שרת התחבורה דואגת לרכבת המינויים הפוליטיים

שרת התחבורה מירי רגב הגישה לרשות החברות את שמם של לפחות שלושה מועמדים לתפקיד דירקטור בחברת נתיבי תחבורה עירוניים (נת”ע), כולם בעלי רקע פוליטי: מדובר בח”כ לשעבר דני בנלולו, שמואל סיסו לשעבר ראש עיריית קריית ים וקונסול ישראל באו”ם, וד”ר מוטי זקן שהיה יועץ ראש הממשלה לחברה הערבית.

השרים להוטים לבצע מינויים בחברות הממשלתיות בטרם תתפזר הכנסת ב־23 בדצמבר 2020, אם תקציב המדינה לשנת 2020 לא יאושר בקריאה השנייה והשלישית. סיסו נחשב בעבר כאיש ליכוד, זקן היה יועץ של נתניהו. אם יתקיימו פריימריז לרשימה לכנסת לנוכח הקדמת הבחירות צפויה רגב לבקש מהם סיוע פוליטי.

רכבת המינויים של מירי רגב

שמואל סיסו משמש מאז מאי 2017 כיו”ר הוועדה הקרואה בתל מונד. בנובמבר 2019 נעצר על ידי המשטרה בחשד לשוחד, מרמה, הפרת אמונים והלבנת הון - אבל באוגוסט 2020 הודיעה המשטרה שלא נמצאה תשתית ראייתית נגדו בתחום טוהר המידות ושחיתות ציבורית. לפני כן נבחר סיסו כראש העיר קריית ים בשנת 1989 ברשימה משותפת של הליכוד, העבודה והמפד”ל וזכה ב־81% מהקולות. בשנת 1997 מונה על ידי שר החוץ דוד לוי כקונסול של ישראל בניו יורק במסגרת מכסת המינויים הפוליטיים. כנגד המינוי הוגשה עתירה של התנועה לאיכות השלטון בטענה שאין לו את הכישורים המתאימים. השופטים דחו את העתירה וקבעו שאין די בטענות.

בשם האח דרעי חולש על אגפים מרכזיים בקק”ל אתמול אישר דירקטוריון קק"ל את מינויו של אחיו, עו"ד שלמה דרעי, כסגן יו"ר קק"ל, והוא יהיה אחראי על אגפי הכספים, המקרקעין, ביקורת הפנים והמחלקה המשפטית. חלוקת הסמכויות שיהיו בידי דרעי סוכמה בין המפלגות, שנציגיהן מכהנים בקק"ל ובהן הליכוד, הפועל המזרחי, ש"ס, ישראל ביתנו ועוד צבי זרחיה לכתבה המלאה 

ההיסטוריון ד”ר מוטי זקן שימש כיועצו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לענייני מיעוטים בשנים 1999-1997. בשנת 2016 במסגרת המשרד לביטחון פנים בתקופתו של גלעד ארדן כשר הקים פורום ממשלתי חדש לדיאלוג עם מנהיגים ערביים מקומיים.

בלי ניסיון עם זיקה פוליטית

הסיפור של דני בנלולו יותר מורכב. “כלכליסט” חשף בסוף יוני 2020 את כוונתה של רגב למנות את בנלולו כיו”ר רשות שדות התעופה. בסופו של דבר מינויו של בנלולו נפסל על ידי רשות החברות בהיעדר ניסיון בניהול גוף עם תקציב דומה ובשל זיקה פוליטית.

שרת התחבורה רגב שקלה בקיץ האחרון לבקש את אישור הממשלה למינויו של בנלולו כיו”ר רשות שדות התעופה, למרות שנפסל על ידי רשות החברות הממשלתיות. מאחר שמדובר בתאגיד ממשלתי, רגב לא חייבת לקבל את המלצת רשות החברות ומוסמכת להגיש את המינוי לאישור הממשלה. אולם בנלולו עצמו סירב להציג את מועמדותו בפני הממשלה.

בנלולו אמר אז ל”כלכליסט” כי “רשות החברות פסלה את המינוי שלי בהיעדר שנות ניהול של גוף עם תקציב דומה. תהיתי מי כן יכול לקבל תפקיד כזה? אמרו לי שמי שיכול הם רק אלופים הפורשים מצה”ל כמו האלוף במילואים אליעזר (צ’ייני) מרום ששימש כיו”ר הרשות. דאגו פה לתפקידים לאלופים שרוצים לעזוב את הצבא”.

