בזק הטעתה במודע לגבי מהירות הגלישה

הרשות להגנת הצרכן הודיעה לבזק על כוונה לחייבה בקנס של 6.75 מיליון שקל, בטענה כי החברה לא סיפקה לאלפי צרכנים את מהירות הגלישה שרכשו. כך נודע ל"כלכליסט".

בעקבות תלונות צרכנים ניהלה הרשות חקירה כנגד החברה, שממנה עלה כי צרכנים אשר רכשו את חבילת TOP100, שבמסגרתה הובטחה להם מהירות הורדה מקסימלית של 100 מגה, ובכל מקרה לא פחות מ־40 מגה, לא קיבלו אפילו את מהירות ההורדה המינימלית. את נתוני הגלישה קיבלה הרשות מבזק עצמה, כך שבזק היתה מודעת להפרה לכאורה.  

ברשות מסבירים כי ביכולת החברה להימנע ממקרים כאלה, שכן ההצטרפות לשירות של בזק נעשית לאחר בדיקת מהירות האינטרנט שיש ביכולת החברה לספק לכתובת הצרכן. בדיקה זו נעשית באמצעות מערכת ייעודית שמודדת את המרחק בין כתובת הצרכן לנקודת תשתית האינטרנט הקיימת של החברה ברחוב. ברשות אומרים כי החוק אוסר על ביצוע דבר העלול להטעות את הצרכן בכל הקשור למהות וסוג השירות. עוד מסבירים כי העיצום שנקבע הוא גבוה, ומדגיש את חומרת ההפרות שנעשו. “מדובר בהטעיה רחבה של ציבור הצרכנים באשר לשירות שהובטח להם. לצרכנים רבים אין הידע המספיק והיכולת לאמוד את מהירות הגלישה המסופקת להם ובכך לעמוד על הפגיעה בהם”, אמרה אניטה יצחק, סגנית הממונה על הרשות וראש אגף חקירות ומודיעין, ל”כלכליסט”.

ברשות מנהלים בימים אלה בדיקות בנוגע לחברות נוספות, אך התמקדו בבזק לאור היקף התופעה בחברה. כל עוד היתה זו הפרה ראשונה של בזק, היתה החברה זכאית ל־20% הפחתה בסכום העיצום. אך, ב־2018 הטילה עליה הרשות עיצום של כרבע מיליון שקל על כך שהטעתה צרכנים כשטענה בפרסומיה ששירות ההגנה שלה כנגד וירוסים ופריצות למחשב הוא "היקפי ומושלם". לחברה קיימת זכות הטיעון על פי הוראות חוק הגנת הצרכן לטעון כנגד הכוונה להטיל עיצום כספי ולעניין סכומו. בזק ציינה בדו"ח השנתי ל־2020 כי היא ביקשה לבטל את הקנס לגבי מהירות הגלישה, שכן לא עולה מהממצאים לאחר הבנתם כל חשש להטעיית לקוחות.

משיחות עם גורמים בשוק עולה שהיקף התופעה רחב הרבה יותר בחבילות שמשווקות בזק ומתחרותיה ומציעות "עד 100 מגה". במקרה זה היתה הסכמה בין משרד התקשרות לחברות, שהגבול התחתון של המהירות יעמוד על 0.01 מגה. לאור אישור הרגולטור, לא ניתן לפתוח בחקירה כנגד החברות בחבילות אלו.

מנכ”ל בזק דודו מזרחי וסגנית הממונה על הרשות להגנת הצרכן אניטה יצחק צילומים: עמית שעל, דוברות הרשות

הוכחה נוספת להיקף התופעה ניתן ללמוד מבקשה לאישור תובענה כייצוגית שקיבל בינואר בית המשפט המחוזי לוד כנגד ספקיות האינטרנט בזק בינלאומי ו־012 סמייל (פרטנר) בנוגע להטעיה של לקוחותיהן ביחס למהירות הגלישה שהן מציעות - ולא יכולות לספק. "הספקיות מודעות לעובדה כי הן אינן מסוגלות לספק את המהירות המוצעת, שכן הן מסוגלות להעריך מהי מהירות הגלישה המקסימלית האפשרית", נכתב בתביעה.

הספקיות טענו בתגובה כי הן אינן מתחייבות למהירות גלישה מקסימלית, שכן נתון זה תלוי בתשתית בזק, שמושפעת מגורמים משתנים כמו מרחק בית המנוי מארון בזק, הציוד בבית המנוי, המיקום שאליו מחובר הציוד ועוד. סמייל 012 טענה: "עניין זה כולו עניין של בזק (ושל משרד התקשורת) ואינו קשור לחברה". ביולי 2019 חייב בית המשפט המחוזי מרכז־לוד את בזק בינלאומי בפיצוי של 9 מיליון שקל ללקוחותיה על שלא סיפקה את מהירות הגלישה לה התחייבה.