מגשרים וצנרת ועד פס רחב: כך ישפץ ביידן את אמריקה

הנשיא רוזוולט הקים את חיל השימור האזרחי, שנטע שני מיליארד עצים בזמן השפל הגדול כדי להציל משפחות מחרפת רעב; הנשיא ג'ו ביידן מבקש להקים את חיל האקלים. ההשוואה הגרנדיוזית איננה במקרה. אם תתממש התוכנית, ביידן ישיג את הניו־דיל שלו — תוכנית התשתיות American Jobs Plan בעלות של 2.255 טריליון דולר. התוכנית צפויה לטפל במערכות התחבורה, החשמל והמים המתפוררות תוך יצירת מיליוני משרות, ולשמש כלי לטיפול במשבר האקלים וקידום צדק חברתי עבור בני המעמד הבינוני והנמוך, אוכלוסיות לא לבנות, ילדים וקשישים. 

"זו לא תוכנית שמתעסקת בקצוות", אמר ביידן בשבוע שעבר עם הצגתה בפיטסבורג. "זו השקעה של פעם בדור, בניגוד לכל דבר שראינו או עשינו מאז שהקמנו את מערכת הכבישים המהירים בין מדינות ומאז מרוץ החלל לפני עשרות שנים". הוא לא מגזים. התוכנית כוללת 25 עמודים מפורטים בהשקעה ממשלתית שאף נשיא בעשורים האחרונים לא התקרב להעלות דומה לה על הנייר. לא בכדי ביטלו אותה מתנגדיה הרפובליקאים וכינו אותה "רשימת משאלות" של המפלגה הדמוקרטית. 

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן צילום: רויטרס

סוף למונופולים באינטרנט

התוכנית מהדהדת חלקים נרחבים מתוכנית הקמפיין לנשיאות של ביידן Build Back Better, שיוצרת קשר גורדי בין שיקום התשתיות לבין התמודדות עם בעיות חברתיות, כלכליות וכאלה הקשורות למשבר האקלים. כך למשל, התוכנית מבקשת לחבר את כל חלקי ארה"ב לאינטרנט מהיר בהשקעה של 100 מיליארד דולר ולפתוח את התחום לתחרות, כשהיום הוא מתנהל במונופולים אזוריים מוסכמים. כן היא מבקשת לחזק את מערכת התחבורה הציבורית, המשמשת תושבים שאינם לבנים יותר מפי שניים לעומת לבנים. חלק נוסף בתוכנית הוא חיזוק התשתיות כך שיהיו עמידות יותר לתנאי אקלים קיצוניים והפיכת מיליוני בתים ומבנים לחסכוניים באנרגיה. בהצעת החוק כלולה גם שורה של הגנות לעובדים שתאפשר למועצה הלאומית ליחסי עבודה לקנוס מעסיקים המפרים את זכויותיהם ולהקל על ההגבלות נגד שביתות.

התוכנית כוללת, בין היתר, הקצאת 115 מיליארד דולר לחידוש ולשדרוג 32 אלף ק"מ של כבישים מהירים ורחובות ראשיים ותיקון רבבות גשרים. 170 מיליארד דולר יוזרמו לשיקום מערכת התחבורה הציבורית ולתיקון או החלפת אלפי ק"מ של מסילות רכבת, 24 אלף אוטובוסים, 5,000 קרונות ומעל 200 תחנות. סכום נוסף יושקע בחיבור שכונות מוחלשות למרכזיים עירוניים, חברתיים וכלכליים. עוד כוללת התוכנית הזרמה של 174 מיליארד דולר להמרצת שוק הרכבים החשמליים המקומי, הוזלת עלותם ופריסת אלפי תחנות טעינה. 100 מיליארד דולר יושקעו בתחזוקת רשת החשמל, 42 מיליארד דולר בשדרוג שדות התעופה והנמלים, 61 מיליארד דולר בשיקום מערכות מי השתייה והחלפת כל צינורות העופרת. בבנייה ובשימור של מעל שני מיליון מבנים ציבוריים ובתי מגורים עבור בעלי הכנסה בינונית ונמוכה יושקעו 231 מיליארד דולר. כל ההוצאות צפויות לפי התוכנית להתקזז במשך 15 שנה על ידי העלאת מסים על תאגידים.