הכסף הכבד של הרכבת הקלה

בדיעבד התברר שבנלולו לא ממש טעה, ו”כלכליסט” פרסם ביום רביעי האחרון שרגב החליטה למנות ליו”ר רש”ת את אלוף (מיל’) יצחק (ג’רי) גרשון, לשעבר אלוף פיקוד העורף. כמו רש”ת, גם חברת נת”ע חולשת על תקציבי ענק, בתוקף אחריותה לחלק מהפרויקטים התחבורתיים הגדולים במדינה. בראשם שלושת קווי הרכבת הקלה. עלותם כ־48 מיליארד שקל, מתוכם כ־17 מיליארד שקל לקו המתקדם ביותר, הוא הקו האדום (פ”ת־ת”א־בת ים) שצפוי להיפתח בתחילת 2023.

בתחילת אוקטובר חשף “כלכליסט” שבשל פרישת חברי דירקטוריון בנת”ע הפעילות של הדירקטוריון מושבתת מספטמבר. הדירקטוריון אמור להתכנס מספר פעמים בחודש, ומעבר לבקרה על פעילות החברה וההנהלה, אמורות להתקיים במסגרתו מספר ועדות משנה (כספים, ביקורת) בעלות משמעות קריטית לגוף שמגלגל עשרות מיליארדי שקלים.

נת”ע גם אמורה לקבל לידיה את פרויקט העל של התחבורה - מיזם המטרו שיחבר 22 רשויות ב־140 ק”מ של מסילות תת־קרקעיות ובעלות של כ־150 מיליארד שקל. כך שנחיצות יציבות השדרה הניהולית בחברה היא קריטית להשלמת הפרויקטים בזמן ובתקציב.

חשיפה למידע בדירקטוריון

מינוי הבכירים שרגב הגישה לאישור יתניע מחדש את פעילות הדירקטוריון של נת”ע ויאפשר לה להפעיל בקרה על הפרויקטים השונים. בשלב זה רגב מגישה מספר רב של דירקטורים לאישור כיוון שבחודש מרץ 2021 אמורה לפרוש מדירקטוריון נת”ע חווה שכטר, דירקטורית בחברה, ומינוי של כמה בכירים בהווה ימנע השבתה מחודשת של פעילות הדירקטוריון.

במקביל, יו”ר החברה הנוכחי רם בלינקוב צפוי לסיים את תפקידו בעוד כשנה מהיום, ולכן ייתכן שרגב מכשירה את הקרקע כך שאחד המינויים שלה בהווה יתמודד עוד שנה על תפקיד היו”ר, וינהל את פרויקטי התחבורה הגדולים במדינה, עם תקציב כולל של כ־200 מיליארד שקל - היקף כספי ללא אח ורע בנוף התשתיות המקומי.

גמול המדינה על השתתפות בישיבות דירקטוריון עבור חברת נת”ע הוא כ־1,235 שקל לישיבה, כך שבהנחה שמתקיימת ישיבה כל שבועיים, התגמול עבור קיום הישיבות עשוי להגיע לכ־32 אלף שקל לשנה. אולם מעבר לכך שיבוץ בדירקטוריון החברה יאפשר חשיפה למידע של פרויקטי התחבורה הגדולים במדינה, שמעסיקים ויעסיקו מאות ספקים וקבלנים, חלקם חברות זרות.

בניגוד לחברות הממשלתיות האחרות, לנת”ע הוצמדה לפני כעשר שנים ועדת היגוי ממשלתית שכוללת את בכירי אגף התקציבים, משרד התחבורה ואגף החשב הכללי.

הוועדה הוקמה כיוון שפרויקט הרכבת הקלה בתל אביב הולאם מידי הזכיין שהחזיק בו עד סוף 2010 (קבוצת MTS), והוא הפך מפרויקט במימון המגזר הפרטי לפרויקט במימון תקציב המדינה. בשל כך, ועדת ההיגוי אמורה לאשר בחתימתה כל מכרז שהיקפו מעל ל־50 מיליון שקל, ופקידי הממשלה אמורים לשמש כשומרי סף מפני פעילות חריגה, ככל שתהיה כזו.