מחקר: מחירי מוצרי מזון מהחי צריכים לעלות ב-146% כדי לכסות את הנזק שנגרם מגידולם

מחירי מוצרי מזון מן החי כמו ביצים, עוף ובקר, צריכים לעלות בשיעור של 146% על מנת לשקף את הנזק האקלימי שהם גורמים באמצעות פליטת גזי חממה, לאורך שרשרת האספקה שלהם – כך לפי מחקר חדש שהתפרסם בכתב העת המדעי Nature Communications.

המחקר בחן עד כמה צריך לעלות המחיר של מוצרי מזון שונים כדי לכסות את הנזק שנגרם מגידולם, העברתם וצריכתם.

מוצרי מזון גורמים לפליטת גזי חממה לכל אורך שרשרת האספקה שלהם. החל מפליטות שכרוכות בגידול ושינוע מזון לבעלי חיים, עבור בפליטות המתאן של בעל חיים אלו, דרך בירוא יערות לחקלאות או לגידול בקר והשינוע הסופי של המוצרים המעובדים לנקודת המכירה השונות, וכלה בפליטות שנגרמות מפסולת ובזבוז מזון.

מרעה בניו זילנד צילום: בלומברג

ואולם, לפי המחקר שפורסם בשבוע שעבר, העלויות הסביבתיות והחברתיות שנוצרות כתוצאה מפליטת גזי חממה לא משוקללות כיום במבנה העלויות של החקלאים או של שרשרת המזון בכללה. הדבר מוביל לעיוות משמעותי בשוק.

על מנת לחשב את העלות האמיתית של מוצרי המזון השונים נתחו המדענים את תפוקת המזון בגרמניה (אם כי, לדבריהם, התוצאות רלוונטיות לכל מדינות האיחוד האירופי), והשתמשו במודל של ממשלת גרמניה להערכת הנזק של גזי חממה שלפיו פליטה של טון פחמן דו-חמצני גורמת לנזק בסך 180 יורו.

כיום, קילו של מזון מן החי שגודל בצורה רגילה (בניגוד לבשר אורגני) עולה 1.66 יורו. על מנת לשקף את העלות האמיתית כתוצאה מפליטת גזי חממה יש להוסיף למחיר 2.41 יורו – תוספת של 146%. בבשר אורגני מדובר בתוספת זהה, אך מכיוון שמחירו ההתחלתי גבוה יותר עליית המחיר תעמוד על 71% בלבד.

בחלוקה לפי קטגוריות, הגידול המשמעותי ביותר צריך להרשם במחירי בשר בקר, שצריכים לעלות בשיעור של 197% - תוספת של 6.65 יורו על מחיר של 3.38 יורו לקילו כיום. מחירי העוף צריכים לעלות בשיעור של 165% (2.85 יורו תוספת), החזיר ב-74% (1.72 יורו) והביצים ב-18% (21 יורוסנט). המקבילות האורגניות של מוצרים אלו הציגו תוספות דומות במחירם.

כוס חלב צילום: שאטרסטוק

מוצרי חלב רגילים נדרשים עלייה של 91%, תוספת של 24 יורוסנט. מוצרי חלב אורגני נדרשים לעליית מחיר של 19 יורוסנט, גידול של 40%. מוצרי מזון מן הצומח נדרשים לעלייה ממוצעת קטנה יותר של 25% (4 יורוסנט), ומוצרים אורגניים מן הצומח מסתפקים בעלייה שלל 2 יורוסנט בלבד, או 6%. בחלוקה לקטגוריות, העלייה הגדולה ביותר היא בדגנים, שמחירם, שעומד כיום על 9 יורוסנט לקילו, צריך לעלות ב-70%. ירקות ופירות נמצאים בתחתית הרשימה, עם עלייה של 1% ו-9% בהתאמה.

לדברי מחברי המחקר, שקלול העלות הסביבתית של מוצרי המזון למחירם, באמצעים כמו מס על בשר, תהיה הוגנת יותר מכיוון שצרכנים שבוחרים בדיאטה שפוגעת באקלים ישלמו על חלקם בזיהום, במקום שהעלות תתחלק באופן יחסי בין כל האוכלוסייה. "המספרים משקרים", אמרה לגארדיאן אמילי מיקלקה, דוקטורנטית באוניברסיטת גרייפסוולד שהשתתפה במחקר. "עלויות האקלים עולות וכולנו משלמים אותן. הן לא מותאמות למוצרים המזהמים ביותר".

מקסימליאן פיפר, מהאוניברסיטה הטכנית של מינכן, הוסיף: "עלויות הנזק האקלימי מבשר מטרידות במיוחד אם משווים אותן לקטוגריות אחרות. העלייה במחיר גבוה פי 10 מאשר מוצרי חלב ופי 68 מאשר מזון מן הצומח. ההבדל הגדול הוא ההשפעה הפשוטה של איסוף צמחים מהשדה ואכילתם ישירות, זה הסוף של הפליטות למעשה. אבל לבשר בקר, לדוגמה, צריך 42 קילו מזון כדי לייצר קילו בשר. חוסר היעילות הגבוה מסביר את הפער".

פיפר התייחס גם לפער הקטן בין מוצרים רגילים למוצרים אורגניים. "ציפינו שחקלאות אורגנית תזכה לציון טוב יותר במוצרים מבוססי חיות, אבל מבחינת פליטות גזי חממה אין כזה הבדל", הוא אמר. "עם זאת, בהבטים מסוימים חקלאות אורגנית טובה יותר מחקלאות מסורתית, שעושה שימוש יתר בכמיקלים לדישון שגורמים לזיהום אוויר ומים ובחומרי הדברה".