מהרס חנויות ועד בריחה מהכלא: מחסומי המטרו

 חלום המטרו שצפוי לרשת בעוד עשור או שניים את גוש דן בתחבורה ציבורית תת קרקעית מתגלגל כעת בוועדות התכנון וחושף את המורכבות של חפירה והקמת תחנות רכבת בסביבה אורבנית חיה ונושמת. אלפי התנגדויות הוגשו ועוד יוגשו לתוכנית הגרנדיוזית. "כלכליסט" בוחן כמה דוגמאות שמציגות את האתגר הענק הצפוי סביב הפרויקט, שעלותו נאמדת בכ־150–200 מיליארד שקל ויעבור ב־23 רשויות מקומיות בגוש דן.

1. יוחננוף מתנגדת להריסת הסניף הרווחי ביותר שלה

תוכנית המטרו מאיימת להרוס את המרכול החדש והנוצץ שהקימה רשת יוחננוף בדרך בן צבי, סמוך לצומת חולון. בהתנגדות שהגישה רשת המרכולים היא מציינת כי בשנת 2014 חתמה על הסכם שכירות עם חברת קרסו, במסגרתו הקימה עבורה קרסו סופרמרקט בשטח 5,000 מ"ר על קרקע בת 11 דונם. הסניף נמסר לה ברמת מעטפת והיא השקיעה מעל 20 מיליון שקל בעבודת התאמה וגמר. הסניף נפתח לקהל הרחב באוגוסט 2018 ומאז מהווה, לפי טענת הרשת, את הסניף החשוב והרווחי ביותר שלה.

לפי תוכנית קו המטרו M1 במטרופולין תל אביב שפורסמה להשגות הציבור ביוני, הקרקע ששוכרת יוחננוף מיועדת ל"תחנה לתחבורה ציבורית" ומסמנת את מבנה הסופרמרקט להריסה.

בהתנגדות שהוגשה באמצעות עוה"ד רונן ירדני ויעל אוריאלי ממשרד המבורגר עברון, טוענת רשת יוחננוף, כי ברור שמטרת התוכנית לקידום תוואי המטרו היא ראויה, אך גם הפסיקה קובעת כי לא ניתן להפקיע קרקע פרטית ולפגוע פגיעה כה חמורה וקשה בקניין, אלא במקרה שבו לא ניתן להשיג את המטרה לשמה מבוצעת ההפקעה בדרך אחרת. יוחחנוף טוענת כי עצם זה שלא נבחנה גם חלופה של סלילת התוואי לאורך נתיבי איילון, שהינה מיטבית בהיבט של הקירבה לתחנת הרכבת, ממחישה את הזלזול של עורכי התוכנית בקניין הפרטי ואת העובדה שעורכי התוכנית בחרו לעשות לעצמם "חיים קלים" ולהסיט את התוואי המאושר לקרקע הפרטית, "כאילו היתה שטח הפקר".

סניף יוחננוף בצומת חולון צילום: עמית שעל

בהתנגדות שהגישה גם חברת קרסו לתוכנית, באמצעות עוה"ד אלי וילצ'יק ומירב ברנע ממשרד כהן וילצ'יק, מסבירה קרסו כי היתה בעלים של 43 דונם במקום, כאשר לאורך השנים הופקעו ממנה למעלה מ־60% מהקרקע לצורך סלילת נתיבי איילון, ונותרו בבעלותה 16 דונם ביעוד מסחרי. במסגרת ההפקעה ותביעת פיצויים שהגישה קרסו, נחתם ב־1988 הסכם בין עיריית תל אביב והוועדה המקומית לבין קרסו ובו התחייבה העירייה כי לא יופקעו מהחברה שטחים נוספים בקרקע זו, תמורת מחיקת התביעה.

קרסו מדגישה בהתנגדות כי המיקום המקורי לתחנה היה בשטח שבבעלות עיריית תל אביב, בחיבור עם הקו הירוק של הרכבת הקלה, "אלא שבמהלך לקוי מתוך מה שנראה כשיקולים זרים שבבסיסם הרצון להגן על האינטרסים הכלכליים של העירייה, אולץ התכנון המוצע, ותחנת 'צומת חולון' של המטרו הועתקה לקרקע פרטית". בפרוטוקול הדיון בוועדה לתשתיות לאומיות (וות"ל) נומק כי ההחלטה לשנות את התוואי בוצעה לאחר "תיאום עם הרשויות". לטענת קרסו, מדובר ב"ניסיון להימנע בכל מחיר מפגיעה בשטח עיריית תל אביב, גם במחיר של פגיעה קשה בקניין פרטי, מהווה שיקול זר ונגוע ובהפלייתה של המשיגה לרעה".