התוכנית מהדהדת חלקים נרחבים מתוכנית הקמפיין לנשיאות של ביידן Build Back Better, שיוצרת קשר גורדי בין שיקום התשתיות לבין התמודדות עם בעיות חברתיות, כלכליות וכאלה הקשורות למשבר האקלים. כך למשל, התוכנית מבקשת לחבר את כל חלקי ארה"ב לאינטרנט מהיר בהשקעה של 100 מיליארד דולר ולפתוח את התחום לתחרות, כשהיום הוא מתנהל במונופולים אזוריים מוסכמים. כן היא מבקשת לחזק את מערכת התחבורה הציבורית, המשמשת תושבים שאינם לבנים יותר מפי שניים לעומת לבנים. חלק נוסף בתוכנית הוא חיזוק התשתיות כך שיהיו עמידות יותר לתנאי אקלים קיצוניים והפיכת מיליוני בתים ומבנים לחסכוניים באנרגיה. בהצעת החוק כלולה גם שורה של הגנות לעובדים שתאפשר למועצה הלאומית ליחסי עבודה לקנוס מעסיקים המפרים את זכויותיהם ולהקל על ההגבלות נגד שביתות.

התוכנית כוללת, בין היתר, הקצאת 115 מיליארד דולר לחידוש ולשדרוג 32 אלף ק"מ של כבישים מהירים ורחובות ראשיים ותיקון רבבות גשרים. 170 מיליארד דולר יוזרמו לשיקום מערכת התחבורה הציבורית ולתיקון או החלפת אלפי ק"מ של מסילות רכבת, 24 אלף אוטובוסים, 5,000 קרונות ומעל 200 תחנות. סכום נוסף יושקע בחיבור שכונות מוחלשות למרכזיים עירוניים, חברתיים וכלכליים. עוד כוללת התוכנית הזרמה של 174 מיליארד דולר להמרצת שוק הרכבים החשמליים המקומי, הוזלת עלותם ופריסת אלפי תחנות טעינה. 100 מיליארד דולר יושקעו בתחזוקת רשת החשמל, 42 מיליארד דולר בשדרוג שדות התעופה והנמלים, 61 מיליארד דולר בשיקום מערכות מי השתייה והחלפת כל צינורות העופרת. בבנייה ובשימור של מעל שני מיליון מבנים ציבוריים ובתי מגורים עבור בעלי הכנסה בינונית ונמוכה יושקעו 231 מיליארד דולר. כל ההוצאות צפויות לפי התוכנית להתקזז במשך 15 שנה על ידי העלאת מסים על תאגידים.

סלילת כביש מהיר בקליפורניה	צילום: רויטרס

חלקה השני של התוכנית שטרם הוצג נוגע לתשתית האנושית וכולל, בין השאר, זיכויים, הרחבת ביטוחי בריאות והארכת הטבת מס לילדים בעלות כוללת של 2 טריליון דולר נוספים. ביידן כבר הודיע, ללא התנצלות, כי בכוונתו לממן את התוכנית, שתתפרס על פני שמונה שנים, באמצעות העלאות מס והבטחת תשלומי מס הוגנים לחברות. בין היתר מדובר על העלאת מס החברות מ־21% ל־28% ולאחריה שורת צעדים שנועדו לרסן את השימוש במקלטי מס. בנוסף מתכנן ביידן ביטול סובסידיות וזיכויי מס לחברות מזהמות והעלאת המס המינימלי לתאגידים מכ־13% ל־21% מההכנסה בספרים. במסגרת המהלכים הללו יוגברו מאמצי האכיפה נגד חברות גדולות שמתחמקות ממסים ויבוטלו הוראות שמאפשרות הפחתת חבות מס על רווחים מחו"ל. "איש לא אמור להתלונן על כך", אמר ביידן כשהציג את התוכנית, בהתייחסו להעלאת המס ל־28%. "הוא עדיין נמוך מכפי שהיה בין מלחמת העולם השנייה ל־2017. המהלך הזה לבדו יניב עוד טריליון דולר בהכנסות במשך 15 שנים".

