עלייה בשכר הממוצע של המורים ל-12 אלף שקל; מורה מתחיל - רק 5,200

שכר המורים מהווה קרוב ל-10% מתקציב המדינה כ- 40 מיליארד שקל מתוך תקציב של כ-420 מיליארד. כך עולה מדו"ח הממונה על השכר. השכר הממוצע למורה עמד ב-2019 על 12 אלף שקל שזה 11% יותר משכר ממוצע במשק שעמד על 10,800. עם זאת, השכר הממוצע למורה מתחיל עמד על 5,200 שקל כלומר פחות משכר מינימום. כך עולה מפרק שכר המורים בדו"ח השנתי של הממונה על השכר באוצר קובי בר נתן, המתפרסם היום ונתוניו מתייחסים לשנת 2019.

משרד החינוך העסיק בשנה זו 136 אלף מורים וגננות והוא המעסיק גדול ביותר במגזר הציבורי. הוצאות השכר השנתיות שלו (כולל הוצאות המעסיק) על עובדי הוראה עמדו באותה שנה על 23 מיליארד שקל. הוצאות השכר של רשויות המקומיות למורים בבתי ספר תיכונים עמדו על עוד 15.5 מיליארד שקל, כלומר 38.5 מיליארד ביחד. אפשר להניח שבינתיים כבר חצתה העלות את ה-40 מיליארד, לעומת תקציב של כ-420 מיליארד שקלים.

שכר מורה ותיק כ-12 אלף שקל צילום: שאטרסטוק

יותר מבמערכת הביטחון בבריאות מרוויחים הכי הרבה - 19 אלף שקל זו השנה השנייה ברציפות שהשכר במערכת הבריאות עקף את השכר הממוצע במערכת הביטחון שעמד על 18,261 שקל, כך על פי דו"ח הממונה על השכר ל-2019. עוד עולה כי 81% מעובדי מערכת הבריאות מרוויחים מעל השכר הממוצע. שכר הרופאים הוא הגבוה ביותר במערכת - יותר מ-37 אלף שקל בממוצע אדריאן פילוט לכתבה המלאה 

השכר הממוצע למשרה מלאה של מורה בשירות הציבורי עמד ב-2019 על 13,700 שקל והשכר הממוצע לעובד (כולל במשרה חלקית) על 12 אלף. כלומר השכר הממוצע למורה היה גבוה ב-11% מהשכר הממוצע במשק. אחת הדרכים שבהן נוהג ה-OECD להשוות את שכר המורים במדינות שונות היא באמצעות היחס בין השכר הממוצע למורה לשכר הממוצע של אקדמאים. ההשוואה הזאת מממקמת את המורים של ישראל במקומות 7-10 הגבוהים בין המדינות המפותחות, כלומר הרבה מעל הממוצע. עם זאת, יצוין שמורים עדין משתכרים רק 85%-95% מהשכר הממוצע לאקדמאי (תלוי באיזו שכבת גיל הם מלמדים).

את הפער הזה מדגישה העובדה שהמורים והגננות בישראל עובדים לטענת האוצר בין 23% ל-34% פחות מממוצע המדינות המפותחות. ממוצע ה-OECD עומד על כ-1,600 שעות עבודה בשנה למורים ולגננות לעומת 1,050 שעות לגננת בישראל ו-1,200 למורה.

בעוד נתוני האוצר מלמדים על כך שמורים בממוצע מקבלים שכר הוגן וסביר, את הבעיות יוצרים עיוותים בסולם השכר ובתנאי העבודה. שכר המורים המתחילים עומד בממוצע על 5,200 שקל כלומר פחות משכר המינימום. השכר הממוצע של משרת מורה מתחיל עומד על 7,600 שקל אבל למורה מתחיל אין כמעט אפשרות להגיע למשרה מלאה ונדרשות לו מספר שנים כדי לצבור שעות לכן. הבעיה היא כמובן שהשכר ההתחלתי הוא שקובע אם אנשים איכותיים יפנו להוראה.

כמה מרוויחים בשירות הציבורי השכר במגזר הציבורי גבוה בכ-23% מבמגזר הפרטי לפי דו"ח הממונה על השכר ל-2019, השכר החודשי הממוצע במגזר הציבורי עמד על 13.3 אלף שקל, לעומת 10.8 אלף בפרטי. זאת למרות היקף עבודה ממוצע של 44.8 שעות שבועיות לעומת 42.8 שעות; הוצאות השכר הישיר עמדו על 194 מיליארד שקל - 50% מתקציב המדינה ועלייה של 5.2% לעומת 2018 אתי אפללו לכתבה המלאה 

פערי השכר בין מורה ותיק ומורה מתחיל בישראל עומדים על פי 2.06 והם במקום הרביעי בין המדינות המפותחות. הבשורה החיובית היא שהפער הצטמצם. לפני מספר שנים הפער היה פי 2.75 והיינו במוקם השני בין המדינות המפותחות. כמה הסכמי שכר שתגברו את שכר המורים המתחילים שיפרו מעט את המצב.

למרות הכיתות הגדולות בישראל מספר משרות ההוראה גדל מאז 2012 ב-23% ומספר המורים ב-25%. זאת, למרות שמספר התלמידים גדל רק ב-18%. מספר התלמידים הממוצע לכל מורה ירד בתקופה הזו מ-13 ל-12. את הסיבות לכך היא "רפורמת הסרדינים" של בנט להקטנת הכיתות. סיבה נוספת היא העלייה הגדולה בהיקף החינוך המיוחד שבו יחס תלמידים למורה הרבה יותר קטן.

הדו"ח יוצא לראשונה למלחמה בלוח החופשות של המורים. הבעיה אינה עודף ימי חופשה של המורים. להיפך ישראל היא המדינה עם מספר ימי הלימודים הגדול ב-OECD. הבעיה היא חוסר התאום. בעוד לרוב המשק יש חופש בימי שישי, למורים יש 96 ימי חופשה, אבל יש לימודים בשישי. הדבר יוצר נטל כלכלי כבד על ההורים ועל המשק. על פי חישובי האוצר העלות למשק של כל יום שבו מערכת החינוך סגורה וההורים עובדים למשק היא עד 300 מיליון שקל והעלות השנתי מגיעה לעד 11.5 מיליארד שקלים.

מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד אמרה בתגובה כי "בניגוד לתמונה שפקידי האוצר מנסים לצייר, המציאות היא של עומס בלתי נסבל במערכת החינוך". לדבריה, "הצפיפות העצומה בגני הילדים ובכיתות ושעות העבודה הפרונטאליות של המורים בישראל מייצרות מצב קיצוני שלא קיים באף מדינה ב-OECD. למשרד האוצר נוח לדבר על ימי החופשה של המורים והגננות, שאינם גבוהים יחסית לעולם, במקום לדבר על המספר הזעום של ימי החופשה במשק המקובל בישראל".

לדבריה, "אם רוצים לחולל פה שינוי אמיתי צריכים לבצע שינויים בשלושה תחומים: העלאת שכר, הקטנת מספר התלמידים בכיתה והפחתה במספר השעות הפרונטאליות של כל אנשי החינוך. בדרך אולי גם נזכה בחיזוק מעמדם של עובדי ההוראה בציבור ונפסיק לשמוע התבטאויות שליליות כלפי גננות ומורים מפי בכירים במשרד האוצר כפי ששמענו השנה".