נציב שירות המדינה: "אין זה מתפקידי להעיר לשרים על תפקידים לא מאוישים"

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ עופר שלח, נעל את הדיון על הקיפאון במינויים הבכירים בשירות המדינה לאחר כ-45 דקות. זאת מאחר ששר המשפטים אבי ניסנקורן והשר המקשר בין הממשלה לכנסת דודי אמסלם לא הגיעו לדיון.

שלח בקיש לדון באי מינויים של מפכ"ל המשטרה, מנכ"ל משרד האוצר, ראש האגף התקציבים באוצר, נציב שירות בתי הסוהר, פרקליט המדינה ועוד.

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) אמרה כי "אתמול מונה מנכ"ל למשרד הכי מיותר במדינה - משרד רה"מ חליפי. זה עוד כישלון. היתה התחייבות מפורשת לבג"ץ שבתוך 100 ימים ייעשו המינויים. היא מופרת בפעם המי יודע כמה. במקום שנציב שירות המדינה יתעסק בדינה זילבר, איפה האמירות שלו על אי המינויים? יש פה התנהלות שמעידה על כישלון הממשלה. יש פה ביזוי של אזרחי המדינה: אין לנו מפכ"ל, ואין לנו ראש אגף תקציבים באוצר. העובדה שהשרים הרלוונטים לא טרחו להגיע מעידה על חוסר אכפתיות".

יו"ר הוועדה, עפר שלח צילום: אלכס קולומויסקי

ח"כ חמד עמר (ישראל ביתנו): "הגענו לתחתית לנוכח העסקה למינוי חשכ"ל בתמורה למינוי מנכ"ל משרד רה"מ החליפי. יש ממשלה ענקית אבל המדינה משותקת".

הרשקוביץ השיב לדברי אלהרר שקבלה על כך שלא נשמע קולו של הנציב בעניין: "עובד מדינה שמתבטא בניגוד לתקשיר זה הדבר שהוא בטיפולה של הנציבות. ברגע שמתקבלות החלטות הצוות שלי עובד קשה על התיקים של המינויים. הנציבות כמעט הגיעה לשיא והיינו צריכים בתוך יום או יומיים לדון במינויים בכירים של מנכ"לים".

שלח: "אתה הנציב ויש רשימה של תפקידים שלא מאוישים במינויים קבועים ואיפה אתה בעניין בזה?"

הרשקוביץ השיב: "בכל המקרים אנו מוציאים התרעות למנכ"ל המשרד שמשרה כלשהי לא מאויישת. על חלק מהתפקידים הלא מאוישיים הוצאנו התרעות למשרדים. לגבי משרות שממונות על ידי הממשלה (מפכ"ל, נציב שב"ס, חשכ"ל, ממונה על התקציבים) שרי הממשלה אינם כפופים לנציב וכאן יש מצב שונה. היועץ המשפטי לממשלה, שאחראי על הצד המשפטי כלפי הממשלה,  העיר לשר האוצר על הצורך במינוי חשכ"ל. אין זה תפקידו של הנציב להעיר לשרים אלא למנכ"לים. מייד כשהגיעה בקשה משר האוצר למנות חשכ"ל ועדת המינויים אישרה בתוך יומיים את המינוי".

נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ צילום: חיים צח לעמ

אשר למינוי ממלא מקום ראש אגף התקציבים אמר הרשקוביץ: "אני לא יכול להורות לשר להטיל תפקיד. כאשר השר מחליט להטיל תפקיד, תפקידי לראות האם ניתן להטיל על פלוני את התפקיד. ברגע שהוגשה בקשה למנות את יוגב גרדוס כמ"מ ראש אגף התקציבים בתוך 24 שעות היא אושרה. דברים שהם לא בידינו הם לא בסמכותי. אני לא יכול לקבל החלטות במקומו".

"מינויים זמניים עלולים להיות סוג של עקיפת חובת המכרז"

דגנית שי נציגת משרד מבקר המדינה התייחסה לדו"ח מבקר המדינה משנת 2016 על מכרזים ומינויים בשירות המדינה. לדבריה "בשירות המדינה כ-80 אלף עובדי מדינה מהם 2,100 בכירים. 360 מהבכירים פטורים ממכרז ולחלקם מנגנון בחירה. כשמדברים על מכרזים אנו רואים נטיה של משרדים מסוימים למנות עובדים לתקופות מסוימות ובאופן זמני. מינויים זמניים עלולים להיות סוג של עקיפה של חובת המכרז. אחד המשרדים שמרבה להשתמש הוא משרד המשפטים - פי 4 ממרבית משרדי הממשלה. מינוי זמני הרבה פעמים הוא מסלול לקראת מינוי קבע ולכן ביקרנו את התופעה".

לדברי שי, "הליך מכרזי לקח זמן רב, ובאחרונה יש שיפור בכך. זה מגיע ל-8 חודשים וזה פרק זמן ארוך מדי. ב-2015 כל משרה שישית היתה פטורה ממכרז והיתה עלייה משמעותית בפטור ממכרז. כאמור מספר המשרות הבכירות שפטורות ממכרז הן כיום 360. עצם הפטור ממכרז הוא לא ליקוי והחוק מתיר אותו".

לדבריה, היתה בהחלטות ממשלה שהתקבלו פגיעה ממשית במעמדה של ועדת השירות בנציבות שירות המדינה. "הוועדה שימשה למעשה מעין חותמת גומי. הביאו לפניה החלטות גמורות והיא חתמה עליהם. על זה מתחנו ביקורת. מדובר בוועדה מייעצת למינויים בכירים: כמו מפכ"ל, רמטכ"ל נגד בנק ישראל ועוד. הוועדה הזו אמרה בעצמה על עצמה בשנת 2013 שאין לה מספיק כלים לבחון את טוהר המידות של המועמדים וגם ביקשה לקצר את כהונתה. נדמה לי שעד היום לא התקבלו החלטות".

עוד ציינה כי "בנציבות שירות המדינה יש איוש חסר של חברים במאגרים שבהם נבחרים חברי ועדות מכרזים. כשמאגר מועמדים דל אותם חברים חוזרים פעם אחר פעם. היה חסר בחברים בועדות המייעצות למינוי הבכירים.