דעה
צווארון ורוד? על ההייטק להוביל לשינוי
הפער הממוצע בשכר החודשי בין נשים לגברים עומד על 32%. גם בעולם ההייטק נשים עדיין בתת-ייצוג במשרות ניהול, והן עדיין בייצוג-יתר בתחומי האדמיניסטרציה ושירות לקוחות. הגיע הזמן לשאול את עצמנו באומץ מה אפשר לעשות כדי לשנות
למה מתוך 120 מושבים נבחרו, גם הפעם, רק 29 חברות כנסת? מדוע יש בישראל כל כך מעט מנכ"ליות, ולמה מפתח משחקי הימורים באינטרנט מרוויח פי 6 יותר ממורה או עובדת סוציאלית?
מציאות השוק יוצרת אי-שוויון שלא משתנה שנים, אך דווקא לחברות ההייטק יש את היצירתיות, המיומנות והאנרגיות לעשות שינויים גדולים, ומהר. עם כל העוצמה הזו, באה גם אחריות גדולה.
- השאלות שנשים נשאלות הרבה יותר מגברים בראיונות עבודה
- הפורום הכלכלי העולמי: הפער המגדרי ייסגר רק בעוד 136 שנה
- שוויון מגדרי מבית וולוו: תנהיג חופשת לידה של 24 שבועות, גם לאבות
בכל מערכת בחירות אנו מבכים על מיעוט הנשים בהנהגה, על אף שרבות כבר הוכיחו את יכולתן להוביל ולייצג את הציבור באופן ראוי. אבל התופעה הזו לא ייחודית רק לפוליטיקה: אנחנו מתמודדים עם אי-שוויון בכל מישור בחיינו. הגיע הזמן לקיים שיח חברתי וכלכלי אמיתי, על איפה אנחנו נמצאים ביחס לאיפה שהיינו, ולאן אנחנו מתקדמים מכאן.
עובדות חרדיות בהייטק צילום: גיא אסיאג
הנתונים מוכרים: כיום בישראל הפער הממוצע בשכר החודשי בין גברים לנשים עומד על 32%, ובשכר החציוני על 28% (הנתונים מתוך ״מדד המגדר 2020-אי שוויון מגדרי בישראל״ של מרכז שוות במכון ון ליר).
הנתון היבש הזה כתמיד גורר עיקום אף והסתייגויות: ״אבל זה לא לאותן עבודות״, ו״מה עם חופשת לידה״, ואפילו ״נשים פשוט בוחרות לעבוד פחות״. חשוב להבין איך הוא בנוי כדי להבין איך לשפר אותו – זהו נתון ממוצע לכלל שוק העבודה הפורמלי, והוא עולה בין היתר בגלל ייצוג-יתר של נשים במשרות חלקיות (לעתים מבחירה, לרוב בלית ברירה), ייצוג יתר של נשים במקצועות הפחות-מתגמלים, ותת-ייצוג של נשים במקצועות המתגמלים יותר. יש שיאמרו שנשים צריכות בסך הכל לבחור לעבוד במקצועות המתגמלים, ובכך תיפתר הבעיה. אך הצרה היא עמוקה יותר מזה, והשוק החופשי הוא לא כל כך חופשי בפועל.
בכדי להבין את הבעיה, חשוב להתעכב לרגע על השאלה, מי מועיל יותר לחברה כחברה - למה, למשל, מפתח משחקי הימורים באינטרנט מרוויח פי 6 יותר ממורה או עובדת סוציאלית? התשובה ברורה, אבל מציאות השוק אינה מתגמלת לפי ערך העבודה לחברה. ועדיין, גם כאשר נשים בוחרות לעסוק במקצועות מתגמלים, דוגמת עורכות דין, רופאות ומנכ"ליות, מציאות השוק טופחת על פנינו ומראה לנו שבהסתכלות קרובה, תופעות של אי-שוויון מתקיימות גם שם. ראו את ייצוג-היתר של נשים בקרב עורכות דין במגזר הציבורי ובעמותות, ותת-ייצוג כשותפות במשרדים גדולים; ייצוג-יתר של רופאות בקהילה, לעומת תת-ייצוג נשי בהתמחויות המתגמלות והיוקרתיות יותר. קוראים לתופעה הזו ״הצווארון הוורוד".
ומה בעולם ההייטק? נשים עדיין בתת-ייצוג במשרות ניהול (פחות מ-25% משלוש הדרגות הבכירות בארגונים), על אף ייצוג שווה בדרגות הנמוכות ביותר. זאת לצד ייצוג-יתר של נשים במקצועות המתגמלים פחות, ותת-ייצוג במקצועות המתגמלים ביותר. את הנשים נמצא בתפקידי משאבי אנוש, שיווק, אדמיניסטרציה, ושירות לקוחות. מהנדסות ומפתחות הן עדיין מראה די נדיר.
הגיע הזמן לשאול את עצמנו – את מי קידמנו כשהייתה הזדמנות, גברים כנשים, ומה היו השיקולים לכך? מהם מדדי ההצלחה שלנו, והאם הם נגועים בהטיות בלתי מכוונות, על רקע מגדרי, או אתני? איך אנחנו קובעים את השכר, והאם אנחנו מתגמלים על בסיס מיומנות במשא ומתן לעומת תגמול על איכות העבודה המהותית?
נכון, פחות נשים לומדות מדעי המחשב ומפתחות משחקים בבית מגיל 5. ונכון שהאחריות לזה היא לא רק של המעסיקים, המתמודדים עם התוצאה המאוחרת של ההסללה המגדרית. התערבויות צריכות לקרות מתחילת החיים -מהגיל הרך, לתת לילדות לשחק במבנים הנדסיים, לאתגר אותן בחשיבה מתמטית, לעודד את מי שמראות חיבה וכישרון לעניין ללמוד מקצועות כמו פיזיקה ומחשבים בבתי הספר (ובבית). התערבויות צריכות לקרות גם ברמת המדינה, כאשר התגמול במקצועות הטיפול והחינוך ישקף את החשיבות של המקצועות הללו לחברה כולה.
ועדיין, חברות ההייטק, בהן אנחנו יודעים כל כך טוב לבנות תוכניות עם יעדים מדידים, חייבות להידרש לנושא הגיוון התעסוקתי -ואפילו לא (רק) משיקולי צדק -יש כיום אינספור מחקרים שמראים שגיוון מגדיל את שורת הרווח. כמי שמגיעה מעשייה פמיניסטית, בחרתי לעבוד בחברה שבה מתוך כ-100 עובדים בכל העולם, כמעט 50% הן נשים - נשים מובילות בכל שדרות הניהול וברוב סוגי התפקידים. בבסיס הפעילות שלנו ישנם ערכים של שקיפות והוגנות, וההנהלה עושה מאמצים אקטיביים לעסוק בתוכן, במהות ובמשמעות האחריות שבאה עם העסקת עובדים ועובדות.
מעסיקי הייטק – הגיעה העת לעסוק בתוכן, להסתכל פנימה באומץ ולשאול את השאלות הקשות. לנו יש את העוצמה, הכח והאמצעים לצמצם את אי-השוויון מהר בהרבה מכל מגזר אחר, להוביל את הדרך בכל הנוגע לסטנדרטים של שוק העבודה, ואולי יותר מהכל - זו תעשייה שיש בה את היצירתיות, המיומנות והאנרגיות לעשות שינויים גדולים, ומהר. עם כל העוצמה הזו, באה גם אחריות גדולה.
קרן גרינבלט היא מנהלת חדשנות עסקית ב-EX.CO
