עדיף לחכות למשחק רשמי: הספין אוף של זלדה קטן מסך חלקיו

בשנה שעברה נינטנדו הכריזה כי תוציא משחק המשך, אולם פרטים מעטים נחשפו לגביו בינתיים. בינתיים, כדי לספק מעט היצע לביקוש הגדול לעוד משחקי זלדה, נינטנדו שיתפה כוחות עם חברה יפנית אחרת, Koei Tecmo, ושחררה משחק בשם Hyrule Warriors: Age of Calamity (להלן: HW). מי ששיחק אי פעם בסדרת זלדה יזהה את Hyrule כשם הממלכה הקסומה שבה מתרחשים המשחקים. ומי ששיחק אי פעם ב-BOTW, יזהה מיד את עולם המשחק של HW, פשוט משום שזהו בדיוק אותו עולם: אותה גרפיקה, אותן דמויות, אותם אויבים – הכל לקוח אחד לאחד מהמשחק המקורי. אבל, וזו כנראה פיסת המידע החשובה ביותר שהביקורת הזאת יכולה למסור לכם, זה בשום פנים ואופן לא משחק המשך. יותר מזה, על אף השימוש בדמויות, בשמות, בעולם ובמפות של זלדה, זה גם לא משחק זלדה.

Hyrule Warriors. אפשר לשחק בשלל דמויות מהמשחק האחרון בסדרת זלדה

גם כאן, מפתחי המשחק הפכו שוב הכל על הראש. במקום לשלוט רק בלינק, הגיבור הנצחי של הסדרה, אפשר לעבור בין שורה של דמויות ובהן הנסיכה זלדה. ובמקום סביבה פתוחה שמזמינה את השחקן לחקור אותה כראות עיניו ולנדוד לאן שהרוח תיקח אותו, HW משוחק ממפת-על שבה ניתן לבחור משימות. אלה ישגרו את השחקן לסביבה תחומה, שבה עליו לבצע משימות ספציפיות מאוד. ואלה, בלי יוצא מהכלל, כוללות לוחמה במאות אויבים חסרי חשיבות, כאלה שבקושי מסוגלים לפגוע בשחקן ומובסים באמצעות מכה או שתיים, לצד כמה אויבים גדולים וחזקים יותר שמהווים קצת יותר אתגר.

למרבה הצער, הקרבות האלה מסתכמים בעיקר בלחיצה חזרתית על כפתורים לביצוע מתקפה חלשה או חזקה, לצד שילוב של כמה מהיכולות מ-BOTW, כמו יצירת בלוקים של קרח, הקפאת הזמן והטלת פצצות. אלא שגם היכולות האלו, לצד אחרות שנלקחו מהמשחק המקורי, הן בעיקר מעטפת קוסמטית. אחת הדרכים הכי נעימות להעביר בהן את הזמן ב-BOTW היתה רחיפה איטית ומהורהרת במפת העולם באמצעות דאון, שסיפקה רגעים של יופי ושלווה. הדאון הזה חוזר כאן, אבל כל מה שהוא מאפשר זה ריחוף קצרצר, שנועד כולו רק להנחית את המכה הבאה מהאוויר.

המשחק האחרון בסדרת זלדה. מתחרה על תואר "המשחק הטוב ביותר בכל הזמנים"

בהתחלה זה לא ממש מפריע. המשימות הראשונות מלהיבות ונותנות תחושה של אפוס מלחמתי המתרחש על גבי שדות קרב עמוסים להתפקע. יש משהו משכר בהודעות שקופצות מעת לעת על המסך ומבשרות שהרגת כבר 200, 400, 600 אויבים. אלא שגם בלי שום השוואה למשחקים אחרים, HW נופל מהר מאוד לתבניתיות, ומשם הדרך לשעמום וחזרתיות קצרה מדי. HW הוא אולי משחק בעולם של זלדה, אבל לפני הכל הוא משחק בסדרת Dynasty Warriors הוותיקה והאהובה של Koei Tecmo. סדרה זו מתרחשת במלחמות אמיתיות בהיסטוריה של סין. ומדי פעם, יוצא משחק ספין-אוף. זלדה כבר קיבלה ספין כזה בעבר וגם סדרות משחקים פופולריות אחרות - למשל Fire Emblem של אותה נינטנדו – זכו לטיפול הזה, שבו הן תורמות מעטפת קוסמטית ברובה לאותה משחקיות פשוטה וסוחפת על פניה, אבל מעט ריקה ושטחית במהותה, שמגדירה את הסדרה הזו.

Hyrule Warriors. הריגוש ההתחלתי דועך די במהרה

קשה לומר כיצד HW היה מרגיש אלמלא היה יצור כלאיים כזה. האם ללא התזכורת התמידית למכניקות המשחק הכמעט מושלמות של זלדה היה יותר כיף לחסל צבאות אינסופיים בלחיצת כפתור? האם המשחק עדיין היה מאכזב אם במקום לינק ושאר הגיבורים מהמשחק האחרון בסדרת זלדה היו שם לוחמים וגנרלים סיניים? התשובה כנראה תלויה בתשובה לשאלה אחרת: האם ידעתם למה אתם נכנסים. מעריצי סדרת Dynasty Warrios ומי שאוהבים משחקי אקשן פשוטים על גבול הפשטניים ימצאו פה חוויה מספקת, עשירה וצבעונית. הבעיה היא שנתח לא מבוטל ממי שיגיעו למשחק הזה יעשו זאת בגלל ובשביל זלדה. לרובם מצפה אכזבה.

Hyrule Warriors: Age of Calamity זמין לקונסולת נינטנדו סוויץ' בלבד