החלטה תקדימית: המגרשים בקיבוצים ובמושבים לא יחולקו באופן שווה

המושבים השיתופיים והקיבוצים שמגיעים כעת להליכי שיוך מגלים כי בחלוקת המגרשים - הנכס הכי משמעותי ביותר שכל אחד מהחברים מקבל במסגרת הליך ההיפרדות מסגנון החיים השיתופי - אין שוויון של ממש: כל אחד יסתפק במגרש ובנכס שבו התגורר במהלך השנים. כך קבע לאחרונה רשם האגודות השיתופיות במשרד הכלכלה. בישראל יש כ־270 קיבוצים, ועל פי הערכות, כ־200 מהם נמצאים בהליכי מעבר לקיבוץ מתחדש ורבים בהליכי שיוך או סיימו אותם.

החלטת רשם האגודות השיתפויות התקבלה בעקבות תביעה שהגישו בני זוג נגד מושב בני דרור בשרון. השניים דרשו להגדיל את המגרש שניתן להם במסגרת הליך השיוך, משטח של 564 מ"ר ל־750 מ"ר, על בסיס עקרון השוויון.

מושב בני דרור צילום: ויקיפדיה

המושב, באמצעות עו"ד גלי פלד ממשרד חגי שבתאי, שפירא, טען כי מעולם לא התחייב בפני התובעים להגדיל את שטח המגרש וכי במושב מעולם לא היה שוויון בכל הנוגע לגודל המגרשים או הבתים שניתנו לחברים, וכי במסגרת השיוך מקבל כל חבר את בית המגורים שבו הוא מתגורר כיום, תוך שנקבע מנגנון איזון כספי בין החברים. עוד נטען על ידי המושב, כי הטענה שקיימת חובה להגדיל את מגרשם של התובעים, תהווה אפליה לטובתם על חשבון חברי מושב אחרים, שגם להם ניתנו מגרשים קטנים מ-750 מ"ר. בנוסף, טען המושב, כי מלכתחילה הוקצה לתובעים מגרש קטן יותר כאשר התקבלו לחברות במושב, ולכן אין בסיס לטענתם כעת לאפליה. 

הבוררת דחתה את כל מרכיבי התביעה, לרבות את טענת התובעים בנוגע לשוויון שאמור להתקיים בין חברי האגודה, וקיבלה את טענת המושב, כי מעולם לא התקיים שוויון בין החברים בנושא זה, וכי התובעים לא הוכיחו שנגרם להם נזק כספי בשל קבלת מגרש קטן יותר. עם זאת, הבוררת הטילה על המושב הוצאות בסך 40 אלף שקל כיוון שלדבריה התחייב להשתדל לפעול להגדלת המגרש, אך הוא גרם להימשכות ההליכים ולא עדכן את החברים בזמן אמת בנעשה בעניינם.

התובעים הגישו השגה לרשם האגודות השיתופיות במשרד הכלכלה ודרשו לבטל את פסק הבוררות, ואילו המושב חזר על טענתו, כי עקרון השוויון לא חל בעניין זה, כי ממילא לכל אורך הדרך הוקצו לחברים מגרשים בגדלים שונים, בתים בגדלים ואיכויות שונות, והדבר היה ברור וידוע לחברי המושב. בנוסף, המושב הגיש אף הוא השגה בנוגע לחיובו בתשלום ההוצאות.

עו"ד דנה ביאלר, ממשרד רשם האגודות השיתופיות, דחתה את ההשגה של התובעים וקבעה, כי למרות שהמושב התחייב כלפי החברים לעשות מאמצים להגדיל את המגרש ששוייך להם, אבל "חיובי השתדלות" אינם התחייבות כי המגרש יוגדל בפועל, אלא רק אם הדבר יתאפשר. כן ציינה עו"ד ביאלר, כי מהראיות עולה, שהמושב לא התכוון לקדם תוכנית להגדלת מגרשם של התובעים במנותק מתב"עות אחרות שיזם וקידם באותה עת. לפיכך, החליטה עו"ד ביאלר לקבל את השגת המושב, הפחיתה את ההוצאות שנקבעו לחובת המושב ל-10 אלף שקל ובמקביל חייבה את התובעים לשלם למושב 5,000 שקל עבור הוצאות.

בישראל כאמור, כ-270 קיבוצים ועל פי הערכות, למעלה מ-200 קיבוצים נמצאים כיום בהליכי מעבר לקיבוץ מתחדש וחלקם הגדול גם נמצא בהליכי שיוך או שכבר סיים אותם. עבור רבים מהחברים ההחלטה עשויה להתפרש כבעייתית.

הבחינה של קהילה שהתאפיינה בשוויון מוחלט שאין דומה לו בעולם בעיניים משפטיות ולפי אמות מידה קפיטליסטיות מבטלת לגמרי את דרך החיים הקיבוצית שבה לא הייתה כל משמעות לרכוש או לגודלו של בית המגורים, ומצדדת במי שדאג לעצמו לאורך השנים, או למי שהתמזל מזלו.

עו"ד גלי פלד צילום: יח"צ