מה קורה לסיכויי ההצלחה של סטארט-אפ כשהיזם הוא המנכ"ל

מחקר חדש שבחן כיצד הרכב הצוות המוביל של סטארט-אפ וזהותו של המנכ"ל משפיעים על סבבי גיוסי הון ממשקיעים חיצוניים, מצא כי הקונפליקט המובנה אצל יזם שמתפקד כמנכ"ל בין חשש לאבד שליטה על המיזם שלו, לבין הצורך בהכנסת משקיעים, משפיע לרעה על סבבי הגיוס ואף מבטל את היתרון של ניסיון ניהולי, יזמי ותעשייתי שקיים בצוות המוביל של הסטארט-אפ.

יזמים וסטארט-אפים צריכים כסף בכדי לממן פעילויות רבות בעת יישום הרעיון למיזם עסקי. אחת הפעילויות המרכזיות והחשובות ביותר בהתפתחות של סטארט-אפ מצליח, היא גיוס הון שבו מצרפים משקיעים חיצוניים על מנת לאפשר את המשך ההתקדמות של המיזם.

מלבד הרעיון או החדשנות הטכנולוגית, ההון האנושי של הסטארט-אפ הוא הדבר המרכזי שעומד בינו לבין השקעה חיצונית ולכן אחת השאלות המרתקות בעולם היזמות היא כיצד הרכב הצוות המוביל של הסטארט-אפ וזהות המנכ"ל משפיעים על היכולת לגייס הון ממשקיעים חיצוניים.

על השאלה הזאת ניסה לענות מחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת "The Journal of Technology Transfer" בהשתתפות ד"ר טלי הדסה בלנק, ראש מחלקת החדשנות והיזמות במכללה האקדמית הדסה ופרופ' אבי כרמלי, הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב. המחקר בחן 60 חברות סטארט-אפ ישראליות צעירות, בטווח הגילאים של 4-6 שנים מיום ההקמה ובשלבים הראשוניים של ההכנסות.

המחקר מצא כי ישנם שני משתנים חשובים בהקשר זה. מצד אחד, ככל שלצוות המוביל של הסטארט-אפ יש ניסיון ניהולי ו/או תעשייתי, כך הדבר מעודד משקיעים להאמין בצוות הקיים ומספר סבבי הגיוס עולים. מהצד השני, ישנו קונפליקט מובנה בין היזם המוביל שמתפקד כמנכ"ל אשר רואה במיזם כ"בייבי" שלו, אך ככל שהוא יכניס משקיעים נוספים, כך הוא יאבד את ההובלה והשליטה המוחלטת שלו על המיזם. המחקר מצא כי הקונפליקט הזה משפיע לרעה על מספר סבבי גיוס ההון ממשקיעים ובמידה רבה מבטל את היתרונות של ניסיון הצוות המוביל של הסטארט-אפ שאם היה מובל על ידי מנכ"ל חיצוני היה יכול להוות יתרון ממשי.

על פי תוצאות המחקר, סטארט-אפים שהובלו ע"י היזם יצאו לכל היותר לשני סבבי גיוסי הון (1.8) בעוד שסטארטאפים שהובלו על ידי מנהל שאיננו יזם יצאו בממוצע לכ-3 סבבי גיוס (2.75).

כשהמנכ"ל הוא היזם הסטארט-אפ יוצא לפחות סבבי השקעות צילום: pixabay

יתרה מזאת, כאשר בוחנים את ההובלה של הסטארטאפ ביחד עם הניסיון הניהולי של חברי הצוות רואים שבצוות המובל על ידי מנכ"ל יזם, אשר בו יש ללפחות מ- 50% אחוז מחברי הצוות ניסיון ניהולי, מספר סבבי הגיוס ממשקיע חיצוני (כשהחברה בגיל 4-6 שנים) יורד. התופעה הזאת אינה מתרחשת כאשר המנכ"ל הוא לא היזם עצמו. זאת אומרת, במצב שבו כ-50% מהצוות בעלי ניסיון, החברה תהיה מעורבת בכ-4 סבבי גיוס.

