בזמן הקורונה: מתחברים לצד הנשי של המסך

שמלות הנשף, ריקודי הסלון, הנשיקות הלוהטות, האהבה שתנצח, אכן ניצחה הכל. הסדרה "ברידג'רטון", על זוגיות במאה ה־19, שברה שיאים והיתה לנצפית ביותר בתולדות נטפליקס: בחודש הראשון לעלייתה רשמה 82 מיליון צפיות. נתון זה, שרק עולה מאז התפרסם בשבוע שעבר, דחק את מחזיקת השיא הקודמת “The Witcher” שרשמה 76 מיליון צפיות ב־28 הימים הראשונים לעלייתה.

באתר "דדליין" מכניסים פרופורציה: כמו עוד סדרות מאוד נצפות בנטפליקס - "לופן" (עם 70 מיליון צופים), "גמביט המלכה" (62 מיליון) - הן עלו בזמן הקורונה, כאשר ההצטרפות לנטפליקס היתה בנסיקה. 82 מיליון מתוך 200 מיליון מנויים הם 41% מכלל הצופים של השירות. לעומת זאת, ב”The Witcher” צפו 76 מיליון כאשר היו לשירות רק 167 מיליון מנויים, לפני שנה, ואז היה מדובר ב־46% מהמנויים - יותר באופן יחסי. 
 

כך או כך, אלה הרבה מאוד צופים. איך קרה שדווקא סדרה תקופתית, מין אופרת סבון עם עדכונים מודרניים, היא הנצפית ביותר? ועוד ב־83 מדינות (כולל ארה”ב, בריטניה, ברזיל, הודו וצרפת; והיתה בעשירייה הראשונה בכל מדינות נטפליקס, כולל ישראל)? האם זה קשור לסגרים ולימים הרבים שהוכרחנו להישאר בבית? האם - אם לדבר במושגים סטריאוטיפיים על מגדר - סדרות שנצפות לרוב יותר על ידי נשים, התחילו בתקופת הקורונה לעניין גם גברים?

יוצר הסדרה כריס ואן דוזן אמר בשבוע שעבר, כאשר הוכרז על העונה השנייה שלה, כי "הסדרה מספקת בריחה מדהימה בדיוק כשזה מה שאנחנו צריכים". זה בוודאי חלק מהעניין. "ברידג'רטון", בהפקת שונדה ריימס, שברה כמה מוסכמות, לא רק שגבר שחור ואשה לבנה יכולים להיות נאהבים בדרמה על המאה ה־19, אלא כפי שנכתב ב"וואניטי פייר", היא ניפצה גם את "ההנחה המקובלת שלפיה סרטים וסדרות הפונים בעיקר לנשים אינם רווחיים כמו אלה המיועדים לגברים. בכירים בתחום תמיד סברו כי נשים יהיו מוכנות לשתף פעולה עם משהו המשווק לגברים, וההפך לא".

יש גם משמעות לגילוי המשותף: לפי סקר של 1,000 אנשים שערכה ענקית התקשורת האמריקאית AT&T בנובמבר, 38% מהנסקרים שמצויים במערכת יחסים צופים בקומדיה ביחד יותר מבכל ז’אנר אחר. רק 8% רואים יחד ריאליטי; 80% מגברים במערכת יחסים נמנעים מלצפות באקשן עם בת הזוג שלהם, ו־71% מהמשיבות במערכת יחסים אמרו שהן נמנעות מלצפות בריאליטי עם בן הזוג”.

האם הנתונים הללו תקפים גם לישראל? כאן הצפייה ב”חתונה ממבט ראשון” בסגר הראשון שברה שיאים, והתוכנית נהפכה לנצפית ביותר מאז פיצול ערוץ 2 - עם 22.1% לפרק, כך שדחיקת הריאליטי לא בדיוק קרתה כאן. יקי ז’אק, מנהל הפרוגרמינג ב־yes, תולה זאת בסוג הריאליטי הנצרך בשתי המדינות. “הריאליטי בישראל הוא בערוץ מסחרי, ראשי, בפריים טיים. בארה”ב זו סוגה יותר נישתית כמו ‘בלינג אמפייר’ בנטפליקס או ‘הרווק’, שבה הצפייה באמת יותר נשית”.

למרבה הפלא (ובניגוד לנתון של “ברידג’רטון”), על פי נתוני AT&T רומנטיקה אינה סוגה פופולרית בקרב זוגות. רק 13% מהמשיבים בתוך מערכת יחסים אמרו שהם רואים ביחד תוכניות רומנטיות, ועדיין נשים במערכות יחסים נוטות לראות ז’אנרים טלוויזיוניים שקודם לכן לא צפו בהן יותר מגברים במערכות יחסים: 26% מהמשיבים אמרו שמאז שהם בזוגיות, הם רואים תוכניות טלוויזיה אחרות מכפי שהיו רווקים. 12% אמרו שיביך אותם אם בני הזוג שלהם יגלו באילו סדרות הם אוהבים לצפות - ו־55% מהמתביישים הם גברים”.

זה לא מפתיע, אם כן, שמנכ”ל התאגיד אלדד קובלנץ סיפר בראיון כי חשש שב”חזרות”, סדרת הלהיט האחרונה של כאן 11שרק בדיגיטל צפו בה כ־3 מיליון איש, יצפו רק “טבעוניות מתל אביב ודוקטורנטים לאשורית”. לדברי מיה זיו, מנהלת הרשתות החברתיות בתאגיד, קובלנץ ”רק ביטא את הרצון שלו להגיע לקהל הרחב”.

