האם אנשים שמקבלים שכר בלי לעבוד מאושרים יותר?

דירוג האושר העולמי של האו"ם שפורסם ב-19 למרץ לא היה מפתיע. פינלנד שוב במקום הראשון וישראל עלתה מעט ודורגה במקום ה-12. אבל השנה, בעקבות מגיפת הקורונה, נבדקה גם ההשפעה של מודל החל"ת על תחשות האושר, או שביעות הרצון מהחיים. מה שמצאו הוא שכצפוי, הקורונה פגעה בתחושת האושר של עובדים – בכל המדינות הייתה ירידה משמעותית בשביעות הרצון מהחיים בעת המגיפה בגלל שכולנו חווינו חרדה וחוסר ודאות מאוד גדול. עם זאת, נמצא שיש הבדלים בשיעור הירידה והוא תלוי בחל"ת וכן בירידה בשכר.

ענת פנטי, חוקרת מדיניות אושר, דוקטורנטית בתכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן אומרת שניתן ללמוד מהדו"ח שאנשים היו מאושרים יותר במדינות שהוציאו עובדים לחל"ת מאשר במדינות שבחרו בשיטת תמריצים, כמו למשל בארה"ב.

"ההשפעות על שביעות הרצון והאושר של עובדים היו קשורות מצד אחד למדיניות בריאות הציבור שהנהיגו ממשלות רבות ברחבי העולם אבל גם למדיניות כלפי שוק העבודה. מדינות רבות הציגו תוכניות תמריצים כדי למתן את הפגיעה הכלכלית כאשר סוגי המדיניות התייחסו לשמירה על מקום העבודה או מתן תחלופה כספית לשכר. תוכניות לשמירת מקומות עבודה שאפו לשמור על החוזה הפסיכולוגי בין העובד והמעסיק על ידי הקבל בתשלומי ההעסקה וסיבסוד העובדים על שעות העבודה שהם איבדו", אומרת פנטי.

במאי 2020 מדיניות שימור מקומות עבודה תמכה בלמעלה מ-50 מיליון משרות במדינות ה-OECD. מהצד השני, מדיניות של פיצוי על השכר מטרתה לספק תחליף כספי ישיר לעובדים ללא נסיון לשימור מפורש של החוזה הפסיכולוגי בין העובד למקום העבודה. זו הייתה המדיניות בארה"ב למשל בשלב הראשון של המגיפה.

מדיניות החל"ת בישראל זכתה לביקורת רבה בעיקר בגלל ההשלכות הכלכליות שלה והעובדה שהיא גרמה למספר רב של עובדים שלא הועסקו תקופה ממושכת. לפי דו"ח של בנק ישראל מודל החל"ת גרם לכך שבשל סירוב הממשלה לאמץ מודלים של העסקה חלקית (כפי שנעשה בגרמניה) הצטבר מספר רב של עובדים שלא הועסקו זמן ממושך והקשר שלהם עם המעסיק נשחק. בבנק אף הזהירו כי להיעדרות ממושכת משוק העבודה יכולות להיות השלכות שליליות ארוכות טווח כמו הפחתת המוטיבציה להמשיך לחפש עבודה.

"באופן כללי מדיניות שבהן ניתנה חבילת תמריצים גדולה יותר הראו ירידה פחותה באובדן שעות עבודה למשק. אולם, עולה מהדו"ח של האו"ם כי מדיניות של שימור עבודה עדיפה על מדיניות של תחליף שכר כאשר מתבוננים דרך הפריזמה של Well Being", אומרת פנטי.

ענת פנטי, חוקרת מדיניות אושר צילום: דניאלה קונטיני

לפי הדו"ח מי ששמר על חל"ת ולא איבד שכר חווה ירידה בתפיסת האושר של 5%, מי שהיה בחל"ת וכן שכרו הופחת חווה ירידה של 10% בתפיסת האושר ומי שפוטר ללא חל"ת חווה ירידה של 15% ומעלה בתחושת שביעות הרצון מהחיים.

האם זה לא מובן מאליו שבמקומות בהם המשיכו לשלם שכר לאנשים בלי שהם נדרשו לעבוד הייתה ירידה פחותה ברמות האושר?

