למניה הלוהטת ביותר בוול סטריט אין בכלל רווחים

מצבה הפיננסי של בלינק צ'רג'ינג (Blink Charging) רחוק מלרמוז שמדובר באחת המניות הלוהטות כרגע בארה"ב. ב-11 שנות קיומה החברה מעולם לא דיווחה על רווח שנתי. יתרה מכך, בשנה שעברה אף הזהירו מפני פשיטת רגל. החברה מאבדת נתח שוק, ההכנסות שלה אנמיות וההנהלה הייתה מעורבת בשערוריה.

אך בכל זאת, מדובר במניה חמה. מאוד. ב-8 החודשים האחרונים המשקיעים הובילו אותה לזינוק של לא פחות מ-3,000% במחיר המניה. שבע מניות בלבד מתוך 2,700 מניות שלחברות עם שווי של מעל מיליארד דולר עלו בשיעור גבוה יותר בפרק הזמן המדובר. הסיבה לכך: בלינק היא חברת אנרגיה ירוקה והיא הבעלים והמפעילה של תחנות טעינה למכוניות חשמליות. אם יש משהו אחד שבו המשקיעים בטוחים בזמנים הזויים אלה הוא שחברות ירוקות לא יכולות לפספס וזו השקעת חובה בעתיד.

שווי השוק של בלינק עומד נכון לעכשיו על 2.17 מיליאד דולר ומדד שווי הפעילות לעומת מכירות (EV/sales), שנועד למדוד עד כמה מניה מוערכת יתר על המידה עומד על 481. לשם השוואה, אצל טסלה – יקירת תעשיית המכוניות החשמליות וחברה עם הערכת שווי גבוה ביותר, המדד עומד על 26 בלבד.

"כל מה שקשור לזה הוא שגוי", הגיב אנדרו לפט, מייסד חברת המחקר סיטרון ריסרץ'. "זה פשוט שם חמוד שלכד את תשומת הלב של המשקיעים הפרטיים". בסיטרון החזיקו בפוזיצייה שורט על המניה, ולכן הפסידו עליה (וגם על מניות אחרות שמועדפות על המשקיעים הפרטיים כמו גיימסטופ). כלל פוזיציות השורט על מניית בלינק נפלו בחודשים האחרונים.

אחד הדברים שעורר את החשד של מחזיקי השורט הוא שכמה מהדמויות הבולטות בחברה, ביניהן המנכ"ל והיו"ר מייקל פארקס (Michael Farkas), מקושרים לחברות שהפרו את רגולציות ני"ע לפני מספר שנים. פארקס דוחה את הטענות הללו ושאר הביקורות שמטיחים בו המשקיעים. "תמיד היו ותמיד יהיו אנשים שליליים", השיב במייל. "כשהקמתי את העסק, השליליים הטילו ספק במעבר למכוניות חשמליות. כיום השווי של העסק צמח והשלילים הפכו להיות משקיעי שורט".

עמדת טעינה של רכב חשמלי, Blink צילום: Blink Charging Co

באופן כללי, קשה להרוויח כסף מטעינה. בתיאוריה, מודל עסקי כמו זה של בלינק שכולל מכירת ציוד ואיסוף דמי מנוי יכול להפוך בסופו של דבר להיות רווחי אם תמיכה ממשלתית תעזור להאיץ את מכירות המכוניות החשמליות. אך עד כה זה לא קרה. "השוק הזה קטן מדי ובשלבים מוקדמים מדי", הסביר פאבל מולכנוב, אנליסט בריימונד ג'יימס אנד אסושייטס. "ייקח זמן עד שיתרון הגודל (economies of scale) יתממש".

אפילו בסטנדרטים הסלחניים של התעשייה, ההכנסות של בלינק נחשבות מצומצמות, והסתכמו לפי ההערכות ב- 5.5 מיליון דולר בשנה שעברה. לעומת זאת, חברת ChargePoint Inc, שהכריזה על כוונתה להיסחר בוול סטריט, דיווחה על הכנסות של 144.5 מיליון דולר ב-2020, כך לפי הדו"ח שהגישה בינואר. בדומה, ל- EVgo Services, שגם הכריזה על תכניות להנפקה, ויש לה רשת תחנות טעינה קטנה יותר משל בלינק דיווחה על מכירות גבוהות פי 2 – 14 מיליון דולר בשנה שעברה. על אף נתוני ההכנסות השונים, לכל שלוש החברות יש שווי דומה הנע בין 2.1-2.4 מיליארד דולר.

בריאיון שקיים פארקס עם סוכנות בלומברג בנובמבר הסביר שבניגוד למתחרים, מודל ההכנסות של בלינג מתבסס בחלקו על העלאת שיעורי השימוש, שבשלב זה נותרו "בשיעור חד ספרתי נמוך", ולכן נמוכים מדי כדי לייצר הכנסות משמעותיות. אולם, הוא הדגיש כי שיעורי ההשתתפות יעלו ככל שמכוניות חשמליות יהפכו לפופולאריות יותר.

צילום: גטי

סיפור ההקמה הצבעוני של בלינק מהווה חומר נוסף למחזיקי פוזיציית השורט. החברה החלה את דרכה כחברת קש ב-2006 שמספקת שירותי ייעוץ אישיים הנוגעים לטיפוח, לבוש ובידור, כך לפי מסמכים שהוגשו לרשות ני"ע האמריקאית (SEC). בדצמבר 2009 החברה נכנסה להסכם החלפת מניות עם Car Charging. פארקס מונה למנכ"ל שנה לאחר מכן לאחר שעבר כסוחר מניות והשקיע בחברות כמו Skyway Communications Holding, שהואשמה על ידי ה-SEC בהונאה.

פארקס טען בתגובה כיהיא משקיע פסיבי ולא היה מודע להתנהלות לא הולמת.

ב-2013 פיקח פארקס על עסקת הרכישה בשווי 3.3 מיליון דולר של Car Charging את אקוטאליטי שפשטה את הרגל וקיבלה מענקים בשווי 100 מיליון דולר ממשרד האנרגיה האמריקאי. החברה שינתה בהמשך את שמה לבלינק.