הנגיד מנסה למלא את הוואקום

התפיסה העקרונית של נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בנוגע להשפעת רכישות מט"ח של בנק ישראל על שער החליפין לא השתנתה בשבוע החולף. הוא עדיין סבור, כפי שסבר גם לפני שנתיים כאשר נכנס לתפקידו, שבנק ישראל לא יכול להשפיע על שער החליפין ארוך הטווח של הדולר - משום שהוא נקבע על ידי המאפיינים המבניים והבסיסיים של המשק.

את התשובות לתפנית הדרמטית שהתחוללה בשבוע שעבר, זו שהביאה את בנק ישראל להשיק ב־2021 תוכנית רכישות מט"ח עצומה בהיקף 30 מיליארד דולר, לא ניתן למצוא בהודעה לעיתונות שפרסם הבנק. כן ניתן למצוא אותן בדבריו של המשנה לנגיד, אנדרו אביר: "ניאבק מול המשבר הכלכלי עוד הרבה זמן, במקביל למירוץ החיסונים, ואני לא רוצה להיות במצב שבו שער החליפין יגרום לחברות להפסיק פעילות או להעביר אותה לחו"ל. זה לא הזמן לשחק עם תעסוקה של עובדים".

המשנה לנגיד, אנדרו אביר צילום: רויטרס

מי שהיה צריך לטפל במשבר הכלכלי ובתחרותיות של המשק היא ממשלת ישראל, אבל ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כץ בחרו לפזר כסף בצורה לא יעילה והזניחו את המדיניות המאקרו־כלכלית ואת 63 הרפורמות המבניות החיוניות שהיו אמורות לקדם את התחרותיות של המשק הישראלי - לטובת שיקולים פוליטיים צרים.

אם הסגר הנוכחי הוא באמת האחרון, זה אומר שישראל תחל בתהליך התאוששות מהקורונה עם 500‑600 אלף מובטלים קבועים. אלא שלפי תוצאות הסקרים, קיים סיכוי גבוה לבחירות מספר חמש. אם זה יקרה, השיתוק המוחלט של הממשלה עלול להימשך לפחות עד 2022. לוואקום הזה נכנס בנק ישראל. ירון וחבריו בוועדה המוניטרית יודעים שהמשימה אינה קלה: הם לא יכולים לשנות את מגמת השקל־דולר בטווח הבינוני והארוך. כוחות הייסוף שם כדי להישאר, לפחות בטווח הנראה לעין. אבל, בלי להודיע על כך רשמית, הם גם מודים שמה שהתרחש בשוק המט"ח הישראלי בימים האחרונים פשוט לא נורמלי: ייסוף של 2.5% תוך שישה ימי מסחר, לרמה של 3.14 שקל; המשך נפילה חופשית ל־3.11 שקל תוך שעות; ופיחות של יותר מ־3% בתוך שעה וחצי אחרי ההכרזה על התוכנית. התנודות הללו הן תוצאה של פעילות ספקולטיבית, והנגיד סוף סוף אומר שהוא לא מוכן לקבל אותה ואף יילחם בה.

בבנק ישראל כבר הבינו שהם לבד במערכה ונערכים בהתאם. אביר לא הכחיש כי בבנק בוחנים שימוש בכל הכלים שברשותם, לרבות הפחתת ריבית וריבית שלילית. לראשונה, בכיר בבנק הודה בפומבי כי לא רק שהאפשרות הזו על השולחן - אלא גם נבחנת ברצינות. לנוכח ריפיון הממשלה, בבנק המרכזי כבר מבינים כי רוב העול נמצא על כתפיהם, ושעליהם לנצח במשחק עם הכלים המוגבלים שבידיהם.