לפי נתוני הדיגיטל (כאן 11 לא נמדד בוועדת המדרוג, או לפחות לא מוסר נתונים), ל”חזרות” אכן היה רוב נשי קטן בקרב הצופים: 53.4% מכלל הצופים; ולעומת זאת ב”מנאייכ”, סדרת המשטרה המצליחה של התאגיד, הצפייה היתה גברית בעיקרה. רק 24.5% בדיגיטל היו נשים. “דווקא לפני הקורונה זכינו להצלחה גדולה בקרב נשים”, אומרת זיו. “הסדרה ‘שמונים וארבע’ זכתה להמון חשיפה - 87% מהצופים היו נשים” (כל הנתונים הם מיוטיוב בלבד, לא כולל אפליקציה, אתר או כל מדד אחר).

נדב חנין, סמנכ"ל התוכן של HOT צילום: OR GHEFEN

זיו מסבירה שבדיגיטל של התאגיד נעשה מאמץ מכוון להביא יותר נשים. “אם לפני הקורונה, אף ששידרנו תכנים נשיים, המדיום נטה לצפייה גברית, כעת יש צפייה של 40% גברים לעומת 60% נשים בדיגיטל. אני לא יודעת אם זה בגלל הקורונה שבה צופים יותר בהכל או בגלל המאמץ שלנו להביא יותר נשים. אבל אנחנו שואפים להביא נשים, ראשית כי הצפייה הגברית היא אוטומטית, ושנית כי קהל נשי יותר מעורב. הן יותר מפיצות, יותר מגיבות לתוכן מגברים ואלה הדברים שהכי מקדמים את האלגוריתם - נשים הופכות תוכן לוויראלי”.

לדברי נדב חנין, סמנכ”ל התוכן של HOT, “נשים סוחפות את הצפייה בסדרות תקופתיות, וגם בטלנובלות. מ’הכלה מאיסטנבול’ ועד כל מיני סדרות ישראליות מפעם כמו ‘האלופה’, ‘לחיי האהבה’, ‘טלנובלה בע”מ’ שזוכות עכשיו לצפייה מחודשת. הפקות מקור ישראליות נהנות מצפייה זוגית, כמו ‘נורמלי’ ו’לאבד את אליס’, אבל זה נתון שקיים תמיד. תשע מעשר הסדרות הכי נצפות שלנו הן מקור”.

אבל גם הוא הודה שצפה השנה בסדרות שנחשבות כמיועדות לקהל נשי “כמו “אמילי בפריז”. “לא צריך להיות פסיכולוג”, הוא אומר, “נמצאים יותר ביחד בבית, אז רואים יותר דברים משותפים, אז ראינו גם את ‘גמביט המלכה’, ואת ‘ברידג’רטון’”.

מנהל הפרוגרמינג ב-yes, יקי ז’אק צילום: מור לאור

וגם בתכני HOT שגם בהם הצפייה גברה לא במפתיע. “ב־VOD יש פי שניים יותר ביקושים מכפי שהיו לפני הקורונה - מעל מיליון צפיות ביום. יש לנו נתון שנשמע אבסורדי, אבל הוא מצטבר: במשק בית כעת צופים בטלוויזיה 21 שעות ביממה בממוצע”.

חנין מזכיר גם כי השנה אירע שינוי משמעותי בהרגלי הצפייה, וזה שלא היו שידורי ספורט, המזוהים עם קהל גברי. “גם עכשיו כשמשחקי הכדורגל חוזרים, יש בלגן: משחקים נדחים, שחקנים נכנסים לבידוד, התאריכים משתנים, אין קהל באצטדיון, ואין צפייה משותפת של גברים במשחקים בבית או בבר. הירידה בצפייה בערוצי הספורט היתה חדה, יותר מ־50%. אבל הצופים הגברים לא עזבו את הטלוויזיה. הם עברו מספורט לסדרות”.

יקי ז’אק מ־yes מדווח על עלייה של 25% בכלל הצפייה בשנת הקורונה, ואומר שיותר מאשר הנשים או הגברים, מי שקובעים מה יראו בטלוויזיה בבית הממוצע בישראל, ובוודאי בקורונה, הם הילדים. “היתה עלייה של 55% בצפייה בתוכני ילדים אצלנו בשנה האחרונה”, הוא אומר.

לטענתו, בלי קשר לקורונה בחמש השנים האחרונות חל טשטוש בכל הנוגע לצפייה גברית ונשית: “אין בדיוק סדרות מובהקות של נשים וגברים. צריך לזכור שיש גם צפייה זוגית, ושם החלוקה המגדרית פחות בולטת. ההחלטה במה לצפות מתקבלת ביחד. עשינו בזמנו סקר על yes אקשן ונשים צפו בו ממש כמו גברים”. גם ב־yes הצפייה בסדרות ישראליות היתה גבוהה. ז’אק מוסיף: “‘הטבח’, ‘שטיסל’ וגם סדרות מנחמות כמו ‘סיפור אהבה’ וסדרות בתי החולים, שתמיד פופולריות, נצפו עוד יותר, כי בסופו של דבר הן סדרות פיל גוד, על רומנטיקה ומערכות יחסים ולא על מחלות. הן מספקות חוויה אמוציונלית, לא בהכרח נשית”.