2. בכלא איילון חוששים שעבודות החפירה יאפשרו בריחת אסירים

תסריט שבו אסירים בורחים מבית הכלא דרך מנהרות תת קרקעיות מוכר בעיקר מסרטי קולנוע, אך מתסריט כזה בדיוק חוששים במינהל הדיור הממשלתי במשרד האוצר, כאשר יחלו עבודות חפירת המטרו. בהשגה שהעביר מינהל הדיור הממשלתי לוועדה לתשתיות לאומיות מבקש המינהל לערוך שינויים בתוואי המטרו, כך שהעבודות לא יהוו סכנה ביטחונית לפעילות השוטפת של כלא איילון ברמלה.

כלא איילון צילום: שאול גולן

מהמסמך עולה כי תוואי קו הרכבת התת קרקעי המתוכנן, עובר ליד מתחם בתי הכלא איילון המוחזק בבעלות מינהל הדיור הממשלתי ושב"ס. הכניסה לתחנה מתוכננת להיבנות מול הכניסה הראשית לכלא, על שטח לא מפותח המשמש כיום כחנייה עבור הסוהרים והמבקרים בבית הכלא.

"לצורך הקמת קו הרכבת התת קרקעי, עתידות להתבצע חפירות מאסיביות בסמוך מאוד לפאה המזרחית למתחם כלא איילון", כותב אליהו לוי, מנהל תחום מחוז תל אביב והמרכז במינהל הדיור הממשלתי. "כתוצאה מחפירות תת קרקעיות, ייתכנו שינויים פיסיולוגיים בפני הקרקע וקיים חשש ממשי לפגיעה באמצעים הפיזיים לאבטחת מתקני בית הסוהר, לרבות חומות וגדרות, ואמצעי אבטחה אלקטרוניים. במהלך העבודות העתידיות, שירות בתי הסוהר ומתקני הכליאה ברמלה בפרט, עלול להיחשף לסיכונים ביטחוניים ממשיים כדרך לנצל את עבודות החפירה לחדירה או בריחה מתוך או מחוץ למתקני הכליאה".

לוי מוסיף כי תנודות הקרקע עלולות לגרום למבנים, לרבות החומות המקיפות את הכלא, "נזקים כמעט בלתי הפיכים". בנוסף, "ריכוזי האוכלוסיה הגבוהים שמסביב למתחם יהוו אתגר משמעותי לשירות בתי הסוהר, כאשר הציפייה היא לתיגבור משמעותי במערך אבטחה מאסיבי שילווה במשאבים רבים לאין ערוך כגון הקמת גדרות, אמצעים אלקטרוניים, תגבור סיורים, כח אדם נוסף, ואופרציה גבוהה לפני ואחרי הקמת הקו".

במינהל הדיור הממשלתי דורשים מהוועדה לתשתיות לאומיות לצרף אותם כגורם מעורב בכל הנוגע למתחם כלא איילון וסביבתו הקרובה, ואף להוסיף לתוכנית הוראה מיוחדת שלפיה כל עבודה שתבוצע סמוך למתחם כלא איילון תהיה בתיאום מלא עם שירות בתי הסוהר ובהסכמתם לפני ובזמן העבודות.

3. התוכנית להרחבת בית החולים אסף הרופא בסכנה

נכס נוסף שבבעלות מינהל הדיור הממשלתי הוא בית החולים אסף הרופא הסמוך למחנה צריפין. לטענת אליהו לוי, תוכנית המטרו עלולה לפגוע בפעילות השוטפת של בית החולים ולמנוע את הרחבתו. מזה שלוש שנים וחצי מקודמת על ידי רמ"י ומשרד הבריאות תוכנית להרחבה ופיתוח אסף הרופא שהופקדה ביוני 2020 ונערכה במסגרת תוכנית פינוי מחנה צריפין. "לא יעלה על הדעת שקו הרכבת והתחנה יסכלו את פיתוח בית החולים", מציין לוי בהשגה, "ולא יעלה על הדעת כי שטחי התארגנות על פני הקרקע כפי שעולה ממסמכי התוכנית, יהוו הפרעה, טרדה וסיכון לפיתוחו ותפעולו השוטף של המרכז הרפואי ולשוהים בו".

