"תמחור הסיכונים בהנפקות בבורסה השתבש. זה בהחלט מטריד"

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, מוטרדת מחלק מגל ההנפקות בבורסה: "תהליך תמחור הסיכונים בהנפקות משתבש, וזה בהחלט מצב מטריד. אנו פועלים על מנת לגדר את הסיכונים למשקיעים בכל האמצעים שיש לנו", אמרה גואטה בראיון לכלכליסט במסגרת כנס שבוע החדשנות - הטכנולוגיה שתשנה את חיינו.

לדבריה, "חרטנו על דגלינו הרחבת השוק הציבורי, ואנחנו רואים את החלום הזה מתגשם. אולם המצב הזה של ריבית כ"כ נמוכה, בשילוב עם הזרמה של בנקים מרכזיים לשווקים, מייצרים מצב שבו השוק פועל כאילו אין סיכון בחוץ. אנחנו רואים מקרים בהם חברות בלי מודל עסקי ברור ומגייסות כסף מהציבור, זה מצב שמחייב אותנו להיות על המשמר הרבה יותר מאשר בימים רגילים".

מה אתם עושים בנידון?

"אנחנו פועלים בימים אלה כדי לוודא שכל השחקנים שפועלים בשרשרת הערך של ההנפקה ממלאים את תפקידם במסגרת האחריות שרובצת על כתפיהם באחריות ובזהירות. בנוסף לכך הרשות אפשרה לשוק חדש לפעול בשוק הציבורי א- שוק שותפויות המו"פ. זה מוצר חדש שהשקנו לפני חצי שנה. יש ארבע שותפויות שכבר הונפקו, ועוד רשימת המתנה ארוכה של יזמים שמעוניינים להגיע לשוק ולגייס. אנו פועלים בימים אלה לחזק את התמריצים של היזמים בשותפויות על מנת שיבטיחו שהשותפות פועלת להצלחתה תוך גידור סיכונים למשקיעים. התהליך הזה יסייע לשוק להפנים את רמת הסיכון שבמוצר הזה, ויבטיח שהיזמים הטובים יגיעו לשוק".

ענת גואטה, יו"ר רשות ני"ע צילום: אוראל כהן, טל אזולאי, דור מנואל

את מרוצה מגל הסטארט-אפים שמגיעים לבורסה?

"בהחלט. אגיד בצניעות, שהרשות הייתה אחד הגורמים שהובילו לתהליך של חיבור הייטק לשוק ההון. חשבנו שזה נכון, שהציבור הישראלי ייהנה מהצלחת ההייטק הישראלי. העובדה שחברות הייטק מסתכלות על השוק הישראלי כשוק רלוונטי, ומבקשות לגייס כסף כאן היא בשורה מאד משמחת. אנחנו צריכים לוודא שזה קורה בקצב הנכון, ותוך הגנות נכונות למשקיעים".

"תחומי הפיקוח של רשות ני"ע מאד מגוונים. אנחנו מפקחים על מאות גופים בתחומי פעילות שונים. המהפכה של הבנקאות הפתוחה היא אחת המהפכות המשמעותיות ביותר שקרו כאן בעשורים האחרונים במערכת הפיננסית. היא תחולל שינוי רב בחיי הצרכנים הפיננסים, ותרגיל אותם לשיטות צריכה יעילות וזולות עבורם. הרשות חרטה על דגלה את נושא קידום התחרות בשוק ההון ובמערכת הפיננסית, הובילה מספר יוזמות. אחת מהן בתחום הברוקראז' ביחד עם רשות התחרות. גיבשנו מסמך שמראה על בעיות מבניות בשוק הברוקראז', ואנחנו מתחילים לראות שהתחרות מתחילה להתעורר, ולקוחות עוברים מהמערכת הבנקאית לחוץ הבנקים. העובדה שאנו אקטיבים, ושיש לנו קבלות, שמה אותנו במרכז כרגולטור שיכול להוביל את האג'נדה הזו".

"המהפכה תלוית חקיקה, והיא הייתה מתועדפת בסדר העדיפויות במקום גבוה בחוק ההסדרים שלא יצא לדרך. כל הרגולטורים עושים מאמץ לקדם את הרפורמה, כך שכאשר תהיה ממשלה וכנסת נוכל לצאת לדרך, ולקדם את התהליכים בצורה מואצת. המצב הנוכחי בהחלט מעכב את התהליכים הללו, ומעכב את העברת הערך לצרכנים, וזה מאד מצער".

אתם נמצאים כיום בעימות מול הבורסה על רקע דרישתכם לשנות את הרכב מדד הבנקים, ולהקטין את משקל מניות פועלים ולאומי בקרנות העוקבות אחר המדד. למה החלטתם

להתערב במדד שעובד כשורה זה שנים רבות?

"נושא מדד הבנקים היה בסך הכל נושא של הוראות הדין, שמנהלי הקרנות מחויבים לעמוד בו. הרשות כמפקחת על הקרנות, דורשת שהם יעמדו בהוראות הדין. הבורסה היא ספק של מנהלי הקרנות, ואם היא מעוניינת להמשיך לספק את השירות שלה בתחום המדדים, היא תצטרך להתיישר, ואם לא אז מנהלי הקרנות יוכלו למצוא עורך מדדים אחר, שיספק להם את השירות בצורה נאותה. מדד שבסופו של דבר מורכב משתי מניות עיקריות אין הגיון כלכלי בקיום שלו. כל משקיע יכול פשוט ללכת ולקנות שת מניות, ולא ללכת לעורך מדד בתהליך שכרוך בתשלום".