוף הנתונים ומתן הפתרונות. אני זוקפת את הצלחת אייר-דוקטור לשותפות עם הפניקס".

הם מתערבים לכם בביזנס? אתם מרגישים את המעורבות שלהם?

שגיא-אופיר: "מאוד. הם חלק מהבורד שלנו, והשותפות הדוקה, משמעותית וחשובה לנו מאוד".

אנחנו רואים הרבה כסף נשפך עכשיו על סטארט-אפים. לא מדגדג לכם לצאת עכשיו לגיוס נוסף?

שגיא-אופר: "התשובה היא כן. אנחנו מחכים שעולם הנסיעות יתאושש ושאנשים יחזרו לטוס. אנחנו צופים 'מקל הוקי' (דימוי לעקומה גרפית, שמייצגת עלייה חדה אחרי בור - ד"ב) מהותי. התוכנית כבר קיימת, החוזים חתומים. אנחנו מחכים כבר לצונאמי, וברור שאחר כך נצא לגיוס משמעותי עם הפניקס וחברות נוספות.

בקרוב מסתיימות חמש שנים של קרנות ברירת המחדל, שמשרד האוצר השיק. בעצם מכרתם אותן למיטב דש. אתם לא מאמינים בהן?

כהן: "אני חושב שקרנות ברירת המחדל, ההפיכה של הפנסיה לשני סגמנטים - קרנות מסורתיות וברירת מחדל - עשו משה טוב מאוד לשוק, לענף ולאזרחים. הרגולטור צדק בכך. הוא ייצר קרנות שמציעות דמי ניהול נמוכים מאוד והצטרפות ללא ייעוץ - דבר שמתאים לאוכלוסיות מסוימות. הקרנות האלה מתאפיינות בחוסכים עם שכר ממוצע נמוך. מנגד, הקרנות המסורתיות מיועדות לחוסכים ברמה סוציו-אקונומית עם שכר ממוצע שנושק ל-9,000 שקל בחודש.

"ההיתר שקיבלנו מהאוצר היה למכור את הקרן או למזג אותה באופן מיידי אלינו. אם היינו ממזגים אותה, זה היה אומר שהיא נהפכת לקרן "run off", כלומר, שמעסיקים חדשים עם לקוחות חדשים היו צריכים למצוא קרן ברירת מחדל אחרת, כי זו היתה הבחירה שלהם. זה אומר שבמהלך של כמה שנים, 15-10 שנים, היתה נכנסת למהלך של run off. אני חושב שהמהלך הזה של מכירת הקרן למיטב דש עשתה טוב לנו כעסק, וגם לעמיתים ולמעסיקים, שיש להם המשכיות ותק עם קרן הפנסיה שלהם שמאפיינת את הצרכים שלהם".

האם קרנות ברירת מחדל נכונות גם מבחינת החוסכים, האם דמי הניהול בענף ירדו? אתם נפגעתם מירידת דמי הניהול?

כהן: "אני חושב שכן, לאוכלוסיות שמרוויחות פחות ומשתמשות בכסף באמצע הדרך. מבחינתן, זה אומר שכל פסיק בדמי הניהול יכול להשפיע על הקצבה. אני חושב שיחד עם קרנות ברירת המחדל היה בכל מקרה לחץ להוריד את דמי הניהול. זה עולם של מפיצים ולקוחות ופחות של יצרנים, והרגולטור בוודאי תומך בהורדת דמי הניהול".

השוק הישראלי קטן עליכם, איפה אתם שמקיעים את הכסף?

שרייבר: "אתה צודק, השקל השולי עובר ברובו לחוץ לארץ, גם באפיקים סחירים וגם באפיקים לא סחירים. צוות החו"ל שלנו מונה 10 אנשים כיום. אנחנו שמים דגש רב על העולמות הלא סחירים, והקמנו צוות אשראי לא סחיר בחו"ל. אני מעריך ש-50% מעסקאות האשראי הלא סחיר שלנו בשנה הבאה ובעתיד יהיו בחו"ל. בנדל"ן, למשל, הכיוון הוא החוצה. לבנות פלטפורמות עם שותפים נכונים במקומות הנכונים, ולהגדיל את הפיזור בחו"ל".

יש לכם  גם צוות שמתמחה בהשקעות ישירותצ בטכנולוגיה?

