שכרם של רבע מהשכירים נחתך ב־25% בקורונה

כרבע מהשכירים בישראל שעבדו בסוף שנת 2020 דיווחו כי שכרם נפגע לעומת המצב טרום משבר הקורונה. הפגיעה הממוצעת בשכרם של אותם עובדים עומדת על כ־24%, כלומר - רבע משכרם נחתך. כך עולה מסקר מיוחד שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה על ידי חברת IPANEL בתחילת דצמבר האחרון.

הנתונים אינם מביאים לכלל ביטוי את הטלת הסגר השלישי בסוף דצמבר, ואף לא את החמרתו לסגר מהודק בשבוע השני של ינואר 2021. הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של 757 משיבים מקרב הציבור בשוק העבודה בישראל.

הסקר שופך אור על סוגיה חשובה ביותר שלא קיבלה תשומת לב מספקת: מה קרה לתנאי העסקתם של השכירים ששרדו את הקורונה. כלומר שלא פוטרו ולא יצאו לחל"ת, ולפיכך לא זכו לכל סיוע במהלך המשבר. שכן, מטבע הדברים, מרבית תשומת הלב הציבורית התמקדה באלו שאיבדו את מקום עבודתם באופן סופי או זמני.

הסוגיה מקבלת משנה תוקף לנוכח העובדה כי לפי הנתונים שמפרסמת מדי חודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), השכר הממוצע בישראל זינק בשנת 2020 באופן חסר תקדים. כמדי חודש, הלמ"ס פרסמה לפני שבועיים את נתוני השכר הממוצע במשק ואלה מצביעים על עלייה של כ־10% בשכר הממוצע למשרת שכיר בחודש נובמבר 2020. זאת בהשוואה לרמת השכר בתקופה המקבילה - נובמבר 2019, ערב משבר הקורונה.

פגיעה בשני הקצוות: צעירים ומבוגרים

גם בחינת נתוני השכר הממוצע לשכיר מתחילת המשבר (נתונים מנוכי עונתיות) מצביעה על תמונה שלפיה מאז פרוץ המשבר זינק השכר הממוצע לשכיר בכ־19% בחודש אפריל 2020 ולאחר מכן, בחודשי הקיץ, נותר ברמה גבוהה בכ־5% לעומת ערב המשבר.

השכר התייצב בחודשים אוקטובר־נובמבר, במהלך הסגר השני, על רמה הגבוהה בכ־10% בהשוואה לרמתו בחודש ינואר 2020, ערב המשבר. נתונים אלו עלולים ליצור רושם כי שנת 2020 היתה שנה טובה עבור השכירים בישראל, לרבות אלו שלא פוטרו והצליחו לשמור על מקום עבודתם.

התמונה שעולה מנתוני הלמ"ס נובעת מהעובדה כי חלק ניכר מאלו שפוטרו או הוצאו לחל"ת במהלך המשבר הם בעלי שכר נמוך, ולכן בגלל סיבות חישוביות, השכר הממוצע עלה. הדבר מזכיר את הסיפור על אותם מורים שביקשו מהתלמידים החלשים לא להגיע לבית הספר ביום ביצוע מבחני המיצ"ב וזאת על מנת שלא לפגוע בציון הממוצע של אותה כיתה. במקרה הזה אין בקשה כזו, אבל המנגנון המתמטי הוא אותו אחד: ברגע שבעלי השכר הנמוך נפלטים משוק העבודה, הם כבר לא נספרים בחישוב של השכר הממוצע במשק, וברגע שהערכים הנמוכים נעלמים מהמדגם, הממוצע עולה.

דפנה אבירם ניצן צילום: יח"צ

תופעה זו גם מקבלת אישור מהסקר שערכו דפנה אבירם ניצן וירדן קידר ממרכז ממשל וכלכלה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, תחת פיקוחה של פרופ' קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר וסגנית נשיאת המכון. לפי הסקר, מחצית (49%) מהמפוטרים ומקבלי החל"ת הרוויחו פחות מהשכר הממוצע במשק, והדבר נכון גם לרמתו ערב משבר הקורונה. כאשר יותר מחמישית (22%) מאותם מפוטרים הרוויחו פחות משכר מינימום ורק חמישית מהמפוטרים הרוויחו יותר מ־15 אלף שקל.

אלא שבניגוד לחישובי הלמ"ס, התרומה של הסקר שמציג המכון היא כי הוא מתמקד אך ורק בקרב "שורדי הקורונה", ומראה כי למרות הזינוק חסר התקדים בשכר הממוצע של השכירים, כ־93% מהשכירים ששרדו את המשבר, ראו איך השכר קפא (66%), ירד כאמור (24%) ובמקרה של 2% מהם, אלה שלא קיבלו שכר כלל - התאפס. לעומת זאת, רק 7% ראו עלייה בשכר שלהם.

