ניקוי פאנלים סולאריים: הפסד עכשיו, פוטנציאל אחר כך

צונאמי ההנפקות של שלהי 2020 וראשית 2021 הביא לחופה של הבורסה בתל אביב שלוש חברות שעוסקות בניקוי רובוטי של לוחות סולאריים: בלייד ריינג'ר, איירטאצ' סולאר ואקופיה סיינטיפיק. שלוש החברות עוסקות בתחום פעילות שהוא נגזרת אבולוציונית מתבקשת, לנוכח האינפלציה בחברות האנרגיה הירוקה. עיון במצגות של שלוש החברות החדשות בבורסה מעלה שיש צורך, שמגובה בצידוק כלכלי, לנקות מתקנים של חברות שעוסקות באנרגיה נקייה.  

ניתוח הד"וחות הכספיים חושף פערים עצומים בין שלוש החברות, כאשר בקצה אחד נמצאת בלייד ריינג'ר, שעדיין לא סיימה את פיתוח מוצריה; ובקצה השני נמצאת אקופיה, שמציגה עצמה כחברה הגדולה בעולם לניקוי רובוטי של לוחות סולאריים. בתווך ניצבת איירטאצ', שבשנה שחלפה מכרה לראשונה את מוצריה. המכנה המשותף לשלוש החברות: כולן רשמו ב־2020 הפסד בשורה התחתונה, וכולן צופות ב־2021 שיפור בשורת ההכנסות. 

מן המושכלות היא שאין עשן בלי אש, ומן המפורסמות היא שבמקום שבו האש מכלה חיים או ממון, תמצא גם כבאית. דברים אלו יפים גם למתקנים הסולאריים והם אלו שמספקים את הרציונל הכלכלי שעומד מאחורי החברות שעוסקות בניקוי שלהם. הלכלוך (soiling) שמצטבר על הפאנלים הסולאריים הוא אחד הגורמים שפוגמים בניצולת הפקת החשמל. הוא מופיע כאבק, אובך, זיהום אורבני, לשלשת בעלי כנף, בוץ ועוד. על פי מחקרים שונים, הלכלוך מוביל לירידה שעשויה להגיע לעשרות אחוזים ביכולת נצילות הפקת החשמל לעומת פאנל סולארי נקי. במילים אחרות: ניקיון שווה כסף.

רובוטים של חברת אקופיה לניקוי פאנלים סולאריים צילום: ecoppia

מה דעתך על מניית אקופיה:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

הצמיחה של החברות שפועלות בתחום ניקוי הפאנלים הסולאריים מונעת בעיקר על ידי הצמיחה הגלובלית בהקמת מתקנים פוטו־וולטאיים וכן כתוצאה מפוטנציאל השוק הקיים של מתקנים פוטו־וולטאיים שהקמתם הושלמה. תעשיית האנרגיה הסולארית באמצעות פאנלים סולאריים צומחת במהירות וצפויה לגדול בקצב שנתי של 25% לשוק של 333 מיליארד דולר ב־2026.

לפי ההערכות השמרניות, שוק היעד של החברות שעוסקות בניקוי הפאנלים הסולאריים נושק ל־3.5 מיליארד דולר. הערכות אופטימיות יותר מגיעות ל־11 מיליארד דולר. כך או אחרת, לנוכח היקף הפעילות הנוכחי הזעום של החברות בענף, מדובר ב"אוקיינוס כחול".

הצמיחה של שוק הפאנלים הסולאריים מביאה לכניסה של מתחרים חדשים ולירידה עקבית בתעריפי החשמל לכל קילוואט־שעה המשולם עבור החשמל המיוצר. תעריפי החשמל המופק מפאנלים סולאריים ירדו בשני העשורים האחרונים מרמה של 15 סנט לקילוואט־שעה לפחות מ־3 סנט בשנת 2019. עובדה זאת מגדילה את הביקוש לניקיון הפאנלים הסולאריים לנוכח ההכרח של היזמים להגדיל את נצילות הפקת החשמל ולהוזיל את עלות התחזוקה.

בלייד ריינג'ר ‑ עדיין בשלבי פיתוח המוצר

נכון להיום, ניקוי הפאנלים הפוטו־וולטאים נעשה ברובו באופן ידני, תוך שימוש עתיר במשאבי מים. השיטה הרובוטית נועדה להתמודד עם החסרונות של שיטת הניקוי הידנית, שכוללים זמן רב לכיסוי שטח השדה הפוטו־וולטאי, הישענות על כוח אדם ודרישה להתקנת תשתיות מים. בעוד שהפוטנציאל העצום של השוק משותף לכל החברות הפועלות בתחום הניקוי, נכון להיום ניכר פער מהותי במימושו בין שלוש החברות הישראליות שנסחרות בת"א ‑ פער שמשתקף בהכנסות ובשווי השוק שלהן. 

