בבחירות 2021 כבר אין הבטחה להורדת מחירי הדיור

סוגיית מחירי הדיור, זו שהציתה את המחאה החברתית הגדולה של 2011 ועמדה בלב הקמפיינים של רוב המפלגות לפני 6 שנים, נעלמה לחלוטין מהשיח הציבורי שלפני הבחירות הנוכחיות. האם הסיבה היא ירידת מחירי הדיור? להפך.  

לפי מדד מחירי הדירות שפורסם ביום שלישי האחרון הדירות התייקרו השנה ב־4.3% במחירים בכל הארץ וב־5.2% באזור תל אביב המבוקש. ואם זה לא מספיק השבוע פורסם כי בשנת 2020 ירד מספר היתרי הבנייה ב־7.8% – מה שעלול להחמיר את בעיית ההיצע ולהביא לעליית מחירים נוספת.

התשובות של המפלגות

ולמרות זאת השחקנים הפוליטיים מעדיפים להתעטף בשתיקה ולא יוצאים בהצהרות אליהם התרגלו על יכולתם לצנן את שוק הנדל"ן. המסקנה המתבקשת היא שהפוליטיקאים הבינו כי משימת הורדת מחירי הדיור מורכבת מדי ולא בטוח שתניב להם פירות פוליטיים בטווח הזמן הקרוב. "כלכליסט" פנה אל המפלגות השונות ובחן מה עמדותיהן ואילו פתרונות הן מציעות לבעיות היסוד השונות בתחום.

הליכוד מתחמקת, ליצמן מסתער

למפלגה האוחזת בשלטון ב־12 השנים האחרונות ומתיימרת לאחוז בו לעוד ארבע שנים לפחות אין בכלל מצע בתחום הדיור. יותר מכך, הליכוד בלטה לרעה בתגובתה לפניית "כלכליסט" ובחרה כלל לא להשיב לשאלה על תוכניותיה בתחום. נאור יחיא דובר הליכוד מסר כי המפלגה, "אינה משתתפת בשאלונים". גם התוכנית הכלכלית שהציג נתניהו השבוע נעדרה התייחסות למחירי הדיור, זאת למרות שהאמירו ביותר מפי 2 בשנות כהונתו המצטברות.

המפלגה היחידה שאומרת בפה מלא כי היא מעוניינת בתיק הדיור היא יהדות התורה. ל"כלכליסט" נודע כי במידה שנתניהו ירכיב את הממשלה הבאה בכוונת יהדות התורה להמשיך ולהחזיק בתיק השיכון. בתרחיש כזה התפקידים הבכירים שנושאים כיום ראשי הפלגה ישמרו – משה גפני יחזור לתפקיד יו"ר ועדת הכספים, ליצמן כאמור ישוב ללשכתו במשרד השיכון וניתן להעריך כי גם צמרת המשרד לא תשתנה ומנכ"ל המשרד, יאיר פינס, יישאר בתפקידו. ביהדות התורה אף הכינו תוכנית, הנחשפת פה לראשונה, אותה גיבש ליצמן על בסיס ניתוח שלו ושל אנשיו לאחר 10 חודשים בתפקיד שר השיכון.

אחד מהסעיפים המעניינים בתוכנית היא נוסחה לפיה 2% מהכנסות רשות מקרקעי ישראל, כ־200 עד 240 מיליון שקל בשנה, יוקצו לטובת קידום פרויקטים של התחדשות עירונית במסגרת הסכמי גג עם הרשויות המקומיות. הנוסחה הזו נולדה במטרה לפתור מחלוקת ארוכת שנים בין משרד האוצר למשרד השיכון והרשות להתחדשות עירונית על סכום הכסף שהצטבר בקרן להתחדשות עירונית שאותה הממשלה אמורה הייתה להקים כבר ב־2014.

