שבוע החדשנות
"אנשים צריכים לרכוש מיומנויות בטכנולוגיה רפואית מרחוק"
כך אמרה עו"ד לאה ופנר, מנכ"לית ההסתדרות הרפואית בישראל בכנס בשבוע החדשנות של כלכליסט. לדבריה: "בדיוק כפי שרופאים למדו פעם להשתמש לראשונה בסטטוסקופ, כעת עליהם ללמוד כיצד להשתמש בטכנולוגיה החדשה של הרפואה מרחוק"
"אני סבורה שעקב השימוש בטכנולוגיה חדשה, אנשים צריכים לרכוש מיומנויות חדשות, בדיוק כפי שרופאים למדו פעם להשתמש לראשונה בסטטוסקופ, לאחר מכן הם למדו להשתמש במכשיר CT וכעת עליהם ללמוד כיצד להשתמש בטכנולוגיה החדשה של הרפואה מרחוק".
כך ציינה עו"ד לאה ופנר, מנכ"לית ההסתדרות הרפואית בישראל במהלך כנס החדשנות של "כלכליסט", בשיחה עם כתב כלכליסט אדריאן פילוט.
- "ישראל היא שיאנית השימוש בשירותי בנקאות דיגיטליים"
- "תמחור הסיכונים בהנפקות בבורסה השתבש. זה בהחלט מטריד"
- מנכ"ל אקסנצ'ר ישראל: "הענן הוא המהפכה הגדולה ביותר ב-100 השנים האחרונות"
לדברי ופנר: "טכנולוגיה חדשה זו היא בהחלט טכנולוגיה אשר יכולה להציב כמה אתגרים. השימוש בטלא מדיסין, בין אם באמצעות זום או באמצעות אמצעים אחרים מעניק יתרונות רבים, בעיקר היכולת לבחון את המטופל בביתו, לא להטריח את המטופל וכמובן גם לחסוך הדבקות". ופנר מסבירה: "מצד שני יש בכך אתגרים רבים. חלק ניכר מהמפגש בין רופא וחולה קשור בהבנה כיצד המטופל מתנהל וכיצד הוא מסביר את עצמו, להיכן הוא מסתכל, אפילו לאיפה ידיו נעות. את כל הרמזים והסימנים האלה מאוד קשה להבין ולתרגם תוך כדי זמן מסך. ולכן יש להבין את מגבלותיו של המסך, יש ללמוד ולפתח מיומנויות חדשות".
לדבריה, "ההסתדרות הרפואית הבינה זאת ומאמינה שהדבר חשוב מאוד, גם במובן של השיח מול קופות החולים וההכשרה של האנשים. לא מדובר כאן רק במתן מכשיר טאבלט או במכשיר מדידת חום, אלא בהכשרה והבנה של המשמעות. יש להבין מצב בו המטופל אינו מספר את מלוא הסיפור דרך המסך, וגם לדעת מתי המצלמה אינה מספיקה, מתי יש לבקש מהמטופל להגיע אל המרפאה כדי לראות את הרופא".
ופנר מוסיפה כי "בנוסף לדרישות אלה אנו מתחילים קורסים בתוך בית הספר למיומנויות שלנו כדי להכשיר כמה שיותר רופאים, שיבינו את יתרונותיה של הרפואה מרחוק. אנו יודעים שככל שמדובר ברופאים יותר צעירים אנו מניחים שמיומנויות אלה ילמדו בבתי הספר לרפואה ועלינו לגשר על הדור שכבר סיים את בתי הספר לרפואה".
דוקטור הייטק
לדברי עו"ד ופנר: "אני חושבת שהקשר בין ההייטק לרפואה הוא הכי חשוב שיש, אנו רוצים שהפיתוחים יהיו בהתאם לצרכים הרפואיים. החשש הוא שאם הרופאים לא יקחו חלק בפיתוחים העתידיים של הטכנולוגיה, אז הטכנולוגיה אולי תתאים למשרד אך לא תתאים לעולם הרפואה. למשל – בתחום הטלא-רפואה, כלומר הרפואה המשודרת, אם לא יהיה רופא אשר ייעץ כיצד לבצע את העבודה, אז לא תהיה דרך לפתח את המוצר. במקרה של החיסונים זה יחסית קל כי גם בעבר היה קשר בין חברות תרופות לעולם הרפואה, אך האתגרים שבפנינו הם יותר משמעותיים: זהו העולם הטכנולוגי, זהו עולם המחשוב, עולם הנתונים אשר מציב לא מעט אתגרים, למשל בזמן אבחון של חולה מרחוק, להבין אילו נתונים הם משמעותיים, אילו חשובים פחות, מה יכול לעזור ומה יכול להזיק.
"לכן אנו סבורים שכניסתם של רופאים לתחום זה היא קריטית, בשביל זה פתחנו מחזור שני של רופאים במדעי יסוד, שישה חודשים בתוך התמחותם המקצועית של הרופאים, אשר במהלכם הרופאים לומדים ומתנסים בתחום הטכנולוגי וגם מתמחים בחברות ביו-טק. אנו רוצים גם להרחיב זאת לתחום של השתלמויות עמיתים ולתחומים נוספים".
טכנולוגיה לכולם
עוד ציינה עו"ד ופנר כי: "אחת הנקודות אשר מדאיגות אותנו היא העובדה שבפועל יש פוטנציאל שטכנולוגיה זו תעמיק אי שיוויון. אנו יודעים כיום שבעולם החינוך הפערים בין אלה שיש להם ואלה שאין להם הלכו והתעמקו בעידן הלמידה מרחוק. לדוגמה, נשאלת שאלה האם לכולם יש טאבלט ברזולוציה גבוהה, האם יש מקום שקט בו ניתן לשוחח עם הרופא. אנו מודאגים גם מן האוכלוסיה הבוגרת יותר שאולי יש לה קושי בנושא הטכנולוגי ואני סבורה שבנושא זה עלולה להיווצר בעיה", מסבירה עו"ד ופנר.
לדבריה: "ישנם גם מי שסבורים שטכנולוגיה זו היא הזדמנות לעשות כסף ואנו חרדים שאם קופות חולים, בתי חולים או ממשלה יחשבו שמדובר בתחום שניתן לעשות ממנו כסף – ואילו אנו מאמינים שהשיקול הכספי לא צריך להיות מה שמניע אותנו בתחום זה. יש לקבוע מדיניות לאומית בעניין זה".