האוצר חתם על תקנות רשות שוק ההון - עד 100 מיליארד שקל יופנו לתשתיות
השר כ"ץ הסכים בחתימתו לתנאים מועדפים למוסדיים בהשקעה בתשתיות; את התוכנית הוביל הממונה על הביטוח ורשות שוק ההון משה ברקת; התקנות מאפשרות הסרת חסמים קיימים והגדלת תקרת ההשקעה בתשתיות בישראל מ-20% ל-49%; ההטבה תלויה עדיין באישור ועדת הכספים
שר האוצר ישראל כ"ץ חתם על תקנות רשות שוק ההון שקובעות תנאים מועדפים למוסדיים בהשקעה בתשתיות. התוכנית אותה מקדם הממונה על הביטוח (ועל רשות שוק ההון) משה ברקת, בשנה וחצי האחרונות, עשויה לתרום לפיתוח וצמיחת המשק ולהקל על הלחץ האדיר בתשתיות של ישראל הצומחת דמוגרפית.
- ברקת ואליהו שוב על מסלול התנגשות: הרשות בוחנת את חוקיות הפיצוי לרוזן
- ברקת לא רוצה הנפקות פקס במשמרת שלו
- רשות שוק ההון בביקורת פתע על המוסדיים בנוגע להשתתפותם בגל ההנפקות
התקנות מאפשרות השקעות מוגברות של גופים מוסדיים בתשתיות בישראל בהיקף של עד ל-100 מיליארד שקל, על ידי הסרת חסמים קיימים והגדלת תקרת ההשקעה בתשתיות בישראל מ-20% (הגבול המקסימלי הקיים היום) ל-49%. ההטבה תלויה עדיין באישור ועדת הכספים.
מימין: שר האוצר ישראל כ"ץ והממונה על הביטוח ורשות שוק ההון משה ברקת צילומים: אוראל כהן, אבי מועלם
ישראל סובלת מרמה נמוכה של תשתיות, בעיה שצפויה להחמיר בעשורים הקרובים. לפי נתונים שהוצגו לוועדת המשנה לתכנון מדיני, הצפי הוא לצמיחה של אוכלוסיית ישראל לכדי 25 מיליון איש ב-2050. תשתיות האנרגיה, התחבורה, התקשורת והחינוך רחוקות מלהיות מוכנות להכפלת כמות האזרחים. באופן מפתיע, דווקא הון זמין להשקעה קיים על מנת להתכונן לשינויים אלו.
שוק החיסכון לטווח ארוך מתקרב לשווי של 2 טריליון שקל, כאשר רובו מורכב מקרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים וקופות גמל. גודלן של השקעות אלו מאלץ את מנהלי ההשקעות להזרים הון עצום לשווקים מחוץ לישראל.
ביוני 2020 השתתף הממונה על הביטוח בישיבה בנושא בוועדת הכספים וטען כי "אם לא ננקוט בצעדים, 70% מהכסף שנמצא בקרנות הפנסיה בישראל, יושקע בחו"ל. האם אנחנו רוצים לבנות את התשתיות במקסיקו או בישראל? לעזור להייטק הגרמני או הישראלי?".
על פי משרד האוצר, השקעה בתאגידים שמשקיעים בתחום תשתיות בישראל, היא השקעה בעלת מאפיינים המתאימים לכספי ציבור המנוהלים לטווח ארוך. זאת, משום שהיא בעלת אופק השקעה ארוך יותר בהשוואה להשקעות בנכסים אחרים ומצריכה מטבעה השקעה בהיקפים כספיים גבוהים.
עד 100 מיליארד שקל יופנו לתשתיות צילום: אוראל כהן
החשש הוא שהתווית הון לכיוון מסוים יקטין את הביקוש ויגדיל את ההיצע וכך ייפגע בתשואות של החוסכים. יחד עם זאת, מדיניות רשות שוק ההון אינה קובעת היכן יש להשקיע, תוך הסתמכות ביכולתם של מנהלי ההשקעות הישראלים.
התקנות תאפשרנה הסרת חסמי השקעה בעת בחינת השקעות פוטנציאליות בתשתיות בישראל ותגברנה את הגמישות של גופים מוסדיים בהרכבת תיק השקעות שיוכל להשיא תוחלת תשואה גבוהה יותר עבור החוסכים.
שר האוצר, ישראל כ"ץ: "התקנות עליהן חתמתי היום הן בשורה של ממש למשק הישראלי בכלל, ולציבור החוסכים בפרט, שכן יאפשרו לגופים המוסדיים להגביר השקעות בתשתיות בישראל בהיקף של 100 מיליארד שקלים, לרבות בתשתיות 'ירוקות' שתומכות בהתמודדות עם שינויי האקלים".
משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון: "אני מברך על הסרת החסמים בהשקעות בתשתיות. המהלך עתיד להוביל לצמיחה של המשק הישראלי לצד אפשרויות השקעה רחבות יותר לגופים המוסדיים, ובכך להטיב עם ציבור החוסכים והעמיתים בישראל. אני מודה לשר האוצר, ישראל כ"ץ וסגנו, הרב יצחק כהן, על קידום צעד חשוב זה בשוק ההון הישראלי. חשוב לומר כי אין בהסרת חסמים אלו כדי לגרוע מחובותיהם של משקיעים מוסדיים לנהל ולהשקיע את נכסי החוסכים בהתאם לעקרונות של נאמנות וזהירות ולעמוד ביתר החובות המוטלות עליהם בניהול כספי הציבור, אני סמוך ובטוח שכך יעשו באופן מאוזן ומבוקר".