נתניהו. 12 שנה בשלטון ואין מצע לתחום הדיור צילום: קובי גדעון / לע"מ

התקציב להתחדשות עירונית בתוכנית הוא רק אחד מכמה סעיפים שמתבססים על שינוי באופן שבו ליצמן מבקש להשתמש בהכנסות רשות מקרקעי ישראל. הצעד הדרמטי מכל הוא שינוי בחוק שיאפשר לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) להוציא בשנה מסוימת יותר ממה שהיא מכניסה. ליצמן מבקש לנהל את רמ"י בראייה רב־שנתית, על בסיס העובדה כי שווי הנכסים שהיא מנהלת – אדמות מדינה – מוערך בכ־588 מיליארד שקל ושוויין מאמיר מדי שנה בעקבות תוכניות שהיא מקדמת. אופן השימוש בכספי רמ"י הוא כר למחלוקות בין משרד האוצר, שמבקש להשתמש בכספים אלה במיוחד לטובת פרויקט המטרו, ומשרד הבינוי שמבקש לקדם מטרות אחרות כפי שיפורט כאן.

נדבך נוסף בתוכניתו של ליצמן הקשור גם הוא לשימוש בהכנסות רמ"י, הוא הכוונה להקצות תקציבים למימון תשתיות הנחוצות לבנייה למגורים – בעיקר מכוני טיהור שפכים, כבישים ומחלפים. פינס גיבש לצורך העניין תוכנית 5 שנתית שתקציבה הכולל הוא 15 מיליארד שקל, חלקם מתקציב מדינה וחלקם מרמ"י. הקמת התשתיות האלה תאפשר שיווק קרקעות לבניית כ־100 אלף דירות. פרק נוסף בתוכנית של ליצמן מבקש להוסיף עוד 2,000 דירות למאגר הדיור הציבורי, זאת על ידי שילוב דרישה להקמת דירות כאלה ומסירתן לבעלות המדינה במכרזים של רמ"י. גם בסעיף הזה טמון מאבק במשרד האוצר המתנגד לו מחשש לאובדן הכנסת ותפיסה כי עדיף לתת לזכאי הדיור הציבורי מענקי שכר דירה, במקום לבנות דירות ולנהל את מקבצי הדירות האלה. מצד שני, ליצמן מבקש לנקוט בצעד דרמטי שצפוי לעורר מחאה, ולא לחדש את הוראת השעה שמאפשרת לדיירי דיור ציבורי לרכוש את דירתם בהנחה.

יעקב ליצמן. המאבק עם האוצר כבר בפנים צילום: אלכס קולומויסקי

רפורמה נוספת שליצמן מבקש ליישם בתחום ההתחדשות העירונית היא במנגנון הקצאת קרקע משלימה לפרויקטים של פינוי בינוי. כיום בפרויקטים שבהם שטח הקרקע קטן מדי ולא מאפשר ליזם לשמור על רווחיות, רמ"י יכולה להקצות לאותו יזם קרקע אחרת בפטור ממכרז ובהנחה, שעליה יוכל לבנות דירות נוספות. אלא שהמנגנון הזה לא עובד, בעיקר משום שברשות מקרקעי ישראל סבורים כי הוא מביא לאובדן הכנסות. התחליף המהפכני שמציע ליצמן הוא שיווק של אותה קרקע משלימה במכרז לכל המרבה במחיר. כל חברת בנייה תוכל להתחרות במכרז הזה. מתוך ההכנסות שיתקבלו יופרש סכום כסף הנחוץ לאותו פרויקט פינוי בינוי כדי שיגיע לרמת רווחיות הדרושה להנעתו.

מרצ: שהמיליארדרים יממנו דיור ציבורי

רוב המפלגות מסכימות ביניהן בנושאים הבוערים, בהם דיור ציבורי, סיוע ברכישת דיורה והגדלת מלאי הדירות, אך מנגנוני הביצוע שהן מציעות שונים.

מלאי הדירות בדיור הציבורי ממשיך להצטמק. אמנם משנת 2016 ועד היום נרכשו 2,774 דירות חדשות, אבל מאז 2018 נגרעו מהמלאי כמעט 3,000 דירות. וכיום יש 4,225 זכאים הממתינים לדירה. במפלגות השונות מבינים את הצורך בשינוי. במפלגות הימין ימינה ותקווה חדשה מעדיפים לצמצם את מעורבות הממשלה, ולהחליף את מקבצי הדיור המנוהלים על ידי המדינה בסיוע בשכר דירה. בתקווה חדשה מבטיחים לשכור דירות עבור אוכלוסיית הזכאים לדיור ציבורי, כאשר המדינה תערוב לשכירות אלו. לעומתן בגוש השמאל – העבודה מציעה תוכנית חומש להגדלת היצע הדיור הציבורי, כאשר היקף הבנייה לא יפחת מהמלצות ועדת אלאלוף למלחמה בעוני הקובעת כי 5% מכלל יחידות הדיור במשק ב־15 השנים הקרובות, שהן 700-100 דירות בשנה, יוקצו לדיור ציבורי.

