בכירי הייטק לשר האוצר: "גבש תוכנית חירום להצלת היצוא"

בכירים בתעשיית ההייטק דורשים משר האוצר ישראל כץ ומהממשלה לגבש ולהוציא ליישום מיידי תוכנית חירום להצלת היצוא הישראלי, בדגש על הייטק, בעקבות התחזקות השקל. במכתב ששיגרו 14 מנהלי ויזמי הייטק ושותפים בקרנות הון סיכון הם מתריעים כי ללא צעד כזה "תקופת המשבר שבה מצוי המשק הישראלי רק תלך ותחריף משום שלמעגל האבטלה יתווספו מאות אלפי מפוטרים, מעבר לאלה שכבר איבדו את מטה לחמם במשבר הקורונה".

על המכתב חתומים תומר בר זאב, מנכ"ל איירון סורס; אור עופר, מנכ"ל SimilarWeb; אורן קניאל, מנכ"ל AppsFlyer; רון יקותיאל, מנכ"ל Kaltura; היזם זוהר לבקוביץ'; משה ליפסקר, מנהל הפעילות של imperva ישראל; מודי רוזן, שותף מנהל בקרן אמיתי; גל גיטר, שותף מנהל בקרן ההשקעות ibex; שחף שקוף, מנכ"ל chegg Israel; רוני זהבי, מנכ"ל Hibob; תום לבנה, מנכ"ל Verbit; ערן בן־שושן, מנכ"ל Bizzabo; רז רודיטי, מנכ"ל Razor Labs; אלון רוזנטל, מנכ"ל WhizzCo.

"לצערנו, למרות הקונצנזוס אודות חשיבות ותרומת היצוא הישראלי למשק, ובכלל זה תעשיית ההייטק, ישראל עומדת לאבד קטר מרכזי זה הודות לאדישות ולזלזול של ממשלת ישראל על מוסדותיה הכלכליים. קצב שחיקת הדולר יביא להשלכות קשות, חלקן מיידיות ואחרות ארוכות טווח. הנתונים מלמדים כי רק בשבוע החולף איבד הדולר 2.5% מערכו, נתון המצטרך לירידה של 10% בשנה האחרונה. המשך מצב זה יאלץ את מרבית התחומים הנשענים על יצוא מוצרים וידע לנקוט פיטורי עובדים כבר בתקופה הקרובה, ולאורך זמן אף להעביר מרכזי פיתוח ויצוא לחו"ל".

"היתה התחייבות ל־3.6"

חיצי הביקורת מופנים לממשלה, אבל גם לבנק ישראל: "אנו תוהים, מדוע המדינה יושבת מנגד? מדוע אינכם מציגים תוכנית חירום להצלת היצוא הישראלי? האם צריך לחכות לאסון כלכלי משמעותי כדי לנסות ולמצוא פתרון? במקום להקים ועדת חקירה אחרי משבר כלכלי נוסף, עדיף למנוע את האסון מראש".

"ברור לכל בר דעת ששער הדולר הנוכחי וההתרסקות שלו מקשה מאוד על יצוא ההייטק, שהוא מהיצואנים הבולטים והחזקים במשק", אומר היזם הסדרתי זוהר לבקוביץ' בשיחה עם "כלכליסט". "לפני שנתיים, כשגייסתי כסף לחברה האחרונה שהקמתי, לייט, שער הדולר היה גבוה, באזור ה־4 שקלים, והנגיד התחייב שלא ייתנו לדולר לרדת מתחת ל־3.6. התחשיב שלנו מתבסס על שער מסוים כי בסוף ההוצאות שלנו שקליות. כך היום יש לי 25% פחות ממה שהיה לי בהתחלה. אנחנו בסדר, אנחנו חברה חזקה, אבל השער הזה גומר את הסטארט־אפים, בעיקר לאור העובדה שהמשכורות בהייטק עלו בשלוש שנים האחרונות ב־15%".

מימין למעלה: זוהר לבקוביץ', גל גיטר, רון יקותיאל; מימין למטה: אור עופר, אורן קניאל ותומר בר זאב צילומים: עומר הכהן, אליסה סזקלני, דנה קופל, אוראל כהן, תומי הרפז

גל גיטר אמר ל"כלכליסט: "מגזר הטכנולוגיה הישראלי וחברות הסטארט־אפ בעיקרן הפכו לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק הישראלי. חברות סטארט־אפ ישראליות מכניסות מיליארדים לקופת המדינה, דרך מיסוי על האקזיטים ומס הכנסה, ויוצרות עשרות אלפי מקומות עבודה חדשים, ישירים או עקיפים, ולמעשה אקוסיסטם שלם של שירותים תומכים שנשענים עליהם, החל משירותים מקצועיים כעריכת דין וראיית חשבון וכלה בשירותים עקיפים כמו הסעדה, ניקיון, אבטחה וכדומה".

"מדיניות של פלסטר"

"כל פגיעה או קריסה של חברת סטארט־אפ, או אפילו פגיעה בתנאים שגורמים לחברות הללו להבשיל באקלים הנוכחי, הופכת למעשה פגיעה בכולנו", אומר גיטר. "חברות רבות כבר החלו לחשוב על העברת חלק מכוח האדם הטכנולוגי אל מעבר לים, ובעיקר למזרח אירופה והודו. אני צופה שמגמה זאת תימשך ותתגבר באופן משמעותי מאוד ב־2021, ללא שינוי בשער החליפין. לא מן הנמנע שיתחיל להיווצר זן חדש של חברות טכנולוגיה ישראליות שהמטה והשדרה הטכנולוגית שלהן בארץ, המכירות בארצות הברית, וחלק ניכר מכוח האדם הטכנולוגי במזרח אירופה".

הנגיד הכריז ביום חמישי על רכישת 30 מיליארד דולר, זה לא מספיק?

לבקוביץ': "לא. המהלך הזה הוא פלסטר, אנחנו לא יכולים תמיד לחיות תחת מדיניות של פלסטר, צריך תכנון".

אילו צעדים צריך לנקוט?

"לנגיד יש את כל הכלים, בין השאר להוריד את הריבית גם אם צריך להגיע לריבית שלילית, לקנות דלרים ועוד. יש סל שלם של כלים מוניטריים שאפשר להפעיל".

מה יקרה אם לא יעשו את זה?

"הפחד הכי גדול שלי זה שישב איזה כלכלן באחת מהחברות הבינלאומיות כמו אינטל, מיקרוסופט או אפל, ויגיד שישראל נהיתה יקרה מדי, והם יתחילו לצאת מפה ונראה מרכזי פיתוח נסגרים ולא ייפתחו אחרים.

"עד היום היה סנטימנט סופר חיובי לישראל. אם הסנטימנט ישתנה ותדבק לישראל הסטיגמה של מדינה יקרה, ייקח המון זמן לשנות את זה, הרבה יותר ממה שייקח להוריד מחירים. זה הפחד הכי גדול שלי".