ועידות ניו יורק 2022 ועידת ישראל-יוון לונדון 2023 ניו יורק 2024 כלכלה ירוקה כנס מיליון להייטק Power in Diversity הוועידה הלאומית לאנרגיה פינטק 2022 עתיד הרפואה ועידת הנדל"ן 2021 פינטק 2023 TECH TLV שבוע הסטארטאפים 2023 HealthTech משפיעות על הכלכלה The next big thing כנס כלכלת הקנאביס ועידת האנרגיה 2022 פינטק דיסקונט פריפריה טק חדשנות באשראי שבוע הסטארטאפים 2024 Banking AI Mentor Class מקומי.קום 2024 פורום היוניקורנס 2022 ארכיון הוועידות The Hi-Tech Effect Meet&Tech ועידה לאומית לתשתיות אי-קומרס 2021 Agrifood Tech כנס הגיוון הכלכלית הלאומית 23 כנס יזמים ותעשיינים פורום היוניקורנס שבוע הסטארטאפים 22 כנס האיקומרס IPM SUMMIT Expanding Horizons FoodTech2023 שוק ההון 2024 AISRAEL 2024 כנס התחדשות עירונית Israeli Climate Awards המוח האוטיסטי איקומרס 2022 השקעות גלובליות כנס הענן והדאטה שוק ההון 22 TechTLV2022 Innovation Cocktail Work after Work הפורום הכלכלי ערבי כנס ביטחון המזון מיאמי 2024 ניו יורק 2021 כנס השירות 2022 גיימינג 2022 טוקיו 2023 כנס אחריות סביבתית כלכלת הנדל"ן כנס האנרגיה Roadshow Event כנס סייבר 2022 ClimateTech תחזיות 2024 מובילות את ישראל שבוע החדשנות 2022 גיימינג 2023 אקדמיה שעובדת כנס מוסדיים FOODTECH 2022 GeoInt360 שבוע החדשנות Tech@Work לוגיסטיטק Open Banking שש אחרי המלחמה כנס בילינסון לחדשנות טק עצמאות גיימינג 2024 PropTech ecommerce 360 Tech on the Beach ועידת החוסן הישראלי הייטק 2022 כנס המטרו 2023 ועידת האנרגיה 2021 צמיחה בעולמות האשראי RoadShow Event 23 כנס AI לונדון 2024 ביטחון אנרגטי Let's Talk Cyber כנס כלכלת המחר הכלכלית הלאומית 22 נגישות בטוחה Early on the spot משלחת העסקים לפריז TechTLV2024 הכלכלית הלאומית 24 Future of Higher Education לונדון 2022 Work Tech השקעות בראי גלובלי כנס הצמיחה שוק ההון 2023 מפתחים בחזית 2023 +Startup בטיחות במקומות עבודה +Startup Let's Talk Fintech ליברליות אונליין ניהול פיננסי השקעות ופיננסים כנס החלל 2024

דעה

ב-2021 שבים להשקיע כחול לבן - שנת החזרה לשגרה עולמית

הסוף של משבר הקורונה וחזרתה של ההתאוששות הכלכלית כבר נראים באופק; למה שוק המניות הישראלי יהיה הכוכב של 2021 וממה בכל זאת כדאי להיזהר? אייל גורן, מנכ"ל פסגות קרנות נאמנות, בטור מיוחד לקראת ועידת התחזיות

אייל גורן 14:5202.03.21

בימים אלו אנו מציינים שנה לירידות החדות בשווקי העולם במרץ 2020. הירידות נרשמו אז בעקבות מגפת הקורונה שלוותה בסגרים בעולם, ריחוק חברתי ואבטלה שזינקה.

 

כעת ניתן להגיד בביטחון שהעולם בדרך הנכונה להפוך את הקורונה לפרק בהיסטוריה, כך ש-2021 צפויה להיות שנת החזרה לשגרה עולמית.

 

 

אייל גורן, מנכ"ל פסגות קרנות נאמנות אייל גורן, מנכ"ל פסגות קרנות נאמנות צילום: רמי זרנגר

 

בקרוב נראה פתיחה מלאה של הכלכלות שתאפשר חזרה של צמיחה גלובלית, ירידה באבטלה וחופש תנועה בין המדינות. אם כך, נותרה שאלה מרכזית אחת - איזה שוק צפוי לבלוט ב-2021?

 

 

 

הדרך להתאוששות עוברת בחיסונים

 

כשמנסים לצפות מה יקרה בשנה הנוכחית צריך תחילה להבין מה הדרך להתאוששות, ונראה כי פריסת החיסונים היא המפתח. מומחים מעריכים כי נדרש לחסן 70%-85% מהאוכלוסייה על מנת לחזור לשגרת טרום הקורונה.

 

בפרמטר הזה ישראל נהנית מיתרון הודות לפריסה מהירה ויעילה של החיסונים, כאשר נכון לכתיבת שורות אלה למעלה ממחצית מהאוכלוסייה כבר חוסנה במנה הראשונה וכשליש השלימה שתי מנות חיסון.

