שינוי מגמה? השקל עבר לעליות מול המטבעות העיקריים

הנפילה בשקל נבלמה בשעה זו: הדולר נחתך עד לשיעור של 3.268 שקלים. מוקדם יותר רשם יום רביעי של עליות חזקות מול השקל מתוך חמישה ימי המסחר האחרונים - טיפס בעד 3.28 שקלים. רק שלשום נסחר בשווי של 3.23 שקלים, ולפני שבוע נקבע שערו היציג ב-3.11 שקלים. 

היורו והפאונד אף הם עברו לירידות מול השקל: מוקדם יותר זינק היורו עד ל-3.98 שקלים, עתה הוא נסחר בשיעור של 3.976 שקלים. הפאונד ניתר ל-4.50 שקלים ועתה הוא נסחר ברמה של 4.48 שקלים. מול המטבעות העיקריים בעולם הדולר נחלש.

רק שלשום עוד נסחר הדולר בשיעור של 3.23 שקלים צילום: שאטרסטוק

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים מימון והשקעות: "פיחות הדולר לעבר רמות גבוהות יותר, פוגש יצואנים המבקשים לגדר חשיפות לצד מוסדיים המבקשים לצמצם את היקף החשיפה המאוד גבוהה שקיימת להם, בשל ההשקעה במניות ואיגרות חוב במטבע חוץ".

לדברי פריימן, "היחלשות הדולר אל מול המטבעות המרכזיים תורמת לפוטנציאל היחלשות הדולר גם בזירה המקומית. להערכתנו, בנק ישראל יידרש בקרוב להפגין את מידת נחישותו בבלימת ייסוף השקל אל מתחת לרמת 3.2 שקלים. העודף בחשבון השוטף לצד ההשקעות הישירות של הזרים בישראל, אינם צפויים להיפסק, שכן אפילו בשנת קורונה חל גידול מרשים של כ-20% בהיקף ההשקעות הזרות בישראל. תמונת מצב זו, תמשיך ללחוץ לייסוף השקל".

כלכלני בנק הפועלים: "לאור ההתחייבות של בנק ישראל לרכוש סכום כה גבוה אנו מעריכים כי השקל עשוי להמשיך ולהיחלש בשבועות הקרובים. בנק ישראל רוכש במקביל למט"ח גם איגרות חוב ממשלתיות, והיקף הנזילות בשווקים בשקלים צפוי לגדול. אנו לא חושבים שלגידול החד בפיקדונות השקליים כתוצאה מרכישות המט"ח יש השפעות אינפלציוניות משמעותיות. השילוב בין רכישות מט"ח לאג"ח ממשלתיות מגדיל את מאזן הבנק המרכזי בקצב מהיר, כלומר המדיניות המוניטרית הופכת למרחיבה מאוד גם בקנה המידה של הפד בארה"ב למשל".

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל פיננסים מעריך שהצעד של בנק ישראל יאט את התחזקות השקל במידה משמעותית, אך לא יבלום אותו לחלוטין.

לפי קליין, היקף הרכישות המתוכנן של בנק ישראל "גדול מספיק כדי לקזז את כל העודף הצפוי השנה בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אבל הוא לא מכסה זרמים גדולים נוספים בהם ההשקעה הישירה בארץ (FDI), תנועות ההון הקצרות שנובעות משוק ההון והנפקות חברות ישראליות בחו"ל".

קליין הסביר כי פעולת בנק ישראל "תאט משמעותית את הייסוף של השקל, אך לא תשנה את המגמה שנובעת מזרמים אלו לצד היחלשות הדולר בעולם שנובעת מההרחבות וההדפסות האינסופיות בארה"ב. בנוסף, בתגובה הפוכה, סכום זה יביא את סך יתרות המט"ח של בנק ישראל מעל ל-50% מהתוצר השנה ויהווה 'כרית ביטחון' משמעותית למשברים בעתיד (תמיד יהיו) שיוכלו למנוע פיחות חד ועקבי בשקל".