אמנסטי: חשש שורינט סיפקה לדרום סודן טכנולוגיית מעקב

לדברי אמנסטי, הדו"ח חושף מידע חדש על יכולות המעקב של דרום סודן, וכן את התפקיד שממלאות חברות תקשורת ומעקב שמאפשרות יירוט שיחות טלפון של אזרחים ללא בקרה משפטית הולמת.

דרום סודן, שהכריזה על עצמאות ב-2011, מגבילה בצורה קיצונית את חופש הביטוי בה, ובין השאר נחשבת על ידי האו"ם כאחד המקומות המסוכנים בעולם בעבור עיתונאים. לדברי מומחים, ממשלת דרום סודן משתמשת בטקטיקות של הפחדה, הטרדה, מעצרים שרירותיים, עינויים, חטיפות והוצאות להורג ללא משפט כדי להשתיק מתנגדי משטר, פעילי זכויות אדם ועיתונאים, כאשר ה-NSS משמשת כזרוע הביצועית העיקרית של הממשל.

בניין משרדי ורינט בהרצליה צילום: אוראל כהן

הדו"ח של אמנסטי מבוסס על חקירה בת שנתיים, שכללה שיחות עם 63 אנשים, בהם פעילים, עיתונאים ופרקליטים מדרום סודן, שחשפו את תשתית המעקב הפיסי והטכנולוגי שיצרה המדינה ואת מערך ההטרדות השיטתיות שנלווה אליה על מנת ליצור אווירה של חשש ופחד תמידי בקרב מתנגדי המשטר ומבקריו. בין השאר מתאר הדו"ח שימוש של ה-NSS בסוכנים מסתננים שחדרו לעמותות, כלי תקשורת, חברות פרטיות, גופי אבטחה ומלונות, ומערך רחב של ניטור ושמירה של שיחות טלפון. לדברי הארגון, רוב הפעילים אמרו כי המעקב, ההטרדה והסיכון הממשי למעצר שרירותי, לכליאה ללא משפט ולהרג אינם מונעים מהם לדבר, אולם הם מודדים ומווסתים בקפידה את מה שהם אומרים, היכן הם מדברים ובפני מי. פעיל אחד אמר, "אתה לא יכול לדבר בלי לחשוב פעמיים".

באשר לפעילות ורינט במדינה, לפי הדו"ח לידי אמנסטי הגיעו מסמכים שמוכיחים שבין מרץ 2015 לפברואר 2017 שילמה ממשלת דרום סודן לחברה כ-762 אלף דולר בעבור "מתן שירותים טכניים". "על סמך תיעוד זה, עדות מעובד Vivacell לשעבר ודיווחים בתקשורת, אמנסטי סבורה שוורינט סיפקה ציוד יירוט תקשורת לדרום סודן, לפחות בין 2015 ל-2017", נכתב בדו"ח. "הגילוי שוורינט העבירה ציוד מעקב לדרום סודן מדאיג, בגלל ההיסטוריה של הפרות זכויות אדם במדינה. שירות הביטחון הלאומי של דרום סודן (NSS) פוגע בזכות לחיים ולחירות, בחופש הדעה והביטוי, ובחירויות נוספות. המערכת המשפטית שמפקחת על מעקב בדרום סודן לא עומדת בעקרונות כמו אי-שרירותיות, נחיצות, לגיטימיות ויחסיות על מנת שתהיה כלי לגיטימי לשימוש על ידי רשויות אכיפת חוק".

כן מזכיר הדו"ח פרסומים קודמים על מעורבות של חברות ישראליות בפעילות מעקב של הרשויות במדינה, ובכללם דו"ח של האו"ם מ-2016 שלפיו ציוד יירוט תקשורת מתוצרת ישראלית סייע לזיהוי ולמעצר לא-חוקי של אזרחים, ודיווח של AP מאותה שנה, שזיהה את ורינט כספקית אפשרית של טכנולוגיית מעקב. "אמנסטי אינטרנשיונל מאמינה שפעילות שכזו מנוגדת למחוייבות של ישראל להגן על זכויות אדם", נכתב בדו"ח.

"למעקבים הבלתי-מבוקרים והבלתי-חוקיים של ה-NSS יש השפעה כובלת על החברה האזרחית ועל האקטיביזם הבלתי אלים", אמר ראש אזור מזרח ודרום אפריקה באמנסטי אינטרנשיונל, דפרוז מוצ'נה, בהודעה לעיתונות. "האיום במעקב הוא נשק בפני עצמו - מבקרי ממשלה ופעילי זכויות אדם סיפרו לנו על חיים בפחד מתמיד מפני ריגול. למרות זאת, פעילים דרום סודנים אמיצים רבים ממשיכים להילחם על זכויותיהם ועל זכויותיהם של אחרים, תוך עמידה איתנה מול מעקבים, הפחדה והטרדה. הגיע הזמן שהרשויות בדרום סודן ישימו קץ לשימוש של ה-NSS בשיטות בלתי-חוקיות ויאפשרו לאנשים לממש את חופש הביטוי שלהם ללא חשש מהתנכלות שלטונית".

תגובת ורינט לא התקבלה עד מועד פרסום הידיעה.