שרייבר: היינו פעילים מאוד בנושא זה בשנת 2020. זה נבנה על תשתית שהחלה זמן רב קודם לכן. אבל זיהינו במהלך השנה שיש פער גדול בין השוק הפרטי לשוק הציבורי בסקטור הטכנולוגי. זה לא אומר שהשוק הפרטי הוא זול, ושזה יישאר לעד, אבל כגוף פנסיוני - שצריך להשקיע כספים חדשים כל הזמן - המקום הנכון בתחום הטכנולוגיה הוא להתמקד במקומות הנכונים ופחות בנאסד"ק ובמקומות הסחירים".

אולי זה מסביר את התפוצצות החברות והיוניקורנים שאנחנו רואים. זה לא מצב בועתי?

שרייבר: "הכותרות בתקשורת על השווי זה חצי מהסיפור. זה סיפור שאנחנו מספרים לעובדים שמסתכלים ימינה ושמאלה בעולם הזה כל הזמן, וזה סיפור למצב את החברה טוב בעיני כל הסובבים אותה. יש עוד הרבה דברים שצריך להסתכל עליהם: מה התנאים העודפים של סיבוב הגיוסים, כמה כסף הושקע, כמה זמן עבר מהסיבוב האחרון, מבנה ההשקעה עצמו. יש המון פרמטרים שבסוף קובעים את שווי החברה, ולא רק המספר העליון".

מי שנמצא זמן רב בשוק רואה שמדי פעם יש חברה שמאיימת על חברות הביטוח בתחומי הגמל והפנסיה.

כהן: "תחרות היא דבר בריא, ששומר על מתח בריא, פרופיל גבוה וכיווני התפתחות. עם זאת, יש שני תהליכים מנוגדים זה לזה, האחד הוא יצירת תחרות והקמה או כניסה של מתחרים חדשים, שהם קטנים מאוד ונשענים בדרך כלל על רגל אחת של השקעות וגם על ביטוח כללי. מצד שני, יש הורדה של המרווחים לרמות נמוכות מאוד, ולאורך זמן המודל הזה לא יכול להתקיים. ישנה ההשקעה, ישנה הצבירה וישנו החלום, ובסופו של דבר לחלום הזה יש מחיר. והמחיר הנוכחי והעתידי שעוד ישולם על ידי הצרכנים, כדי להחזיק את התחרות הזו, הוא בעיניי בלתי אפשרי. כלומר, אם אתה לא חברת ביטוח יציבה מאוד, שעומדת על שתי רגליים יציבות מאוד של 12-10 מוצרים ב-4 תחומים, אני לא חושב שתוכל להתקיים לאורך זמן בשוק הזה".

אולי קונספט הזה שגוי ביסודו ואין כאן מקום ליותר מחמש שחקנים כל כך גדולים.

כהן: בסופו של דבר, השוק הישראלי הוא 8.5 מיליון איש ומדובר בפועל ב-4.5-4 מיליון צרכנים – וזה מתאים ל-7-5 חברות. זה שוק מצומצם מדי, כדי שייכנסו אליו עוד מתחרים ויצמצמו את המרוויחים. פריזמה היתה הכוכבת לפני 15 שנה, ואז היה בית ההשקעות פסגות, שמצטרף עכשיו לאלטשולר שחם, ואני מאחל להם גורל אחר. צצים בתי השקעות אופנתיים, שבסופו של יום גם גורלם יהיה להיעלם. כשחברה נפתחת כאופנה, שכל ייעודה הוא להוריד דמי ניהול, גם אם היא מביאה טכנולוגיה אחרת, לאורך זמן כנראה שהיא תתמזג חזרה עם הגדולים".

האם הביטקוין הוא, מבחינתכם, השקעה לגיטימית? 

שרייבר: "צריך להפריד בין טכנולוגיית הבלוקצ'יין, שמשמשת לתשלומים, לסליקה ולהצפנה, לבין הביטקוין - שהוא מטבע כמו כל מטבע אחר. לפעמים כל ציוץ של אלון מאסק מקפיץ אותו. אנחנו מתייחסים כבר כמה שנים לטכנולוגיית הבלוקצ'יין, ויש לנו כמה השקעות בחברות שנהנות מהדבר הזה. יש חברות תשלומים שנהנות מהדברים האלה, ללא קשר לביטקוין, ובנוגע אליו, אנחנו רואים יותר ויותר קבלה מבחינה ציבורית של הדבר הזה - ולא רק של האקרים שרוצים לשדוד חברות ביטוח מתמשים בזה. מצד שני, אני חושב שהדבר הזה כן עלול לאיים על ההגמוניה, על ממשלות, על ריבון ועל הבנקים המרכזיים, כך שאיני יודע כמה זמן יעבור עד שהוא ייהפך למשהו שבאמת משתמשים בו יום יום.