במונחי שווי שוק,בלייד ריינג'ר היא החברה הקטנה מבין שלוש החברות הציבוריות שעוסקות בתחום ניקוי הפאנלים הסולאריים, ולא בכדי. בלייד מפתחת טכנולוגיה ייחודית לניקוי וניטור מתקנים סולאריים פוטו־וולטאיים ומצויה בתחילת דרכה. החברה טרם סיימה את פיתוח מוצריה ומטבע הדברים עדיין לא החלה במכירתם.

דו"ח הרווח וההפסד של בלייד מתחיל בסעיף הוצאות מחקר ופיתוח, היות שלחברה אין הכנסות. לנוכח ההוצאות של החברה ובהעדר הכנסות, ב־2020 בלייד ריינג'ר הציגה בשורה התחתונה הפסד של 6.1 מיליון שקל, בהשוואה להפסד של 2 מיליון שקל שנרשם ב־2019. לפי אבני הדרך המפורטות בדו"חות הכספיים של החברה, בבלייד מצפים להתחיל מכירות פיילוט ברבעון הראשון של 2022. עד אז, החברה תמשיך במאמצי הפיתוח של הרובוט הנייד, שנמצא בשלב ניסויי בטא.

הרובוט של בלייד, ככל שיפותח בהצלחה, ינקה באמצעות מברשות יבשות, ללא מים, תכונה חיונית לניקוי פאנלים סולאריים באזורים צחיחים המקלה גם על תפעול הרובוט. היתרון התחרותי שבלייד מבקשת להביא לשוק בא לידי ביטוי בעובדה שהפעלת הרובוט המפותח על ידה לא דורשת התקנה והתאמות מיוחדות, ושניתן להעביר אותו בקלות יחסית ממקום למקום. מהסיבה הזאת, בלייד מייעדת את הרובוט ואת מערכת איסוף וניטור הנתונים תחילה לפלח השוק התעשייתי של הפאנלים הסולאריים, שבו עיריות, חברות ומפעילי מתקנים מבקשים למצוא פתרונות ניקוי למתקנים שנמצאים על גבי גגות מפעלים ומשרדים, רפתות, חניות, ועוד.

בלייד השלימה את הנפקת המניות הראשונה (IPO) שלה בבורסה בדצמבר 2020. במסגרתה, גייסה החברה סכום צנוע יחסית של 22.6 מיליון שקל לפי שער של 12.81 שקל למניה. ההנפקה הזרימה חמצן לקופת החברה ואפשרה את הסרת הערת העסק החי שהופיעה בדו"חותיה ערב ההנפקה. מאז ההנפקה, המניה של החברה זינקה למחיר של 36 שקל, והתממשה למחירה הנוכחי, 22 שקל למניה, שגבוה ב־71% מהמחיר בהנפקה. שווי השוק הנוכחי של בלייד הוא 160 מיליון שקל.

איירטאצ' סולאר ‑ עדיין צריכה לגייס מקורות מימון

איירטאצ' סולאר אמנם הצטרפה לבורסה ללא הערת עסק חי, אך בדו"חות שצורפו לתשקיף שלה הופיעה הפניית תשומת הלב לגירעון בהון של החברה ולעובדה שעליה לגייס מקורות מימון אחרים, עד ליצירת תזרים מזומנים חיובי קבוע למימון פעילותה. בתחילת מרץ השנה איירטאצ' השלימה IPO, שהזרים לקופתה 61 מיליון שקל, שמאפשרים את מימון פעילותה. איירטאצ' מעריכה שידרשו גיוסי הון נוספים לשם המשך פיתוח מוצריה וערוצי השיווק שלה. את הגיוס הבא יוביל סמנכ"ל הכספים החדש של החברה, אלעד צדוק, אחרי שקודמו, אייל לסל, התפטר בסוף מרץ אחרי כהונה קצרה בת ארבעה חודשים.

גלישה באתר האינטרנט של איירטאצ' מציפה עד מהרה הבדל מהותי בינה לבין בלייד: לאיירטאצ' יש המלצה (Testimonial) מלקוח קיים. עובדה זאת באה לידי ביטוי בשורת ההכנסות שלה. ב־2020 ההכנסות ממכירות הסתכמו בסכום זניח יחסית של 1.9 מיליון שקל. השינוי המבורך בשורה העליונה אחראי להעמקת ההפסד בשורה התחתונה, שהסתכם בשנה שחלפה ב־9 מיליון שקל, בהשוואה להפסד של 5.1 מיליון שקל ב־2019. ההפסד נובע בעיקר מניצול נמוך של כושר הייצור, שנובע מהגדלה של מצבת כוח האדם בייצור ובתחזוקה שתתמוך בעליה שהחברה צופה בהיקף הפעילות בשנים הקרובות. נכון להיום מועסקים באיירטאצ' 26 עובדים, בהשוואה ל־17 עובדים שהועסקו בסוף 2019, ול־5 עובדים שהועסקו בסוף 2018. צפי ההזמנות של איירטאצ' לשנה הנוכחית עומד על "מעל 4 מיליון דולר" שחלקם יתורגמו להכנסות בשנה הנוכחית. לחברה מפעל באזור התעשייה הר טוב בבית שמש והיא מתכננת לפתוח מפעל ייצור נוסף בהודו או בקרבתה באמצע 2021. זאת, בשל עלויות השילוח הגבוהות, הצורך לקצר זמני אספקה וסוגיות הקשורות במכסים.