אין מדובר בירידה מזערית: עבור אותם שכירים ששכרם הורע, הירידה הממוצעת היא משמעותית ועומדת בנובמבר 2020 על כ־24%, בדומה לירידה הממוצעת שחוו המשיבים ביוני (26%), אז בוצע החלק הראשון של הסקר. בממוצע, אותם שכירים ראו איך רבע משכרם נחתך. ובכל זאת, יש נתון אחד שמשאיר מקום לאופטימיות: לפי התוצאות של החלק הראשון בחודש יוני, נוצר שיפור מסוים בחודש נובמבר. שכן ביוני האחרון כ־35% מהשכירים העובדים דיווחו על פגיעה בשכר של יותר משליש.

הסקר מספק גם הצצה להתפלגות הפגיעה וגם כאן הנתונים מטרידים. פגיעה בולטת נרשמה בשכרם של הצעירים, בני 18 עד 24, והמבוגרים בני 55 פלוס - שני הקצוות. לפי הנתונים, כ־43% מהצעירים דיווחו על ירידה בשכר יחסית לטרום המשבר, כאשר עוצמת הירידה בשכר עמדה על 28% בממוצע. כשליש (32%) מהמבוגרים נפגעו בשכרם מבין בני 64-55, ושיעור דומה (34%) בקרב בני 65+, כאשר שיעור ירידה חד (כ־25%). מנגד, בקרב בני 54-25, המהווים שלוש קבוצות של גיל הביניים, שיעור המדווחים על פגיעה בשכר עומד על כ־23%-21% בלבד.

הפגיעה בשכר עולה ככל שההשכלה יורדת

עוד נתון מעניין בסקר: בקרב בני 64-55 ובני 55+ לא היו דיווחים כלל על שיפור בשכר. אך הנתון המטריד ביותר מהחלק הזה של הסקר הוא כי הפגיעה בקרב מבוגרים (בני 55+) העמיקה בסוף 2020 לעומת יוני, זאת בניגוד למגמה בכל שאר שכבות הגיל. אם באמצע השנה שעברה כרבע מהשכירים בשכבת גיל זו דיווחו על פגיעה בשכר, בסוף השנה היקף זה טיפס לשליש.

"הן המבוגרים והן הצעירים נפגעו משמעותית. ייתכן כי אנו נמצאים בפני סכנה ליצירת 'דור אבוד' כפי שקרה באירופה במשבר 2008, אז הפגיעה בתעסוקה והשכר של צעירים נמשכה שנים ארוכות אחרי המשבר עצמו", מסביר ירדן קידר, אחד החוקרים המעורב בסקר. לדבריו, "לא פחות מדאיג, ואף מדאיג במיוחד שכ־33% מהמבוגרים בני 55 ומעלה נפגעו בשכר. זאת, לנוכח העובדה שעוד לפני הקורונה מצב המבוגרים בשוק התעסוקה היה בעייתי ודרש פתרון, ונראה שגם כשנתחיל לצאת מהמשבר, הם ימשיכו להיפגע. עולה חשש שמעסיקים יעדיפו להחזיר ולשמר עובדים צעירים יותר קודם כל, במקום כאלו שייצאו לפנסיה בתוך כמה שנים".

יתרה מזו, פגיעה כזו בקרב עובדים מבוגרים יותר עלולה בטווח הבינוני לפגוע בתמריץ להישאר בשוק העבודה, ולפלוט אתם החוצה, בטרם עת, תופעה מוכרת וידועה אחרי משברים כלכליים.

הסקר חושף נדבך בעייתי נוסף: לא רק הצעירים והמבוגרים יותר ששרדו את המשבר בתוך שוק העבודה - נפגעו יותר, אלא גם השכירים העניים יותר. נתוני הסקר מראים כי 36% ממשקי הבית עם הכנסה חודשית של עד 5,000 שקל (שכר מינימום) דיווחו על פגיעה בשכרם, ו־33% בקרב משקי בית עם הכנסה חודשית של 9,999-5,000 שקל. מנגד, רק 24%-22% מבעלי שכר הגבוה מהממוצע במשק (כ־10 אלף שקל) דיווחו על פגיעה בשכר. גם עוצמת הפגיעה היתה קשה יותר בקרב משתכרי השכר הנמוך: ירידה של כ־32% לעומת ירידה של כ־24% בממוצע לכלל השכירים ששכרם ירד. בהקשר הזה חשוב לציין כי חל שיפור בנתונים של סוף השנה לעומת הנתונים של אמצע השנה. 

