פרשת השוחד סידרה 50 מיליון שקל לבכירי שיכון ובינוי

חמישה בכירים לשעבר בחברת התשתיות והנדל"ן הבורסאית שיכון ובינוי גרפו לכיסם בונוסים בהיקף של 50.5 מיליון שקל, המבוססים על רווחים שהופקו מפעילות השוחד לכאורה בחו"ל בשנים 2008-2017. כך עולה מתחשיב שערך כלכליסט.

התחשיב, שמתבסס על טענות הפרקליטות בכתב החשדות ועל נתונים מהדו"חות הכספיים של החברה, מעלה כי החמישה – היו"רים רוית ברניב ומשה לחמני, המנכ"ל עופר קוטלר והמנכ"לים של SBI תשתיות יהודה אלימלך ורוני פלוך – קיבלו יחד באותן שנים בונוסים בהיקף כולל של 73.22 מיליון שקל.

הסרטון המפליל של רואה החשבון "אני יודע שנותנים שוחד, העיקר שיש חשבונית" מסרטון וידיאו בתיק החקירה עולה כי רו"ח רובי לזרוב, האחראי מטעם פירמת זיו־האפט BDO על צוות הביקורת של SBI תשתיות, הודה שהוא יודע על תשלומי השוחד בחברה תומר גנון לכתבה המלאה 

כל החמישה זומנו לשימוע בטרם הגשת כתב אישום על ביצוע עבירות של מתן שוחד לעובדי ציבור זרים, שהיא עבירה על חוק העונשין בישראל מאז שנת 2008, וכן עבירות של מרמה, הלבנת הון וניירות ערך.

נוסחת הבונוס של היו"רים והמנכ"ל של שיכון ובינוי, לפי דיווחי החברה, התבססה על 1% מהרווח הנקי אחרי מס בכל אחת מהשנים הרלבנטיות. בסך הכל קיבלו החמישה בונוסים בחלוקה הבאה: 24.77 מיליון שקל לקוטלר, 16.08 מיליון שקל לברניב, 13.22 מיליון שקל לאלימלך, 9.94 מיליון שקל ללחמני, 9.2 מיליון שקל לרוני פלוך.

הבונוס: 1% מהרווח הנקי

על פי דו"חות שיכון ובינוי, הרווח הנקי המצטבר של החברה בשנים שבהן פעל לכאורה “מנגנון השוחד”, כפי שכונה על ידי הפרקליטות, היה 3.73 מיליארד שקל. הרווח הנקי של SBI תשתיות, חברה־נכדה המוחזקת בשרשור 100% על ידי שיכון ובינוי, היה 2.58 מיליארד שקל.

מכאן ש־69% מהרווח הנקי של החברה־האם (שיכון ובינוי) מקורם בחברה־הנכדה (SBI תשתיות). בשנים מסוימות הרווח הנקי של SBI היה בעצם כל שורת הרווח הנקי של שיכון ובינוי, ולעתים אף היה גבוה יותר וקיזז הפסדים של חברות אחרות בקבוצה. נוסחת הבונוסים של היו"רים והמנכ"לים עמדה על 1% מהרווח הנקי של שיכון ובינוי. לכן, ולאור שיעור התרומה של SBI תשתיות לרווח הנקי, המשמעות היא ש־69% מהבונוסים שקיבלו החמישה מקורם ברווחים שהופקו בארצות שבהן לכאורה שולם שוחד.

על פי התחשיב, חלק זה (69%) בבונוסים של חמשת הבכירים הוא: 17.1 מיליון שקל לקוטלר, 11.09 מיליון שקל לברניב, 9.12 מיליון שקל לאלימלך, 6.86 מיליון שקל ללחמני ו־6.35 מיליון שקל לרוני פלוך. זהו כסף, על פניו, שבעלי המניות יכולים לתבוע מהם להשיב לקופת החברה, על מנת לקזז את הקנסות העתידיים ששיכון ובינוי צפויה לשלם אם תורשע או תגיע להסדר כלשהו עם הפרקליטות כדי לסיים את ההליכים.

"טובות הנאה בסכומי עתק"

התחשיב של כלכליסט מבוסס גם על טענות הפרקליטות שמקורן בממצאי החקירה שניהלה היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) ורשות ני"ע. טענה ראשונה היא שמנגנון ביצוע תשלומי השוחד הוטמע בכל ארצות הפעילות בחו"ל ללא הבדל, וללא חריג. כלומר, לכאורה לא היו מדינות בחו"ל שבהן פעלה SBI שבהן הרווחים היו נקיים משוחד. מדובר לפי הפרקליטות בשבע מדינות (גואטמלה, רומניה, קניה, ניגריה, אוגנדה, גאנה וחוף השנהב).

שרי אריסון, לשעבר בעלת השליטה בשיכון ובינוי צילום: אוראל כהן

טענה שנייה היא שהשוחד לכאורה הגיע לסכומים שנעו בין 8 ל־16 מיליון דולר בשנה. הכסף שולם לשרים ופקידי ציבור לצורך זכייה במכרזים, הגדלת רווחיות בפרויקטים, זירוז תשלומים מהמדינה או סגירת שומות מס. לפי הפרקליטות, החשד הוא שמנגנון השוחד בחו"ל הצמיח בשורה התחתונה לשיכון ובינוי "טובות הנאה בסכומי עתק של מיליארדי שקלים לאורך התקופה הרלבנטית".

המשמעות היא שכל הרווח הנקי של SBI רלבנטי לנוסחת הבונוס של הבכירים. ולכן בממוצע 69% מכל שקל בונוס שניתן למנהלים בשנים הרלבנטיות לפרשה נגועים בחשד לשוחד.

אחת הטענות הנפוצות בכל הקשור למתן שוחד באפריקה היא שאם לא משלמים מתחת לשולחן, לא זוכים בחוזים ולא מרוויחים. אולם שורת ההכנסות בדו”חות שיכון ובינוי, והנתונים בכתב החשדות, מעידים שזה לא בהכרח נכון. כך, בחמש השנים שלפני תחילת החקירה (2016-2012) מחזור ההכנסות המצטבר של SBI תשתיות היה 11.5 מיליארד שקל. בשלוש השנים שאחרי פתיחת החקירה, ובנטרול מדינות חדשות כמו קולומביה שהחלה להניב הכנסות משמעותיות, הסתכם מחזור ההכנסות המצטבר ב־19.4 מיליארד שקל.

אם מפסיקים לשלם שוחד, איך זה שההכנסות גדלות? מהדו”חות הכספיים של שיכון ובינוי לא ניתן לסתור את האפשרות שהכנסות שמכירים בהן כיום החלו לצמוח למשל ממכרז שנקנה לכאורה בשוחד לפני עשר שנים. הסיבה היא שיש עשרות פרויקטים, ואין אפשרות לבודד כל פרויקט ופרויקט בנפרד. כך גם נמסר משיכון ובינוי.