יו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי שכינתה את התוכנית "השקעה גדושת חזון של פעם במאה", רוצה להעבירה, באופן סמלי, לקראת יום העצמאות האמריקאי ב־4 ביולי, אם כי היא צפויה להיתקל בהתנגדות חריפה. איש לא חולק על כך שהתוכנית, או לפחות חלקים רבים ממנה, היא נחוצה. למעשה, הקונצנזוס הוא כי מבחינה תשתיתית, ארה"ב שבורה, ישנה ומתפוררת. ההסכמה הרחבה משתקפת היטב בהבטחות הבחירות של מועמדים רפובליקאים ודמוקרטים זה עשורים. אך בעוד הרפוליקאים מאמינים שיש להקל בסובסידיות ולתת לשוק הפרטי להתחרות על שיפוץ התשתיות, הדמוקרטים טוענים כי שיטה זו איננה מוכיחה את עצמה וכי נדרשת השקעה ציבורית מסיבית.

עדיפות לאנרגיה ירוקה

עיקר ההתנגדות היום מגיע משלוש קבוצות לחץ שונות שטוענות נגדה בשל ההגנה שהיא מציעה לעובדים אל מול המעסיקים, המסלול שהיא מייצרת להתאגדות וההעדפה הברורה שהיא מעניקה לאנרגיה ירוקה על פני מזהמת. עם זאת, הלחץ העיקרי נובע מההתנגדות הרפובליקאית הכללית להעלאות מסים לעשירים ולתאגידים.

"אם התוכנית תכלול העלאת מסים גדולה ותוספות לחוב הלאומי, לא סביר שזה יקרה", אמר מנהיג המיעוט הרפובליקאי בסנאט מיטש מקונל, בהתייחסו לתמיכת הרפובליקאים, ותוך רמיזה כי תוכנית התשתיות, נושא ראוי לכל הדעות, היא בעיקר אמצעי עבור מקדמי האג'נדה הירוקה להעלות מסים. "בתוך הסוס הטרויאני הזה יהיה כסף מושאל ועליות מס אדירות שיחולו על כל החלקים היצרניים של כלכלתנו", אמר באירוע בקנטאקי.

גם הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, שהבטיח אך לא מימש את תוכניות התשתיות שלו, הביע את הסתייגותו מהמהלכים המתוכננים של יורשו. "התוכנית הרדיקלית של ג'ו ביידן ליישם את העלאת המס הגדולה ביותר בהיסטוריה האמריקאית היא מתנה מסיבית לסין ולמדינות רבות אחרות, שתשלח אלפי מפעלים, מיליוני משרות וטריליוני דולרים לאומות התחרותיות הללו", הוא מסר בהצהרה כתובה, הדרך שבה הוא שומר על קשר עם הציבור מאז שהושעה לצמיתות מטוויטר. "... אם תתאפשר פלצות זו, התוצאה תהיה יותר אמריקאים מחוסרי עבודה, יותר משפחות שבורות, יותר מפעלים נטושים, יותר תעשיות הרוסות ועוד רחובות ראשיים מגודרים וסגורים, בדיוק כמו שהיה לפני שתפסתי את הנשיאות".

תרעומת לחוד ומציאות לחוד, רוב הסיכויים שממשל ביידן יצליח להעביר את התוכנית גם ללא תמיכת הרפובליקאים. באמצעות תהליך ייעודי המכונה Budget Reconciliation Process יכול הנשיא לאשר את ההוצאה ברוב פשוט, בדיוק כפי שעשה כדי להעביר את תוכנית הסיוע למשבר הקורונה בשווי 1.9 טריליון דולר בחודש שעבר. "אנחנו צריכים לזוז עכשיו," אמר בפיטסבורג, "כי אני משוכנע שאם נפעל עכשיו, בעוד 50 שנה אנשים יסתכלו אחורה ויגידו 'זה היה הרגע שבו אמריקה זכתה בעתיד'".