הפעם זה יצליח? משרד האנרגיה שוב משיק תוכנית להתייעלות אנרגטית
התוכנית החדשה מתעתדת לסייע בהתמודדות עם משבר האקלים ולהפחית את שיעורי הפליטות ב-7.5% עד שנת 2030; כוללת בנייה ירוקה והפחתת צריכת החשמל המוניציפלית; במשרד תולים תקוות כי הפעם התוכנית תצליח, בין היתר כי גובשה עם ארגונים סביבתיים; אך לא ברור איך היא תיאכף ומאיפה יגיע התקצוב
- "אין הסתכלות ארוכת טווח על משבר האקלים"
- המדינות משקיעות בדלקי מאובנים כדי להתאושש מהקורונה - ומשבר האקלים עלול להחריף
- מלחמה בקורונה, בשינויי האקלים ובגזענות: סדר העדיפויות החדש של נשיא ארה"ב
נושא ההתייעלות האנרגטית אינו חדש לממשלה, ולמעשה מדובר באחד המחדלים המתמשכים של ממשלות ישראל לדורותיהן בטיפול בנושא. אפילו משרד האנרגיה הזכיר היום במצגות שלו את "חוק מקורות האנרגיה" משנת 1989, שנועד "לאפשר הסדרה של ניצול מקורות האנרגיה, הקצאתם בהתאם לצרכי המשק השונים ושימוש בהם ביעילות ובחיסכון". ב־2008 עוד התקבלה החלטת ממשלה בשם "צעדים להתייעלות אנרגטית - צמצום בצריכת החשמל", ואחריה בינואר 2009 התקבלה החלטה בשם "ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות". אחרי אין ספור ניסוחים משרד האנרגיה גיבש בתקופתם של עוזי לנדאו כשר ושאול צמח כמנכ"ל את "התוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית", אך היא מעולם לא אושרה רשמית על ידי הממשלה. משם הדבר המשיך לנובמבר 2010 עם "התוכנית לאומית להפחתת גזי חממה", באוגוסט 2013 עם החלטת ממשלה של "תוכנית לאומית למניעה וצמצום זיהום אוויר", ואפילו במשמרת של השר הנוכחי יובל שטייניץ אושרה תוכנית שהבטיחה החזר כספי למי שיוריד את צריכת החשמל שלו. כמה מכל זה קרה? לא הרבה: למרות הבטחות למענקים במאות מיליוני שקלים עיקר הפעילות באה בדמות מימון להחלפת מכשירי חשמל בזבזניים, או יוזמות של המגזר הפרטי.
השר שטייניץ צילום: עמית שעל על התוצאות העצובות של הטיפול הממשלתי בתחום היה ניתן לקרוא בדו"ח מבקר המדינה שיצא רק בחודש שעבר גילה שלושה כשלים עיקריים: יעד צמצום צריכת החשמל, שנקבע על רף של 20%, הגיע ל-7.5% בלבד עד מועד הדו"ח (ינואר 2020) כאשר לפי מבקר המדינה הנזק השנתי נאמד בכ-11 מיליארד שקל בשנה, וכן 47% ממשרדי הממשלה כלל לא טורחים לפעול בתחום. עוד נמצא שמוני החשמל החכמים, אלה שאמורים לנטר אחר צריכת החשמל השוטפת ולדעת כמה אפשר להפחית בצריכה, לא קיימים. לפי מבקר המדינה, "שיעור המונים החכמים המותקנים בישראל בשנת 2019 היה כ-2.8% מכלל המונים. משרד האנרגיה ורשות החשמל לא קבעו משנת 2010 ועד למועד סיום הביקורת אם וכיצד יקודם מיזם מנייה חכמה". הכשל השלישי היה תחום הרכב: מבקר המדינה מצא ששיעור העלייה בנסועה פרטית ברכב לא רק שלא צומצם אלא עלה ב-15% בין 2015 ל-2018, כאשר שיעור הגידול בתחבורה ציבורית באותם שנים היה 2% בלבד.
תקווה כי משבר הקורונה דווקא יביא לשינוי
אז למה שהתוכנית החדשה תצליח? בניגוד לתוכניות עבר זו הנוכחית גובשה בעזרת ארגוני סביבה (דוגמת אדם טבע ודין או ארגון השל) מנכ"ל המשרד אודי אדירי תולה בה תקוות גדולות וטוען שמשבר הקורונה, משבר האקלים ותקנות אירופאיות שישראל מחויבת בהן יובילו לשינוי. אחד הכלים שמציעים כיום הוא מדד של צריכת האנרגיה ביחס ליחידת תוצר מקומי גולמי (תמ"ג). ועם שורת צעדים ארוכה בתחומי התחבורה, הבנייה, השלטון המקומי ומשרדי הממשלה. כל אחד מהם יצטרך לתרום את חלקו, לפעמים בכלים שלא ברור מי יאכוף אותם. כך למשל משרד האנרגיה רוצה לחייב "דירוג אנרגיה מינימלי בעת ייבוא צמיגי רכב", כלומר כאלה שתורמים לצריכת דלק טובה יותר, וגם "איסור מכירת כלי רכב מזהמים", הצהרה ששר האנרגיה שטייניץ שחרר לפניו יותר משנתיים עם מועד תחולה לשנת 2030.
המנכ"ל אדירי צילום: עמית שעל עוד רוצים שם להשיג חיסכון בחשמל בכלל בסיסי צה"ל, במתקני השב"ס, במשרדי הממשלה , עם שורה תחתונה מבטיחה בדמות חיסכון משקי ארוך טווח של 87 מיליארד שקל. הבעיה העיקרית של התכנית היא היעדר תקצוב: בניגוד להחלטות ממשלה מסובכות, לטענת אדירי ניתן לצאת לדרך עם התכנית תוך מספר חודשים, ומה שחסר לו זה כמיליארד שקל. במציאות בה אין תקציב והממשלה מאיימת להתפזר גם התוכנית הנוכחית של משרד האנרגיה עשויה למצוא עצמה כחוליה נוספת בשורת תוכניות עבר, מבלי שאף אחד יתייחס אליה.
בארגון אדם טבע ודין בירכו על התכנית ומסרו ש"התייעלות וחיסכון באנרגיה יביאו לתועלת משקית וסביבתית הנחוצות כל כך בשל משבר האקלים ובמיוחד כעת בעת המשבר הכלכלי. למשק האנרגיה שני צדדים: צד הייצור וצד הצריכה. בנושא הייצור חלה התקדמות במעבר לאנרגיה מתחדשת ובגמילה מפחם. בנושא הצריכה יש פיגור גדול. אנו מקווים שתכנית זו תשנה את התמונה אך חוששים שללא תקצוב משמעותי היא תיוותר כאות מתה".
