ביתן מימן רכישת כמעט חינם עם מענקי ספקים

מענקים מספקים מימנו ליינות ביתן, שבבעלות נחום ביתן, 40% מרכישת רשת כמעט חינם, כך עולה מערעור שהגישה יינות ביתן לבית המשפט המחוזי בבאר שבע על שומת מס שקבע פקיד שומה אשקלון. הערעור נדחה על ידי השופטת יעל ייטב, וביתן יידרש לשלם 35 מיליון שקל והוצאות בגובה 250 אלף שקל. החלטת השופטת מאפשרת הצצה לעומק המעורבות של הספקים במימון העסקה.

ב־2013 רכשה ייינות ביתן את כמעט חינם מהאחים רני ועדי צים בכ־350 מיליון שקל, ולאחר חלוקת דיבידנד עמדה התמורה ששילם ביתן על 263 מיליון שקל. יינות ביתן יישמה לטענתה בדו”חות הכספיים את כללי התקינה החשבונאית הבינלאומית, ופיצלה את תמורת המניות לשני נכסים: השקעה במניות כמעט חינם בגובה של כ־153 מיליון שקל; וזכות למענק ספקים בגובה של כ־110 מיליון שקל.

הפרקטיקה הזו של מעורבות ספקים ברכישות של רשתות מזון פגעה בתחרות בענף והיא הופסקה בחוק המזון, שנכנס לתוקף ב־2015. עד אז נהגו ספקים גדולים לקדם את מכירת מוצריהם באמצעות הנחות על סמך היקפי מכירות, סידור מדפים ו“מענקים” לכבוד פתיחת סניפים חדשים או התרחבות של הרשת.

החיובים הוקטנו

בתצהיר עדותו הראשית הסביר נחום ביתן שנהוג שכשרשת קונה רשת מתחרה היא זכאית למענקים מספקים. לדבריו, יינות ביתן ניהלה משא ומתן מוקדם עם הספקים והתקשרה עמם בהסכמים לגבי גובה המענקים שלהם תהיה זכאית בגין רכישת כמעט חינם. ביתן הצהיר כי בפועל לא התקבלו מענקים מהספקים, אלא הוקטנו חיוביה לפי מספר התשלומים שנקבעו מראש.

עם זאת, ביתן הדגיש כי המענקים היו חלק מהותי ממקורות המימון של יינות ביתן לרכישת המניות, כפי שבא לידי ביטוי בתוכנית העסקית שעל בסיסה ניתן לחברה אשראי מהבנקים לביצוע העסקה. עוד ציין כי במסגרת ההסכמים שופרו תנאי הסחר בין יינות ביתן לבין ספקיה, ושיעור ההנחה הממוצע עלה מ־3% ל־5%.  

נחום ביתן צילום: עמית שעל

בנוגע לתנובה, הציג ביתן שני הסכמים, אחד לתחום החלב והשני למותגים כמו סנפרוסט ומעדנות. בהסכמים שנחתמו באפריל 2014 פורטו שיעורי הנחה על סדרנות כ־3.5%, בונוס כ־4.5%, מעטפת חג לפני ראש השנה ופסח כ־2%. עוד בהסכם מענק סניפים בגובה 250 אלף שקל לסניף גדול ו־150 אלף שקל לסניף קטן בתחום החלב, ו־320 אלף שקל לסניף גדול ו־230 אלף שקל לקטן בחברת המותגים של תנובה.

עדות המפקחת

על הזכות למענק ספקים ניתן ללמוד גם מעדותה של המפקחת שטיפלה בהשגה של ביתן, אשר הצהירה בתצהיר עדותה הראשית כי פנתה באופן מדגמי למספר ספקים וביררה עמם את מהות התשלום שעליו דיווחה יינות ביתן כ”זכות למענק ספקים”. מבירור עם שטראוס עלה כי ב־2014-2013 שולמו לביתן 6 מיליון שקל, לפי ההסדר לגבי הסניפים שהועברו ליינות ביתן מכמעט חינם.

אסם רשמה בדו”חותיה הוצאה מראש על הנחה ללקוחות של 5.5 מיליון שקל, והם הופרשו בספריה על פני השנים 2015-2013. בפועל שילמה בשנת 2013 סכום של 3.7 מיליון שקל. בהסכם סחר עם קוקה קולה ישראל, לצד הנחות שונות, פורטו שני מענקים: האחד בגובה 200 אלף שקל לסניף יינות ביתן והשני ליינות ביתן בסיטי בגובה 150 אלף שקל. בסעיף ההערות נכתב: "מענק כמעט חינם: 5 מיליון שקל בשלושה תשלומים”.  

כמעט חינם. נרכשה על ידי יינות ביתן ב-2012 צילום: אביגיל עוזי

במסמך שהציג ביתן צוינה חברת ביכורי ביתן, חברה שהיתה באותם ימים בבעלות משותפת לביתן ולביכורי שדה וסיפקה לרשת פירות וירקות, כמעניקת מענק בגובה 13.6 מיליון שקל. בהסכם עם סוגת נקבע מענק בגובה 30 אלף שקל לכל סניף. בהסכם עם ליימן פררו פורט בונוס שנתי בגובה 4%; לצד מענק בגובה 40 אלף שקל לסניף גדול ו־30 אלף שקל לסניף קטן. עוד צוין מענק כמעט חינם, שהודגש בעיגול בסכום של 1.2 מיליון שקל.

עם דנשר נקבעו לצד ההנחות מענק בגובה 30 אלף שקל, ובהערות צוין "מענק כמעט חינם 1.11 מיליון שקל ב־10 תשלומים. בהסכם סחר עם זוגלובק ההתייחסות למענק חנות חדשה נרשמה תחת סניף ביתן 170 אלף שקל וסניף ביתן בסיטי 70 אלף שקל. גם ספקים קטנים נשאו בנטל העסקה, שכן בהסכם סחר עם מחלבת המושבה נקבע מענק בגובה 20 אלף שקל לסניף גדול ו־10,000 שקל לסניף קטן. בהערות שנרשמו בסוף המסמך נרשם "מענק כמעט חינם 740 אלף שקל”.

בימים אלו מצוי ביתן בישורת האחרונה במאבקו להשארת השליטה של יינות ביתן בבעלותו, זאת על רקע מחנק האשראי אליו נקלע מרכישת כמעט חינם ושלוש שנים לאחר מכן רכישת מגה.