בית החולים אסף הרופא צילום: ויקיפדיה

לוי מדגיש כי בית החולים הוא מתקן הרגיש למדדים סביבתיים. "רעש, רעידות, זיהום אוויר, ותנועה בלתי פוסקת של כלי רכב הנדסיים כבדים לאורך כל או מרבית שעות היממה אינם באים בחשבון", הוא כותב. לפיכך, דורשים במינהל הדיור הממשלתי כי בתוכנית ייקבע חד משמעית כי שטחי ההתארגנות יהיו מחוץ לתחום התוכנית ובתאום עם משרד הבריאות ובית החולים, כך ששטחי ההתארגנות ומעבר תוואי המטרו לא יפגעו בתפקודו ובתפעולו השוטפים, ולא ימנעו את פיתוחו העתידי.

4. עשרות בנייני מגורים במחוז תל אביב סומנו כיעד להריסה

אך לא רק מבנים ביעוד מסחרי מסומנים להריסה, אלא גם בנייני מגורים, שההשלכות על בעלי הדירות בהן הפכו קשות ביום פירסום התוואי וסימון הבניינים להריסה. לדברי עו"ד מיכה גדרון, לשעבר יו"ר ועדת הערר של מחוז תל אביב, "תוואי קו M1 של המטרו כולל עשרות של בניינים בערים שונות שסומנו להריסה, וברגע אחד הפכו בלתי סחירים. הדבר יוצר בעיה לכל אדם שצריך למכור את הדירה – משפחה שרוצה להתרחב, זוג שמתגרש, אדם מבוגר שמעוניין לעבור לדיור מוגן, וכדומה, כי אף אחד לא יקנה דירה שמיועדת להריסה".

בניגוד להפקעות שהיו בעבר, מציין גדרון, השלכות תוכנית המטרו על בעלי דירות בבניינים שסומנו להריסה הן חמורות יותר, מאחר ומדובר בתוכנית שטרם הוקצב תקציב ממשלתי למימושה, וכלל לא ידוע אם ומתי תצא אל הפועל. "ולמרות זאת, כל הדירות בבניינים שמיועדים להריסה, בן לילה הפכו ללא סחירות", מסביר גדרון. "לכן אני סבור שהממשלה צריכה לראשונה לקבוע מנגנון פיצוי מיוחד לבעלי נכסים שסומנו להריסה, ולהיות יצירתיים בדיוק מהסיבה שתוכנית המטרו היא דבר חדש שלא היה כאן קודם".

בהתנגדות שהגישו למשל בעלי דירות בבניינים ברחוב המעפילים 15–19 בשכונת תל גיבורים בחולון לוות"ל נגד תוואי קו M1, באמצעות עו"ד משה קמר, צוין כי מדובר בבניינים ותיקים שדייריהם משוועים לקבלת דיור הולם, שהיה צפוי להם במסגרת תוכנית התחדשות עירונית לשכונה. "לוחות הזמנים בתוכנית המטרו יכולים להימשך שנים ארוכות", אומר קמר, "כאשר האנשים שגרים בבתים שמסומנים להריסה נמצאים בבעיה ממש מעכשיו. אחת המתנגדות היא אישה מבוגרת שגרה בדירה בגפה. במידה ותרצה לעבור לדיור מוגן, היא תתקשה מאוד למכור את הדירה במצב התכנוני הקיים. בעלי הדירות נכנסים בעל כורחם להליך משפטי ממושך, בכמה ערכאות שונות, כאשר ועדות הערר עמוסות".

מעיריית תל אביב נמסר: "בניגוד לנטען, התוואי האמור לא הוסט מהתכנון המקורי. מיקום התוואי והתחנה של קו מטרו M1 נבחרו על ידי נ.ת.ע ומשרד התחבורה, בתיאום עם העירייה, לאחר בחינה משולבת לחיבור בין תחנת המטרו, תחנת רכבת ישראל, תחנת הקו הירוק ומסוף אוטובוסים משולב. נקודה אסטרטגית זו תספק מענה לצורכי התחבורה הציבורית העתידית, ותאפשר הפסקת פעילות האוטובוסים ממבנה התחנה המרכזית הקיימת ברחוב לוינסקי. תכנון זה הוא חלק מתכנית מע"ר בן צבי הנמצאת בהכנה וכוללת שימושי תעסוקה, תשתיות ומבני ציבור עירוניים. נדגיש כי בהתאם לחוק התכנון והבנייה, אישור תכנית המטרו כולל זכאות לפיצוי בעלי הזכויות אשר הוכח שקרקעותיהם נפגעו כתוצאה מאישור התוכנית. לכן, לאחר אישור תוכנית המטרו קו 1M יוכלו בעלי הזכויות להגיש תביעה על ירידת ערך, אשר תידון ותתברר על פי המנגנונים הקבועים בחוק התכנון והבנייה".