"לא רוצים להיות במצב שהדולר יגרום לחברות להפסיק פעילות"
כך אמר המשנה לנגיד בנק ישראל אנדרו אביר, לאחר ההחלטה של הבנק להגדיל את רכישות המט"ח ל-30 מיליארד דולר ב-2021 במטרה להחליש את השקל. אביר: "המצב הנוכחי הוא חריג ולכן הודענו על צעד חריג. מתקיימים דיונים על הכל, כולל על ריבית שלילית"
"אנחנו נמצאים במצב יוצא דופן: אבטלה גדולה ודו-ספרתית ואינפלציה שלילית. כדי לתת ודאות לשוק המט"ח הצהרנו שנרכוש 30 מיליארד דולר במהלך השנה"; כך אמר אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל והאחראי על רכישות המט"ח בבנק, לאחר החלטת בנק ישראל לשנות מדיניות ולהגדיל את רכישות המט"ח במטרה להחליש את השקל. מוקדם יותר היום (ה') הודיע הבנק המרכזי על רכשית 30 מיליארד דולר במהלך 2021, על מנת למתן את אפקט ייסוף השקל אל מול הדולר.
- בנק ישראל משנה מדיניות ברכישות המט"ח ומפיל את השקל
- אסון? לא בטוח. מה יקרה אם הדולר יירד מתחת ל-3 שקלים
- ההימור הלא מוצלח על השקל
לטענת אביר, המהלך "ייתן ודאות, כי כל אחד מהשחקנים יידע את המידע ועל בסיסו יוכל להחליט כיצד להתנהג. המצב הנוכחי הוא חריג ולכן הודענו על צעד חריג. ניאבק מול המשבר הכלכלי עוד הרבה זמן, במקביל למירוץ החיסונים. זה נכון שיש ייסוף חזק שמעיב על המשק הישראלי, הדולר נחלש בכל העולם אבל השקל התחזק יותר מיתר המטבעות".
אביר הוסיף כי "יש סיבות טובות מדוע הדולר התחזק. חלק מהסיבות זמניות, כמו הירידה ביבוא, אך אנו מצפים שהיבוא יתאושש. אני לא רוצה להיות במצב ששער החליפין יגרום לחברות להפסיק פעילות או להעבירה לחו"ל בגלל ייסוף זמני, כי אחרי שהחברות יצאו מכאן, מאוד קשה להחזיר אותן, גם אחרי שהייסוף יתמתן".
לדברי אביר, "גם ב-2009 הודענו על תוכנית דומה, זה לא דבר חסר תקדים. גם בנקים מרכזיים עשו את זה. מה ששונה הפעם הוא סדר הגודל. אנחנו לא מוטרדים מגידול היתרות, זה לא משנה אם היתרות עומדות על 170 או 200 מיליארד דולר. המטרה היא שבטווח הארוך התשואה על היתרות גבוהה מעלות העיקור (סטרליזציה)".
"אין לנו אפשרות להסביר כל שינוי בשוק המט"ח בכל רגע נתון, כי זה שוק ענק", המשיך אביר. "בכל זאת אנו כן מאמינים שהשינויים ארוכי הטווח כן קשורים למאפיינים מבניים. עם זאת, אין ספק שיש כאן סיבות זמניות ואנו לא בתקופה נורמלית. זה לא הזמן לשחק עם תעסוקה של עובדים שפרנסתם בסכנה. אנו רוצים 'להקדים את הזרם'. עם זאת, אין ספק שסקטור היצוא מרגיש מאויים בתקופה האחרונה.
"האם בנק ישראל מוכן לקחת את הסיכון של להמשיך לרכוש דולרים אם השער יגיע ל-3.5 שקל לדולר? התשובה היא כן. זה עדיף על הסיכון שיירד כמו שירד היום. כל הכלים נמצאים על הפרק. יש דיונים על הכל, בוודאי כולל על ריבית שלילית שאצל חלק מהבנקים המרכזיים כבר נמצאת בשימוש".