"במגזר הקמעונאי 100 אלף עסקים חוסלו כמעט כליל"

"המתכון הזה של סגר כולל על הציבור והמסחר בישראל ולאחר מכן סבבים של סגירה ופתיחת עסקים לפי מתווה מדורג, הם המתכון הכי בטוח להרוס חלק גדול מהמגזר העסקי ובמיוחד למגזר הקמעונאי שספג את המכות הכי קשות מכל מגזר אחר".

כך אמר עו"ד אוריאל לין נשיא איגוד לשכות המסחר בראיון עם כתב כלכליסט צבי זרחיה, בכנס המגזר הקמעונאי בישראל בעידן הקורונה.

"במגזר הקמעונאי יש 56,300 עסקים, כש-42% מהם עצמאיים. במונחי פדיון מדובר ב-236 מיליארד שקלים בשנה, 11% מכל הפדיון במשק. המגזר הקמעונאי הוא בית יוצר של מקומות עבודה. בעשור האחרון המגזר הקמעונאי הוסיף 80 אלף מקומות עבודה חדשים, והוא מעסיק כ-280,000".

אוריאל לין נשיא אגוד לשכות המסחר צילום: עינת לברון

לדברי לין, "קבינט הקורונה מלכתחילה גיבש תפיסות עבודה שגויות. הוא הולך בדרך לא נכונה. הוא נכשל בזה שבמקום להיאבק ולנתק את שרשרת ההדבקה, להיאבק במוקדים מייצרי קורונה ולגרום לכך שנסגל דפוסי התנהגות שונים כדי שנוכל להמשיך לחיות עם הקורונה בלי שהיא תתפשט ותפגע בנו - הוא עוסק בסגרים, ובסגר כללי, על פי נתוני תחלואה ארצית. אסור להטיל סגר כללי שבאמצעותו נותנים עונש כללי על כולם ולא מתמקדים במוקדים שמייצרים קורונה".

עוד הוסיף לין כי "המגזר הקמעונאי ספג את המכות הקשות ביותר בשל המדיניות הכושלת של קבינט הקורונה. הנהגת סגר כולל בלי סיבה אמיתית, ולאחר מכן סבבים מדורגים של פתיחות הסגר פגעו בנו. במהלך הקורונה, בקרב המגזר הקמעונאי 100 אלף עסקים קטנים וגדולים כבר חוסלו כמעט כליל. יש כאלה שסיימו את חייהם והם מונשמים מלאכותית מכוח כספים שהם מקבלים ולא משום שיש להם עבודה".

"הסיוע הממשלתי הוא חשוב מאוד. כשאתה מזרים כסף לעסק אתה מאפשר לו להמשיך לחיות. אבל אתה לא מייצר מקומות עבודה. כדי לייצר מקומות עבודה צריך להזרים ביקושים ואת כוח הקנייה. כאן הכשל הכי גדול".

לין הוסיף כי "אנו נמשיך לחיות עם הקורונה אבל אנו לא רוצים להרוס את החיים בישראל אלא לחיות חיים נורמליים. חייבים ליצור שינוי לעומק בדפוסי ההתנהגות של כולנו כדי לצמצם את השפעת הקורונה. יש למנוע התקהלויות שיוצרות קורונה ולאפשר לפתוח את המסחר והכלכלה".

חנות סגורה בהרצליה צילום: אדם קפלן

לין הביע בפני שר האוצר ישראל כץ את התנגדותו הנחרצת למדיניות המפלה למתן פטור ממע"מ על יבוא אישי מחו"ל עד 75 דולר. "אמרתי לו שהעסקים נאבקים כדי לשרוד. המדיניות הקיימת פוגעת בהם בכך שהם לא יכולים להתחרות מול ספקי חוץ. בעצם מפלים אותם לרעה מול ספקי חוץ, שוללים מהמגזר העסקי להתחרות בתנאים שווים מול חו"ל, בעקבות הפטור ממע"מ על יבוא אישי עד 75 דולר. כל העולם צוחק עלינו כי מפצלים משלוחים (כך שהעלות בכל משלוח לא תעלה על 75 דולר) ונותנים יתרון למגזר העסקי בחו"ל. אם אני קונה חולצה כאן אני משלם קנס של 17% מע"מ. אם אני קונה את החולצה ביבוא אישי מחוץ לארץ אני לא אשלם מע"מ".

"כממונה לשעבר על הכנסות המדינה ממסים אני יכול לומר שהנהגת פטורים ממע"מ זה הדבר הכי גרוע. מע"מ הוא המס הכי חשוב. פועל מצויין כמעט בלי שליטה של רשויות המדינה". אומר לין ומוסיף: "האיחוד האירופי קיבל החלטה לבטל כליל את הפטור ממע"מ בייבוא אישי החל משנת 2021 על אף שרמת הפטור שם הייתה נמוכה מאד בהשוואה לרמה בישראל ועמדה על 22 יורו בלבד. עלינו ללכת בעקבותיו. העסקים כאן קורסים לא רק בגלל הפטור ממע"מ על יבוא עד 75 דולר, אבל אסור להפלות לרעה את המגזר העסקי במדינה שלהם. הצרכן שקונה חולצה בחו"ל משלם פחות (בגלל הפטור ממע"מ) אז אם כך הדבר אולי יציעו להעניק פטור ממע"מ על תרופות, מזון, מים וחשמל. רק חלק מהאוכלוסייה משתמש בפטור הזה של היבוא".

לין מציע לממשלה לתת פטור ממע"מ על צריכת חשמל וכך כלל האוכלוסייה תהנה מכך כולל השכבות החלשות, ובמקביל לבטל את הפטור ממע"מ על יבוא אישי עד 75 דולר. אם היום אין כסף בקופת המדינה להעניק את הפטור ממע"מ על צריכת חשמל, אין סיבה לתת פטור ממע"מ לספקי חוץ. כאן בישראל נעולים על פגיעה קשה במגזר העסקי". לין הוסיף כי "שר האוצר לא נתן לי תשובה חיובית להצעתי אלא הודיע שהוא שוקל אותה. אני לא יכול להבין את ההיגיון שאנו פוגעים במגזר העסקי".

לין מעריך כי "בשנת 2021 ברגע שנתגבר כמובן על בעיית הקורונה, ואנו נצא ממדיניות הסגרים המגזר העסקי יתחיל להתאושש. אבל, עשרות אלפי עסקים לא יהיו איתנו יותר ויהיה צורך לבנות אותם מחדש. הדגש שלי זה לא קסם הרכישה באינטרנט. החנויות הפיזיות זה הדבר החשוב ביותר במסחר הקמעונאי. זו חווית הלקוח והמפגש החברתי. מי שרוצה קצת להשתחרר לצאת ללכת לקניות, לחנויות, להתבדר וליהנות, הוא ילך לחנויות ויחווה את חוויית המסחר הברור והמיידי. כשאתה קונה באינטרנט אין פה מישוש אמיתי של המוצרים".