ישראל בנסיגה: הפוטנציאל הטכני לא ממומש, הישגי התעסוקה נמחקו

ישראל מקדימה את שוויץ שנמצאת במקום השלישי, שבדיה ברביעי, ארה”ב בעשירי וצרפת ב־16. הדבר מוסבר בכך שבישראל כמות גדולה מהממוצע של עובדים בתחומי החינוך, ההייטק והייצור, שבהם אפשר לעבוד מרחוק. לעומת זאת, יש בה כמות קטנה מהממוצע של עובדי מסחר קמעונאי, חקלאות וניקיון שאינם יכולים לעבוד מרחוק. במשרד העבודה והרווחה מציינים שגם אם עורכים חישוב, בהנחה שגננות אינן יכולות לעבוד מרחוק ומורים בבתי ספר יסודי רק בהיקף של 50%, עדיין ישראל תישאר במקום השני עם 45%.

למרות הפוטנציאל הגבוה, בסגר השני בספטמבר־אוקטובר 2020 רק 27% מהעובדים דיווחו בסקר כוח האדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ”ס) כי עבדו מהבית בהיקף כלשהו, כלומר 40% מהפוטנציאל לא נוצלו. אחד ההסברים הוא שמעסיקים העדיפו שפקידים ועובדי מזכירות יגיעו למשרד אף שזו עבודה שניתן לבצע במלואה מהבית. הסבר אחר הוא חוסר היכולת לעבוד מהבית. ל־24% מהמועסקים הערבים ול־63% מהחרדים אין מחשב או חיבור לאינטרנט. בעוד 28% מהגברים העובדים היהודים הלא חרדים עבדו מהבית בסגר הראשון, רק 7% מהגברים הערבים עשו זאת. בין הנשים הפער היה 32% יהודיות לא חרדיות מול 19% ערביות.

באופן מפתיע לא נרשמו כמעט פערים בין היהודים הלא חרדים לחרדים בהיקף העבודה מהבית. נראה שהסיבה לכך היא ש־49% מהגברים החרדים ו־55% מהנשים החרדיות עובדים במקצועות שמאפשרים עבודה מהבית, לעומת 17% מהגברים הערבים ו־35% מהנשים הערביות. הגברים הערבים מרוכזים בתחומי הבניין, הנהיגה והתעשייה ונשים ערביות במסחר ובטיפול.

מנהל זרוע העבודה מוטי אלישע אומר שמטרה משמעותית של זרוע העבודה היא קידום חקיקה שלפיה המעבר לעבודה מרחוק ייעשה בהסכמה בין המעסיק לעובד. זאת, בין היתר, כדי להבטיח שהעובד יקבל פיצוי על ההוצאות הנוספות שייגרמו לו.

אילוסטרציה צילום: RF123

זרוע העבודה היא האחראית לשילוב אוכלוסיות מיוחדות בשוק העבודה ולעמידה ביעדי התעסוקה של הממשלה. הניתוח שלה מראה שהישגים של שנים בתחומים האלה נמחקו במשבר הקורונה וישראל חזרה שנים אחורה. הניתוח יוצא מנקודת הנחה שהמצב ששרר במשק בין הסגר הראשון לשני בחודשים יולי־אוגוסט הוא המצב הקרוב ביותר לפתיחת המשק. לכן יש לבדוק אותו כדי להבין את היקף הנזקים שגרם המשבר לשוק העבודה. משום כך הדו"ח משווה את נתוני 2019 לנתוני אוגוסט 2020.

שוק העבודה העתידי הגיע

הקבוצה שבולטת ביותר בשיעור הנזק שנגרם לה היא הגברים הערבים שירדו משיעור תעסוקה של 76% ב־2019 ל־66% באוגוסט 2020, כלומר ירידה של 10%. כתוצאה מכך הם רחוקים 12% מהיעד הממשלתי שעומד על 76%. סיבה מרכזית לפגיעה הקשה בגברים הערבים היא הריכוז שלהם בעבודות בנייה, נהיגה ותעשייה, שלא ניתנות לביצוע מרחוק. מדאיגה במיוחד העובדה שחצי מהירידה בשיעור התעסוקה של הגברים הערבים התרחשה כבר לפני המשבר. מנהלת אגף אסטרטגיה ותכנון מדיניות של זרוע העבודה רוני שנצר מסבירה את הירידה עוד לפני הקורונה בכך ש"שוק העבודה העתידי הגיע וזה קיבל אישוש חזק במשבר".

שתי קבוצות יעד מרכזיות של זרוע העבודה הן גברים חרדים ונשים ערביות. שיעור התעסוקה של גברים חרדים צנח מ־52% ב־2019 ל־48% באוגוסט 2020. אם קודם הוא היה רחוק 11% מהיעד של 63%, עכשיו הפער גדל ל־15%. בניגוד לגברים חרדים שאצלם היתה דריכה במקום בשיעור התעסוקה בשנים האחרונות, אצל הנשים הערביות דווקא היתה עלייה מהירה עד 37% ב־2019. שיעור העבודה שלהן צנח במשבר הקורונה ב־4% ל־33%.

הדו"ח מגלה שאפילו הקבוצה המוליכה בשוק העבודה - גברים יהודים לא חרדים - ירדה מ־88% ב־2019 ל־82% באוגוסט 2020 ואל מתחת ליעד הממשלתי של 83%. נשים יהודיות לא חרדיות ירדו מ־84% ב־2019 ל־80% באוגוסט 2020, וזה 3% מתחת ליעד הממשלתי. ההנחה הרווחת הא שתיקון הנזקים ייקח שנים.