בלעדי לכלכליסט
מכה ללוביסטים: האוצר הצמיד להם שומרי סף
נוהל חדש שגיבש היועץ המשפטי באוצר מחייב את פקידי המשרד לדווח באופן מפורט לממונים עליהם על פגישותיהם עם לוביסטים. עם זאת, מדובר רק בצעד ראשון להגברת השקיפות שאינו מספק
פקידי משרד האוצר יחויבו לדווח לממונים עליהם על פגישותיהם עם לוביסטים - שדלנים בלשון הכנסת. כך עולה מנוהל חדש שגיבש בימים האחרונים היועץ המשפטי של משרד האוצר עו"ד אסי מסינג ומתפרסם לראשונה.
- הלקוחות דוחפים והלוביסטים שוב שולטים בכנסת
- הכנסת ה־23 מציגה: יותר לוביסטים מח"כים פעילים
- מקורבים לשעבר לאוצר בדרך להפוך ללוביסטים של גופים חוץ בנקאיים
כפי שנחשף ב”כלכליסט” לפני חודשיים, במשכן הכנסת היו רשומים באותה עת 120 לוביסטים עם 520 לקוחות. רוב הלוביסטים מייצגים את לקוחותיהם גם בפני משרד האוצר, ולמעשה, כיום כמעט אין הגבלות על לוביסטים במשרדי הממשלה.
על פי הנהלים החדשים, פקידי האוצר ייפגשו עם לוביסט רק במידה שהפגישה תואמה מראש, על נושא שהוגדר מראש, ואך ורק בו. בנוסף, יידרש דיווח מיידי של הפקיד לממונה עליו לגבי תוכן הפגישה. הנחיה נוספת מתייחסת להתחייבויות או מצג של התחייבויות שיוצגו על ידי פקיד האוצר. במידה שניתנו כאלה, יצוין תוכנן ויועבר לממונה וגם ליועמ”ש של המשרד. פירוט נוסף של הנהלים בהמשך.
הנוהל החדש גובש לאחר עבודת מטה שנעשתה בשנים האחרונות באגף תקציבים ובלשכה המשפטית באוצר שהחלה עוד בתקופתו של שאול מרידור כממונה על התקציבים. היועץ המשפטי מסינג גיבש את הנוהל זמן רב, ובשל הקורונה ומשימות נוספות התפנה לסיים אותו רק בשבוע שעבר. הנוהל הזה מחייב את כל עובדי המשרד ואינו תלוי באישור של שר האוצר ישראל כץ או של ממלא מקום מנכ”ל האוצר קובי בליטשטיין.
השפעת גורם אינטרסנטי
הבעייתיות בעבודת הלוביסטים מול פקידי האוצר קיימת שנים רבות. כל הרפורמות המשקיות הגדולות שמחוקקות באמצעות חוק ההסדרים נדונות ומגובשות במשרד האוצר. כתוצאה מכך, לוביסטים של חברות וגופים פנו אל אגף תקציבים ופקידים באגפים אחרים באוצר, בניסיון לקדם את האינטרסים של לקוחותיהם. כך, למשל, סביב אישור מתווה הגז פעלו לוביסטים מטעם חברות אנרגיה, לא רק מול חברי הכנסת אלא גם ניסו להשפיע על משרד האוצר. כך גם ברפורמות נוספות בתחבורה, בתקשורת, בתשתיות, בבריאות ועוד.
בשנת 2007 הורה הממונה על התקציבים דאז במשרד האוצר רם בלינקוב לעובדי האגף להיפגש עם הלוביסטים בבתי קפה ואסר כניסת לוביסטים למשרד האוצר. בהופיעו בוועדת השקיפות של הכנסת ב־2015 בנושא השקיפות בעבודת הלוביסטים, אמר בלינקוב כי “גוף מקצועי שמקבל הנחיות לא יכול להיות מושפע מגורמים אינטרסנטיים. השיטה שדווקא הגופים החזקים יבואו לאיש במשרד האוצר פוגעת בניתוח המקצועי”. מאז עזב בלינקוב את תפקידו בוטל האיסור והלוביסטים יכלו לחזור ולהסתובב במסדרונות האוצר או להיפגש עם הפקידים מחוץ למשרד.
