המחיר של בזבוז מזון: 20.3 מיליארד שקל נזרקו לפח ב-2019
דו”ח של המשרד להגנת הסביבה ולקט ישראל חושף כי היקף המזון המבוזבז מהווה כ־1.5% מהתל”ג. מחצית מהאוכל שנזרק נמצא ראוי למאכל
במהלך 2019 נרשם בישראל אובדן מזון בשווי של 20.3 מיליארד שקל, שמהווה כ־1.5% מהתל"ג — כך לפי דו"ח מיוחד שמפרסם היום המשרד להגנת הסביבה בשיתוף עם בנק המזון הלאומי, לקט ישראל ו־BDO.
- שליש מהמזון שמיוצר בעולם מושלך לפני שימוש; תראו מה אנחנו זורקים
- המגמה ממשיכה: מכירות מוצרי הצריכה עלו ב־9.3% באוקטובר
- 2.3 מיליון טון מזון נזרק בישראל בשווי 19.5 מיליארד שקל; 7 מיליארד שקל ניתנים להצלה
לפי הדו"ח, 35% מכלל המזון שיוצר בישראל בשנה שעברה, במשקל כולל של 2.5 מיליון טון, נזרק מבלי שנצרך. שווי המזון שאבד משקף אובדן של 670 שקל לחודש לכל משק בית בישראל. 20% מהאובדן, שמהווה 3.7 מיליארד שקל, מתרחש בשלב האיסוף, הייצור, הטיפול והאריזה. 80% הנותרים אובדים בשלב ההפצה והצריכה של המזון. כשליש מהפסולת הביתית, לפי הדו”ח, מקורה בבזבוז מזון. בנוסף, נכתב כי מוצרי מזון מהחי הם בעלי ההשפעה הסביבתית הגדולה ביותר.
מריה בגאייבה אוספת מזון שהושלך בשוק הכרמל עבור נזקקים. אין קשר לכתבה צילום: עמית שעל
לאובדן המזון יש גם עלות סביבתית נוספת וכבדה, של 3.2 מיליארד דולר, כתוצאה מאובדן משאבי טבע, פליטת גזי חממה וטיפול בפסולת. כ־6% מפליטות גזי החממה בישראל מקורן באובדן מזון. לפי הדו"ח, עם המים שאבדו כתוצאה מבזבוז מזון, שמהווה שליש מכלל הפסולת הביתית בישראל, ניתן למלא 56 אלף בריכות אולימפיות. לדברי מחברי הדו"ח, 50% מהמזון שמבוזבז אובד אף שהוא עדיין ראוי למאכל אדם.
על מדינת ישראל, נטען בדו”ח, להשקיע משאבים בהצלת מזון, מה שיספק יתרונות כלכליים. על כל שקל השקעה, אפשר להציל מזון בשווי 3.6 שקל ובשקלול חיסכון בפליטת גזי חממה וטיפול בפסולת מדובר בערך כולל של 4.2 שקל למשק. בנוסף, יהיה לכך יתרונות חברתיים, כמו הקטנת פערים ומניעת אי־ביטחון תזונתי, וסביבתיים.
על מנת לצמצם את אובדן המזון ממליצים מחברי הדו"ח לנקוט בכמה מהלכים. ראשית קביעת יעד לאומי להפחתת אובדן מזון. עקרונות האו"ם מציעים צמצום אובדן המזון ב־50% עד סוף העשור. שנית, לגבש תוכנית לאומית להפחתת אובדן מזון ולהצלת מזון, שתתייחס לאובדן מזון לאורך כל שרשרת הערך, מהייצור החקלאי ועד הצריכה הביתית.
צעד נוסף שמומלץ בדו”ח הוא לחייב רשויות מקומיות לגבות מעסקים אגרה על איסוף פסולת מסחרית, כשכיום הן רק רשאיות לגבותה אגרה שכזו.
בנוסף, הומלץ בדו”ח לתת סיוע ממשלתי למיזמים לצמצום אובדן מזון, להסדיר מחדש תאריכי תפוגה הן מבחינת אורכם והן באופן הצגתם, לחייב גופים שמתוקצבים על ידי המדינה ומנהלים מטבחים גדולים להתקשר עם עמותה להצלת מזון, ולחייב גופים פרטיים, שניגשים למכרזים ממשלתיים בכל תחום, ולא רק במזון, להתקשר עם עמותה כזו.
