דו"ח האו"ם מתריע: העולם מגדיל שימוש בדלקי מאובנים במקום לצמצמו

מדינות העולם מגדילות את המחויבות ואת ההשקעה בדלקי מאובנים, גם בשעה שמשבר האקלים מחייב קיצוץ משמעותי ומהיר בפליטות גזי חממה – כך לפי דו"ח של האו"ם וגופים נוספים, שפורסם אתמול (ד').

לדברי מדענים, על מנת להגביל את ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות, וכך להימנע מהאסונות החמורים ביותר של משבר האקלים, יש לצמצם את תפוקת דלקי המאובנים בשיעור של 6% בשנה עד 2030. ואולם, לפי הדו"ח  מדינות העולם מתכננות דווקא להגדיל את התפוקה ב-2% בשנה.

מגפת הקורונה אמנם צפויה לחתוך השנה את תפוקת דלקי המאובנים ב-7%, ואולם לפי הדו"ח כמעט שלא תהיה לכך השפעה על התפוקה הכוללת עד סוף העשור. להערכת המחברים, מדינות העולם צפויות להפיק עד 2030 פי 2 יותר דלקי מאובנים מאשר הכמות שתאפשר לעמוד במגבלה של 1.5 מעלות.

במקביל, בחלוקת כספי הסיוע במסגרת תוכניות ההתאוששות ממשבר הקורונה, מדינות ה-G20 הקצו לדלקי מאובנים 50% יותר מאשר לאנרגיה נקייה. לפי הדו"ח, מדינות ה-G20 התחייבו להשקיע יותר מ-230 מיליארד דולר בפרויקטים שקשורים להפקה וצריכה של דלקי מאובנים, לעומת 150 מיליארד דולר בלבד באנרגיה נקייה.

הפגנה נגד ההתחממות הגלובלית בלונדון צילום: אי פי איי

"המגיפה הובילה לצניחה במחירי הנפט, שהדגימה פעם נוספת את הפגיעות של אזורים וקהילות רבים שתלויים בדלקי מאובנים", אמר ל"גארדיאן" ד"ר איבטה גרסמיצ'וק מהמכון הבינלאומי לפיתוח בר-קיימא (IISD), שהובילה את כתיבת הדו"ח. "למרבה הצער, ב-2020 ראינו שממשלות רבות הגדילו את המחויבות לדלקי מאובנים. במקום לאפשר לפרויקטי דלקי מאובנים למות, הן מחיות אותם. זו אנרגיית זומבים".

ראשת תוכנית הסביבה של האו"ם (Unep), אינגר אנדרסן, הוסיפה: "כשממשלות מזריקות טריליוני דולרים לכלכלות שלהם, אנחנו נמצאים בצומת קריטי שבו החלטות יכולות לנעול דלקי מאובנים למערכות אנרגיה, או להעביר אותנו לעולם נקי ובטוח יותר. שריפות היער, השיטפונות והבצורות ההרסניים שחווינו השנה משמשים תזכורות עוצמתיות לכך שאנחנו חייבים להצליח".

על מנת לעשות זאת, מציגים מחברי הדו"ח שש המלצות עיקריות: פיתוח תוכניות סיוע, שתומכות בהתאוששות בת-קיימא ומונעות מחויבות גדולה יותר לדלקי מאובנים; מתן תמיכה מקומית ובינלאומית לקהילות וכלכלות שתלויות בדלקי מאובנים, כדי לסייע להן להתמודד עם השינוי; הפחתת התמיכה הממשלתית הקיימת בדלקי מאובנים; יצירת מגבלות על הפקת ותשתיות דלקי מאובנים; הגדלת השקיפות של היקפי הפקת דלקי מאובנים קיימים ועתידיים; ויצירת תגובה בינלאומית מתואמת למשבר האקלים.