“חוק הלוביסטים” שנחקק בשנת 2008 ביוזמתם של הח”כים דאז שלי יחימוביץ’ וגדעון סער קבע, בין היתר, כי לוביסט המקבל אישור כניסה לכנסת מחויב לפרסם את שמות לקוחותיו באתר הכנסת. לעומת זאת, החוק הזה לא חל על יחסי לוביסטים עם פקידי מדינה ושרים, אלא, תקף רק בתוך משכן הכנסת.
כך יכולים הלוביסטים להיפגש עם שרים ופקידי מדינה בלא הגבלה, ובלא שקיפות או פיקוח. כיום אין מאגר המציג לציבור מיהם הלוביסטים המסתובבים במשרדי הממשלה, ואת מי הם מייצגים.
ראובן ריבלין בכהנו כיו”ר הכנסת ניסה בשנת 2012 ליזום אמנה להסדרת הלובינג בכנסת. המכון הישראלי לדמוקרטיה גיבש אמנה יחד עם הלוביסטים, אבל זו לא הוגשה בסופו של דבר לאישור ועדת הכנסת.
מנגנונים של שקיפות
מסינג ציין בהנמקות לנוהל החדש כי “קשר בין שדלנים לעובדי ציבור עשוי לסייע ולטייב את פעילות הרשות המינהלית. אך לצד התועלות הרבות, קשר של עובד ציבור עם שדלן, טומן בחובו חשש למשוא פנים, לפגיעה בשוויון ולהשפעה פסולה”. לדברי מסינג, “אילוצי זמן וקשיים נוספים מובילים לכך שלא תמיד יהיה באפשרותו של העובד לקיים קשר שווה ואחיד עם כלל הגורמים הרלבנטיים לקבלת החלטה. קשיים אלה עלולים ליצור עיוות בהליך קבלת ההחלטות ברשות המינהלית ולפגוע באמון הציבור. כמו כן, עולה חשש ליצירת מצגים של עובדי המשרד כלפי גורמי חוץ, בפועל או למראית עין. ההנחיות הללו נועדו ליצור כמה מנגנונים שתכליתם לצמצם חששות אלה, באמצעות התוויית הליכי עבודה ויצירת מנגנונים, של שקיפות, פיקוח ובקרה”.
כאמור, על פי ההנחיות החדשות, פגישה של עובד האוצר עם שדלן, בין שצורף לפגישה לקוחו של השדלן ובין שלא, תיערך רק בתיאום מראש של נושא הפגישה, ומועדה, והפגישה תעסוק בנושא שתואם מראש בלבד. מיד לאחר הפגישה יעביר העובד לממונה עליו רישום של מועד הפגישה, נושא הפגישה שהשדלן השתתף בה, וכן פירוט קצר בדבר נושא הפגישה ותוכנה. אם בפגישה ניתנה התחייבות של עובד משרד האוצר כלפי השדלן, גורם חוץ, או צד שלישי כלשהו, או מצג של התחייבות, יציין העובד את תוכן ההתחייבות, ויעביר את הדיווח אל הממונה עליו, וכן אל היועץ המשפטי של המשרד או לסגנו, שאחראי על התחומים שבהם פועל העובד.
פגישה של עובד משרד האוצר עם עורך דין, הפועל כמייצג של ענייניו המשפטיים של הלקוח, בין שהוא שדלן, ובין שלא, תיערך בנוכחות הגורם הרלבנטי מהלשכה המשפטית של האוצר. כל ראש אגף במשרד האוצר ימנה אחראי לתיעוד פגישות עם שדלנים, שיימסר לו עותק מהדיווחים של העובדים. ככל שעובד במשרד מתחיל בעבודת מטה לצורך קבלת החלטה אשר מתבססת על בקשה של שדלן, לרבות חמרים שהעביר השדלן, ידווח על כך העובד לגורם הרלבנטי בלשכה המשפטית, עם תחילת עבודת המטה לצורך קבלת ההחלטה. אחת לשנה ייערך רענון לעובדים בדבר ההוראות הללו, וכן תיערך בחינה בדבר הצורך בעדכון ההוראות.