"אין הסתכלות ארוכת טווח על משבר האקלים"

ההשקעות האדירות הנדרשות כדי להכין את מדינת ישראל לשינוי הכלכלי והחברתי שיגיע עם משבר האקלים עדיין נמצאות עמוק במגרה. הכלי העיקרי להתמודד עם המצב הוא חוק האקלים, אולם העבודה עליו טרם הושלמה. כנס כלכליסט ואיילת איילות שעסק בכלכלה נטולת פחמן, עסק בנושא.

לדברי עו"ד תמי גנות, מנהלת מדיניות ואסטרטגיה באדם טבע ודין ומנסחת הצעת החוק, "חוק האקלים הוא הכלי הכי חשוב שיש לנו להתמודד עם משבר האקלים. הצפות, שיטפונות וחורפים קשים שפוקדים אותנו - לכולם יש השלכות נוספות על הביטחון ועל הכלכלה וזה ישפיע על כל אזרח. הדרך להתמודד עם זה זה באמצעות חוק האקלים".

"במקרה שלנו חקיקה ראשית יותר אפקטיבית, כי החלטות הממשלה לא עובדות, בטח במציאות שבה הממשלה מתחלפת כל כמה שנים", אמרה גנות. לתפיסתה, "החוק מייצר למגזר הפיננסי את הכיוון שאנחנו הולכים אליו ומאפשר לו להיערך לזה באמצעות השקעות עם דגש על השינוי הסביבתי".

תמי גנות ויוסף אברמוביץ'

גנות מסכמת שטיפול באקלים חייב להתבצע בצורה מתכללת. "אין היום חוק שמטפל גם במה שנפלט מהארובה וגם מה שיוצא מהמנועים בתחום התחבורה, ולכן צריך כלי שיאגד את כולם. באירופה אושרה הפחתה של עשרות אחוזים בפליטות המזהמים עד 2030 וגם שם יש צורך בחוק, ולכן החקיקה קריטית והיא חייבת להיות מתכללת עם תוכנית שתוביל ותדווח לציבור".

יוסף אברמוביץ, חלוץ בתחום האנרגיות המתחדשות, מזכיר שמבקר המדינה גילה שמבחינת משרד האנרגיה אין בחוק האקלים בכלל התייחסות לתחום. "לאחרונה החליטו על רף של 30% אנרגיות מתחדשות עד 2030. זו התקדמות, אבל זה עדיין לא מספיק וזה נמוך מדי ולדעתי זו בושה. המשמעות היא לייצר חשמל באמצעות גז במחירים מופקעים ומה שצריך לעשות זה לזנוח את תשתיות הגז וללכת לכיוון הסולארי. באיילת אילות הגענו ל-100 אחוז חשמל סולארי".