במרצ מעוניינים לקדם תוכנית לאומית שתמפה את הצרכים לדיור ציבורי ותקבע יעד הדרגתי של בניית המלאי על פני כמה שנים קדימה. המקור התקציבי שעליו בונה מרצ הוא תקציב המדינה, והוא כפוף לשאר התוכנית הכלכלית של מרצ שכוללת מס ירושה ומס מיליארדרים. ברשימה המשותפת מעוניינים להקים חברה ממשלתית תפעל להגדלת מלאי הדיור הציבורי בדגש על יישובים ערביים שהופלו עד עתה.

כולם מסכימים שצריך יותר דיור להשכרה

בסוגיה אחת קיימת הסכמה חוצת מפלגות – הגדלת מלאי הדירות להשכרה ארוכת טווח, כאשר רובן אף מבטיחות כי לפחות חלק ההדירות יושכרו במחיר מפוקח. ביש עתיד חזרו להבטחות שהשמיע יאיר לפיד כשכיהן כשר האוצר בשנת 2014, הכוללות בנייה של כ־150 אלף דירות להשכרה לטווח ארוך בעשור הקרוב, רבע מהן במחיר מפוקח. הבטחות אלה אמנם לא יצאו לפועל בזמנו, אך כעת בשלו התנאים לכך. בתקווה חדשה מבטיחים לבנות כ־75 אלף דירות להשכרה בתוך 10 שנים, ואף מעוניינים לתת תמריצים לפיתוח שוק שכירות ולהגדיל את מלאי מעונות הסטודנטים. ברשימה המשותפת רוצים כי חברות הדיור הציבורי יעסקו גם בדיור להשכרה, תוך מימון ממשלתי ובפיקוח הדיירים.

גם לגבי הגדלת היצע הדיור יש הסכמה. המפלגות מבינות כי הדבר נחוץ למניעת זינוק במחירים ולצורך מענה לגידול האוכלוסייה, אבל יש להן רעיונות שונים להתמודדות עם חסמים כמו תשתיות או בניית מבני ציבור. רוב המפלגות ענו כי הן בעד תוכניות לסיוע ברכישת דירה ברוח "המחיר למשתכן". ביש עתיד הבטיחו כי לא יבטלו מהלכים שכבר יצו לדרך במסגרת תוכניות מסוג זה, כולל סבסוד דירות לזוגות צעירים בעלות של עד 1.5 מיליון שקל.

פרויקט מחיר למשתכן רעננה צילום: יאיר שגיא

בתקווה חדשה מעוניינים לקדם תוכנית לאומית לרכישת דירה ראשונה, בעבודה רוצים להגדיל את היצע התוכנית לדיור בר השגה ברכישה, במרצ מעוניינים בשיווק קרקעות המדינה במכרזים שבהם התחרות היא על מחיר הדירה וברשימה המשותפת מקדמים את רעיון ביטול המע"מ על רכישת דירה ראשונה עבור ציבור השכירים והנכים עד לתקרה של שני מיליון שקל.

במשותפת דורשים לבטל את חוק קמיניץ

המפלגה היחידה שלא מציעה פתרון לענף הדיור במגזר הערבי היא ימינה. ביש עתיד רוצים להעצים את אגפי התכנון בישובים ערביים. בתקווה חדשה ובעבודה שמים דגש על הסדרת תוכניות מתאר, המקל על אכיפה נגד עבירות בנייה לא חוקית. מרצ מעוניינת לקדם הקמת אזורי תעשייה ביישובים הערביים ולחלק מחדש נכסים מניבי ארנונה בין רשויות ערביות ויהודיות סמוכות. וברשימה המשותפת מעוניינים לשים דגש על הכרה ביישובים "הבלתי־מוכרים" בנגב ובגליל, בהם מתגוררים כ־150 אלף אזרחים ולהקצות קרקעות למבני ציבור ולזוגות צעירים. כמו כן מבקשים לכלול דיור בר השגה בשטחים שהופקעו בעבר ולהשיבן לרשויות המקומיות הערביות, להפסיק מידית את הרס הבתים ביישובים הערבים, ולבטל באופן מידי את חוק קמיניץ.