"חברי הצוות המוביל בעלי הניסיון הקודם דוחקים לצאת לסבבי גיוס רבים בכדי לקדם את יישום הרעיון, אך מנגד נמצא המנכ"ל-יזם שמבין שככל שסבבי הגיוס גדלים, סיכוייו למצוא את עצמו מחוץ למיזם גדלים גם הם. לפיכך, מנכ"ל מבחוץ שאינו היזם המקורי מגדיל את הסיכויים לסבבי גיוס הון מרובים ולהגדלת סיכויי ההצלחה של הסטארט-אפ", אומרת ד"ר בלנק.

"חשוב להדגיש כי המחקר איננו מתייחס לכמות הכסף שגויסה אלא למספר סבבי הגיוס. המחקר טוען שחווית הקונפליקט של היזם-מנכ"ל משפיעה על החלטותיו לגבי גיוס הון – ולכן מעדיף לדחות ולהימנע מסבבי גיוס. לעומת זאת, מנכ"ל חיצוני לא חווה את הקושי הזה ולכן יחתור לסבבים מרובים בכדי לספק את צרכי ההון של החברה ולהגיע ליעדים שנקבעו על ידי חבר המנהלים".

האם בהכרח פחות סבבי גיוס פוגמים בסיכויי ההצלחה של הסטארטאפ? יכול להיות שדווקא הניהול ה'רזה' בהובלת היזם-מנכ"ל מוביל להצלחה רבה יותר?

"העניין הוא הקונפליקט שאותו היזם-מנכ"ל חווה ולכן בכדי להימנע מהתחושה הזו, הוא יוצא לסבבים מועטים יותר. סבבים מועטים משמע פחות כסף לסטארטאפ. מלכתחילה, רוב הסטארטאפים בתחילת דרכם מתנהלים בגישת הניהול הרזה, משמע, עובדי המיזם עובדים המון שעות ומקבלים משכורות נמוכות בהשוואה למתחרים מבוססים (תמורת אופציות/מניות) שאולי יהיו שוות ואולי לא.

כמוכן, חשוב להדגיש שישנם איכויות ויתרונות ליזם-מנכ"ל ואיננו מזלזלים ביכולות ובתכונות הייחודיות הנדרשות למאמץ זה. לרובם יש ידע מעמיק בתחום החברה (רקע אקדמי חזק), קשרים עם מומחים או ספקים, חברות או לקוחות פוטנציאליים בסקטור של הסטארטאפ, הבנה מעמיקה של השוק ומאפייניו (בייחוד בסטארטפים בתחום מדעי החיים) ויכולות אישיות (כריזמה, מוכנות להשקעת שעות מרובות או משאבים אישיים ומוטיבציה אדירה) בהובלה של המיזם", היא אומרת.

המחקר מציע לסטארט-אפים דרכי פעולה שיאפשרו להם למתן את ההשפעה השלילית של היזם המוביל כמנכ"ל על ידי כך שבראש ובראשונה הצוות כולו יכיר בקונפליקט המובנה, יהיה מודע לפיל הלבן שנמצא בחדר. בנוסף, חשוב שידעו שככל שהחברה גדלה ומתפתחת המוטיבציה הראשונית שקידמה את הקמת המיזם ייתכן ותשתנה ויחד איתה ייתכנו שינויים בהנהגתה. יתרה מזאת, יצירת שיתופי פעולה עם חברות עסקיות בשלבי הפיתוח הראשוניים או גיוס הון על ידי ההמונים יאפשרו את המשך התפתחות הסטראט-אפ ויצמצמו את מספר סבבי הגיוס ממשקיעים חיצוניים המאיימים על תפקידו של היזם-מנכ"ל.