"נכון שהעובדה ששמרו לך את מקום העבודה ואת רמת השכר משפיעה על האושר, זה מקנה חוסן. אבל האינטראקציה שלנו בעבודה קשורה גם לצורך שלנו בסדר יום, באינטראקציה בינאישית, ולהבניה של רשת חברתית גם מהצד שלנו וגם מהצד של המעסיק. בדו"ח דיברו על סקר נוסף שעשו בארה"ב חברת Indeed עם תובנות מ-5 מליון אמריקאים בין סוף 2019 לסוף 2020. בסקר הזה לקחו את הגורמים שמחקרים כבר הציעו ככאלו שהכי משפיעים על אושר העובדים כמו גמישות, שכר, תמיכה חברתית וגיוון והכלה ובדקו אותם גם לפני המגיפה וגם במהלכה. מצאו שיש שלושה גורמים שרלוונטיים בכל תקופה , בין אם זו תקופה רגילה ובין אם זו תקופה מאתגרת כמו מגיפה עולמית והם תחושת שייכות, הגמישות בעבודה ויכולת הגיוון וההכלה. לעומת זאת, דברים כמו תחושת מטרה, הישגיות ואפשרויות למידה הפכו למעט פחות משמעותיים בעת המגיפה. כששואלים עובדים מה לדעתך הדבר שהכי תורם לאושר רוב הזמן הם יענו שהשכר אבל לפי המחקרים השכר הוא די באמצע הרשימה. התשובה היא שזה לא מובן מאליו כי יש עוד חלקים שמשפיעים על האושר שלנו במקום העבודה ומחוץ למקום העבודה. למשל, התמיכה של ההנהלה בעובדים הפכה למאוד משמעותית בתקופה הזאת".

השכר, אם כך, אינו הגורם העיקרי שתורם לתחושת האושר אבל גם תחושת הביטחון שמקום העבודה שמור מוגבלת מבחינת השפעתה על רמות שביעות הרצון מהחיים. "המקום שלי בחברה שבה אני עובדת מעצב את האישיות שלי, אומר לי מי אני, אם צריכים אותי, אם אני מעורבת, כל הדברים האלה מאוד משפיעים על ה-well being, הם ממש חלק מהזהות החברתית שלנו. מצד אחד יש את הרגיעה ששומרים לי את מקום העבודה אבל מצד שני יש פגיעה בהון החברתי, באינטראקציה עם אחרים", אומרת פנטי.

אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה, המודל הגרמני הוא התורם ביותר לאושר צילום: אי פי איי

מחקר אחד שמוזכר בדו"ח האו"ם עסק בבדידות ומצא שעובדים שהיו בודדים טרום המגיפה, שהרשת החברתית שלהם הייתה יותר קטנה, דיווחו ב-43% יותר בדידות מאחרים בזמן המגיפה וכן, עם החזרה לעבודה לאנשים שדיווחו פחות על בדידות היה קל יותר לחזור לרמות שביעות הרצון הקודמות שלהם די מהר; לאלו שחשו יותר בדידות זה לקח לעיתים עד שמונה שבועות. "לא מספיק ששומרים את מקום העבודה או מחליפים שכר בצ'ק ממשלתי, יש אדוות שמשפיעות על רמת האושר", היא אומרת.

המדיניות הגרמנית הכי טובה מבחינת שביעות רצון מהחיים

דו"ח האושר בחן שלוש כלכלות גדולות שאימצו מדיניות שונה: גרמניה שנקטה בגישה של שמירת מקום העבודה באמצעות פיצוי המעסיקים והפחתת שעות העבודה, בריטניה שגם היא נקטה במדיניות של שמירת מקום העבודה במודל חל"ת וארה"ב שם המדיניות הייתה לתת פיצוי כספי לעובדים שפוטרו.

המודל הגרמני איפשר לכל מקומות העבודה להפחית עד 100% משעות העבודה והמדינה פיצתה את המעסיקים על תשלום שכר מלא אך עודדה המשך העסקת העובד גם אם באופן חלקי. בבריטניה התוכנית התבססה על חל"ת של שלושה חודשים וקבלת פיצוי של עד 80% מגובה השכר עד תקרה של 2,500 ליש"ט לחודש. העובדים לא יכלו לעבוד כלל בעוד שבגרמניה מעסיקים יכלו להפחית את שעות העבודה בהתאם לצורך שלהם בעובדים. אחרי מספר חודשים אפשרו בבריטניה לעובדים לחזור לעבודה באופן חלקי. בישראל, ועל כך מבקר בנק ישראל את הממשלה, לא איפשרו חזרה חלקית לעבודה בשום שלב. בארה"ב המדיניות הייתה מכוונת לאפשר למעסיקים להמשיך לפעול. הממשל העניק מענק לכיסוי הוצאות שוטפות לעובדים שלא יכלו להמשיך לעבוד גם לא באופן חלקי ונועד למשקי בית בהם השכר נמוך מ-75 אלף דולר בשנה. בפועל, כך לפי הדו"ח, הגישה הזאת גרמה לקפאון גדול יותר בשוק העבודה בארה"ב מאשר בגרמניה ובבריטניה.