(אילוסטרציה) צילום: גלעד קוולרצ'יק

הנתונים הללו מתיישבים היטב עם נתון שפרסמה הלמ"ס בשבוע שעבר שכמעט לא קיבלו התייחסות: הירידה הדרמטית בצריכה הפרטית לנפש, המכונה על ידי כלכלנים כמדד האולטימטיבי לרמת החיים. לפי אומדני הלמ"ס, שיעור הצניחה באותו פרמטר עמד ב־2020 על יותר מ־11%, זאת לעומת 6.3% בממוצע במדינות ה־OECD. מדובר על אחד מהביצועים הגרועים בארגון.

בנוסף, הסקר מעלה עוד ממצא לא מפתיע: גם השכלה מהווה משתנה חשוב שמסביר את הפגיעה בשכר במהלך המשבר. שכרם של שליש מבעלי השכלה נמוכה נפגע במהלך המשבר זאת לעומת חמישית (20%) מבעלי השכלה אקדמית.

הסקר מעלה ממצא מפתיע שלא מתיישב בהכרח עם שאר הממצאים. בקרב קבוצת הצעירים, בעלי שכר נמוך ולא משכילים, נרשמו שיעורים גבוהים יחסית של עלויות שכר. חוקרי המכון מספקים גם לזה הסבר: ייתכן כי הדבר נובע מהעובדה שאותם עובדים – בשל אופי עבודתם משמרות ותורנויות - עבדו שעות נוספות או לקחו על עצמם תורניות נוספות, דבר שהגדיל את היקף השכר שלהם אך לא את השכר לשעה. גם בהשוואה בין נתוני יוני לנתוני סוף השנה נמצאה עלייה בקרב קבוצה זו, דבר שעשוי להעיד על אותה תופעה.

"בשורה התחתונה, בעוד השכירים בחל"ת נהנו מדמי אבטלה נדיבים למשך כשנה, חלק ניכר מהשכירים שהמשיכו לעבוד בתקופה זו ספגו פגיעה לא מבוטלת בהכנסתם ולא נהנו ממענקים", מסכמת דפנה אבירם ניצן, שמנהלת את מרכז ממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה. "הגיע הזמן לצמצם באופן הדרגתי את התמיכה באמצעות דמי אבטלה ולעבור לצעדים המתמרצים חזרה לעבודה, תוך מתן דגש על כלים מחוללי צמיחה, השקעה ותעסוקה", היא אומרת, ומוסיפה כי "יש להימנע ממתן מענקים לעובדים רק כתמריץ על חזרתם לעבודה, אלא מצד אחד להחמיר בהדרגה את הקריטריונים לקבלת דמי אבטלה ומנגד להגדיל תמריצים למעסיקים להחזרת עובדים". לדבריה, "מענק כספי כתמריץ לחזרה לעבודה, הוא טעות. חלופה אחת היא שילוב של חזרה למשרה חלקית עם דמי אבטלה חלקיים במימון המדינה - 70% על החלק שיושלם - עד להשלמת משרה מלאה, או מימון שוברים להכשרה מקצועית בשילוב עם משרה חלקית".

פרדוקס השכר הממוצע במשק

תוצאות הסקר מחזקות גם את אחת ההחלטות החשובות שהתקבלו במשרד האוצר בחודשים האחרונים: הקפאת שלל ההצמדות לשכר הממוצע במשק. הצמדות שמתבצעות באופן אוטומטי כל שנה, הן בעלות השלכות מרחיקות לכת על המשק הישראלי ועלותן נאמדות בכ־9-7 מיליארד שקל לשנה. ההיגיון שעומד מאחורי המהלך הזה - שהושעה גם על ידי שר האוצר דאז בנימין נתניהו במשבר החריף של 2003 - הוא שכמה דברים במשק "חייבים להתייקר" או להתעדכן כאשר נרשם גידול ברמת החיים, בפריון ובעושר הלאומי.

הדבר הראשון שמתעדכן עם השכר הממוצע, הוא כמובן שכר המינימום, שלפי חוק חייב להוות 47.5% מהשכר הממוצע, לכל הפחות. הדבר היה משפיע מיידית על השכר במגזר הממשלתי וברשויות המקומיות, שכן, בגלל עניין טכני, מרכיבים מסוימים משכרם של אותם עובדים צמודים לשכר המינימום. זאת, כאשר עובדי המגזר הזה לא נפגעו כלל. יתרה מזו, ללא הקפאת ההצמדה לשכר הממוצע, משכורות השרים והח"כים היו מזנקות - דווקא בתקופה שבה הביקורת על פעילות הפוליטיקאים בשיאה. בשלב זה, ההקפאה היא לשנה אחת, אך באוצר משאירים את האופציה להאריך אותה כל עוד המיתון נמשך - ובצדק רב. מוטב לכל מקבלי ההחלטות לעקוב מקרוב אחרי הפרדוקס הקשור לשכר הממוצע במשק גם בתקופה הקרובה.