מלבד האתגרים הלוגיסטיים, החברה מתמודדת גם עם טענות שהופנו כלפיה וכלפי יניר אלוש, יו"ר הדירקטוריון ומבעלי השליטה בחברה, על ידי אקופיה סיינטיפיק. במכתביה, טוענת אקופיה כי החברה ואלוש, ביצעו פעולות שמטרתן גזילת קניין רוחני והשאת רווחים שלא כדין, המבוססים על קניינה של אקופיה. בתגובותיהם דחו החברה ואלוש מכל וכל את טענות אקופיה והשיבו כי מדובר בניסיון לפגוע בהם.

אקופיה סיינטיפיק ‑ הגדולה בעולם בתחום

האחרונה בטריו החברות שעוסקות בניקוי פאנלים סולאריים היא אקופיה סיינטיפיק, שלפי המצגת שלה היא גם החברה הגדולה בעולם בתחום, עם 7 לקוחות מתוך 20 חברות האנרגיה הגדולות בעולם, ורובוטים שמותקנים בהודו, ישראל, מקסיקו, צ'ילה, ארה"ב ובמדינה במפרץ הפרסי. רמת הפעילות הגבוהה יחסית של אקופיה הפכה אותה לחשופה יותר ממתחרותיה הישראליות להתפרצות הקורונה. בעקבות משבר הקורונה חלו עיכובים בהתקשרויות חדשות, בין היתר בשל היעדר אפשרות להיפגש עם לקוחות והתמקדות הלקוחות במשבר הקורונה. בין היתר, קיבלה החברה בקשות לדחיית תשלומים מלקוחות, בעקבות המשבר. חלק מהעיכובים גרמו לדחיית מועדי התקנת מערכות החברה אצל לקוחותיה, ובהתאמה לדחייה בעיתוי הצפוי להכרה בהכנסה.

עובדה זאת עומדת מאחורי הצניחה בהכנסות של אקופיה ב־2020, שהסתכמו ב־3 מיליון דולר, בהשוואה ל־8 מיליון דולר ב־2019. במכתב של מנכ"ל החברה, ז'אן סממה, שצורף לדו"חות הכספיים, צוין כי "במהלך הרבעון הרביעי של 2020, חזרה החברה לקצב מכירות וצמיחה בדומה לטרום פרוץ המגיפה". עוד נטען שכבר ברבעון הראשון של 2021 אקופיה צפויה לרשום הכנסות של 3.5 מיליון דולר, מעבר להכנסותיה בכל 2020. האופטימיות באה לידי ביטוי גם במצגת של החברה, לפיה היקף ההתקנות שלה ב־2021 צפוי להיות גדול יותר מההתקנות המצטברות בשמונה השנים מאז הקמתה.

המשקיעים שהשתתפו בהנפקה של אקופיה בנובמבר 2020 מופסדים ב־33%, ונראה שהם מחכים שהנהלת החברה תצליח לתרגם את ההזדמנויות שהיא מדווחת עליהן לכדי צמיחה משמעותית בהכנסות.

בכלל, האתגר של החברות העוסקות בתחום ניקוי הפאנלים הסולאריים יהיה לתרגם את הפוטנציאל העצום לרווחים. העובדה שאקופיה, החברה הגדולה בענף, הפסידה גם ב־2019, שבה מכרה ב-8 מיליון דולר, מהווה הוכחה לכך שזה לא הולך להיות טיול פארק. בינתיים, שוק ההון הישראלי מממן את המחקר והפיתוח ואת ההשקעות בהווה, בתקווה שיניבו תוצאות בעתיד. ההפסדים בכיס, הרווח על העץ.

בתשובה לשאלת "כלכליסט" על מודל הרווחיות העדיפו החברות שלא לענות לשאלה הישירה וציינו כי בשלב זה הפוקוס של כל אחת מהן מופנה בעיקר להתרחבות גיאוגרפית ופיתוח טכנולוגיות חדשניות. יעדי הרווחיות נעדרים גם מפרק "יעדים ואסטרטגיה עסקית", שמופיע בדו"חות השנתיים של כל אחת מהחברות.