כדי לבחון את השפעת הגישות השונות על אושר העובדים הדו"ח בדק את נתוני שביעות הרצון ואת נתוני הרגשות השליליים בשלושת המדינות החל מאפריל 2020 ועד ספטמבר בארה"ב ודצמבר בבריטניה וגרמניה. "ניתן לראות מעט עלייה בשביעות הרצון בגרמניה ובבריטניה מאפריל והלאה ורידה בכניסה לסגר השני. אולם, בעוד שהדירוג של גרמניה לא נופל המגמה בבריטניה הופכת להיות שלילית יותר ויותר. בארה"ב רואים צניחה דרמטית בשביעות הרצון במהלך האביב והקיץ ובספטמבר הציונים נמוכים יותר מאלה שבגרמניה למרות שבארה"ב נתוני הפתיחה טרום המגיפה היו טובים יותר", אומרת פנטי.

בנתוני הרגשות השליליים יש הבדל ניכר בין גרמניה מצד אחד ובין ארה"ב ובריטניה מצד שני. בשתי המדינות הנשאלים מדווחים על רמות גבוהות יותר של רגשות שליליים מלכתחילה ויותר מכך, העלייה בתחושות השליליות היא חדה יותר ככל שהזמן עבר. בספטמבר רמת הרגשות השליליים זינקה ב-10% בארה"ב וב-6% בבריטניה. בגרמניה לעומת זאת, הרגשות השליליים התגברו רק ב-2%.

"אמנם הניתוח של הדו"ח לא מאפשר מסקנות שנוגעות לסיבתיות אולם הנתונים בכל זאת מצביעים על כך שגרמניה ובריטניה, שבשתיהן המדיניות הייתה סביב שמירת מקום העבודה, הצליחו לנטרל יותר את ההשפעות השליליות על ה-well being של עובדים מאשר ארה"ב", היא אומרת.

עוד לפני הקורונה היו מקומות שהתנסו בשכר מינימום מובטח ללא קשר לעבודה ודיברו על כך שכדי להתמודד עם אובדן משרות בהיקפים רחבים בעקבות הטכנולוגיה יש ליצור מודל מסוג דומה. האם ניתן להסיק מדו"ח האושר של האו"ם ששכר כזה שאינו קשור לעבודה לא יכול להוות תחליף בהיבטים של אושר?

"החלפת עבודה בשכר מינימום מובטח תתרום לחלק מרמת האושר כי לעבודה יש משמעות מעבר לשכר. צריך שכר כדי לשמור על רמת חיים מסויימת והוא כן מפחית חרדה באופן ניכר. בוודאי שזה משפיע, ולכן גם מי שתמיד מדורגות בדו"ח האושר הן המדינות הנורדיות, מדינות רווחה בהן משלמים את המסים הגבוהים ביותר והאנשים גם מרגישים שהממשלה עובדת עבורם. עם זאת, אי אפשר לבטל את המשמעות של עבודה בחיים שלנו על הזהות, הרשת החברתית, עולם התוכן שלנו, ההשפעות ההדדיות בין להיות בעבודה הפיסית, באינטראקציה או חוויית ההישגיות. מבחינת אושר ככל שמצבם של האנשים יהיה דומה יותר (אי-שוויון נמוך יותר), כמו למשל במקרה של שכר מינימום מובטח ההשפעה על האושר היא חיובית יותר שכן היום במדד האושר מדינות קפיטליסטיות נמצאות במקומות נמוכים יותר".

ישראל היא מדינה מאוד לא שוויונית ועדיין אנחנו ממוקמים במקום ה-12 במדד העולמי, מעל ארה"ב וגם מעל גרמניה. איך אפשר להסביר את זה?

"זה נובע מכל מני סיבות שהעיקרית בהן היא היותנו חברתיים ומשפחתיים בצורה דרמטית. אנחנו יחידים מול רבים, באנו מהשואה ומתפוצות אחרות שנרדפנו בהן. כשישראלים מסתכלים פנימה, כששואלים אותם, כפי שעושים במדד 'דמייני סולם בין עשרה שלבים שהשלב הראשון הוא איכות החיים הכי נמוכה שאת יכולה לדמיין והשלב העשירי הוא איכות החיים הגבוהה ביותר – איפה את ממקמת את עצמך בסולם', רוב האנשים מדרגים מ-7 ומעלה".