 

למעשה, על פי נתונים של בלומברג, ישראל היא המדינה עם שיעור ההתחסנות הגבוה בעולם, ובקצב ההתחסנות הנוכחי היא צפויה להגיע ליעד של 75% מהאוכלוסייה בתוך פחות מחודשיים. לעולם כולו, מעריכים בבלומברג, ייקחו עוד כ-4.5 שנים על מנת להגיע לרף המבוקש.

 

 

 

קצב ההתחסנות המהיר והירידה בתחלואה מכינים את הקרקע לפתיחה משמעותית יותר של הכלכלה, שכבר החלה בשבועות האחרונים.

לכך חשוב להוסיף את העובדה כי ההכנסה המצרפית במשק הישראלי - בניגוד לתחושות הבטן - בכלל זינקה במשבר הקורונה ולא ירדה, על רקע מהלכים שונים של הממשלה. נראה כי הכסף הזה, שהיה "כלוא" בחלקו, ישתחרר עם פתיחת הקניונים ויסייע להתאוששות מהירה יחסית של הכלכלה הישראלית בהמשך השנה.

 

בינתיים, הנתונים בשטח נראים מעודדים. עוד ברבעון האחרון של 2020, במהלכו ישראל נכנסה לסגר שלישי והדוק, המשק המקומי הפתיע וצמח ב-6.3% , בזמן שהצפי היה דווקא להתכווצות בפעילות.

 

 

 

תמונת מראה

 

בשיא משבר הקורונה המרוויחות הגדולות היו כידוע חברות הטכנולוגיה. עברנו לעבוד, ללמוד, לקנות, ואפילו לצרוך תרבות דרך המסכים. בהתאמה נדרשו יותר מחשבים, רוחב פס, שירותי סייבר ואחסון ענן. זו, אגב, הסיבה ששוק המניות האמריקאי שמוטה לסקטור זה (מהווה יותר מרבע ממדד ה-s&p 500!) סיים את השנה עם תשואה דו ספרתי של כ-18%, בזמן שהכלכלה האמריקאית התכווצה.

 

זוהי גם הסיבה המרכזית לכך שבאותה התקופה השוק המקומי, אשר מוטה דווקא לסקטורים המסורתיים שנפגעו בצורה חזקה ממשבר הקורונה, פיגר מאחור וירד בכ-3%.

 

 

 

אלא שכעת העולם משנה כיוון. ההערכה היא שעם בואה של ההתאוששות הכלכלית סקטורים כמו הפיננסים, הנדל"ן וסקטור הגז והנפט (אנרגיה), שמהווים כיום כמעט חצי (47%) מהמדד הכללי יהיו המרוויחים הגדולים.

 

סקטור הנדל"ן, שנפגע בעיקר מהצד המסחרי והמעבר לעבודה מהבית, למשל, צפוי להערכתנו להניב ביצועי יתר עם היציאה מהסגר והחזרה לשגרת עבודה במשרדים.

 

סקטור הגז והנפט עתיד ליהנות מעלייה בביקושים. בכלל, מדובר בסקטורים מחזוריים שנוטים להציג ביצועים עודפים בשלב זה של המחזור הכלכלי ואכן כבר מציגים תיקון יפה מתחילת השנה. מבנה זה של השוק הישראלי נותן לו יתרון ברור אל מול שאר המדדים בעולם.

 

לפני סיום, מילה על תמחור. בזמן שברוב העולם - בארה"ב, אירופה וסין – העליות הובילו להתרחבות מכפילים, בישראל, התמחור נותר נח ובהשוואה לממוצע ההיסטורי מכפיל הרווח בהחלט ברמות סבירות.

 

 

 

בשורה התחתונה

 

חזרה לשגרה משמעה התאוששות כלכלית שטובה לשוקי המניות בכלל ולאותם סקטורים שנשארו מאחור בתקופת הקורונה בפרט. עובדה זו, ביחד עם סביבת הריבית שעתידה להיוותר נמוכה עוד זמן רב, צפויה לתת רוח גבית לשוק המניות המקומי.

 

כמובן שהסיכון המרכזי לתחזית הזו היא בעיה כלשהי עם החיסונים כמו מוטציה עמידה שתחזיר את הגלגל אחורה ואיתו את היתרונות הנוכחיים למבנה השוק הישראלי, אך כל עוד הדברים יתנהלו כשורה, נראה כי הבורסה בתל אביב צפויה לשנה של מסכים ירוקים ובולטות ביחס לשווקים אחרים.

 

הכותב הוא מנכ"ל פסגות קרנות נאמנות. אין באמור לעיל כדי להוות תחליף לייעוץ/שיווק השקעות בידי בעל רישיון עפ"י דין. פסגות בית השקעות עוסק בשיווק השקעות (ולא בייעוץ) ולו זיקה למוצרים המנוהלים על ידו. אין באמור משום התחייבות להשאת תשואה כלשהי.

 

 

x