"אנחנו לא נותנים לשוכר לבטל תשלום. חוזה זה חוזה"

אחד הקניונים המובילים במדינה הוא אייס מול, שבימים שבשגרה מככב בראש רשימת הפדיונות הגבוהים במרכזי מסחר. כעת, המנכ"ל שלו בן חור שטיינברג מנסה להתאושש מהגזירה הנוספת. "אני לא דואג לאייס מול ספציפית, אנחנו נתגבר ונשרוד, אבל מבחינה לאומית נעשה פה משגה גדול. אנחנו במקום מרוחק, מבודד, עם שתי כניסות לעיר מכביש הערבה ומצפה רמון. בשתיהן היה ניתן לשים מחסומים, וכמו שבודקים את הנוסעים לחו"ל, גם בכניסה לאילת ניתן היה לשים מחסומים ולבדוק חום ולעשות בדיקת קורונה במחסום. בתי המלון בעיר מוכנים לסבסד את הבדיקות האלו. אי אפשר להפעיל באילת שום דבר בלי בתי המלון. האילתים עצמם מובטלים והם לא כוח קנייה, והקניונים והמסעדות נשענים על תיירות בבתי המלון. בלי זה אין כלום. בסגר הראשון הוצאנו מיליוני שקלים כדי להטיס קונים שיבואו לבצע רכישות בקניון".

מה הטעות שעשית בסגר הראשון ולא תחזור עליה?

"אנחנו עושים כל מה שעשינו בפעם הקודמת. מהלימון הרקוב הזה משתדלים להוציא כמה טיפות לימונדה וממשיכים בעבודות השיפוץ וסידור הקניון, כל מה שלא הספקנו בסגר הקודם". 

בן חור שטיינברג צילום: מאיר אוחיון

מה הפעולה המיידית שעשיתם אחרי ההכרזה של ראש הממשלה על סגירת הקניונים במרץ?

"הסגר הראשון בא לנו בבום בפרצוף. ביבי הודיע על סגר בערב ומיד למחרת בבוקר נסעתי לקניון והפשרנו את הקרח באטרקציה בקניון והתארגנו לשיפוצים של הקניון. הודעתי על הפסקת גבייה מהשוכרים וגם עצרנו את התשלומים עבור מים וחשמל וחיכינו לראות מה קורה. נעזרנו בבנק עם התזרים וכשהמצב התבהר, התחלנו לחזור לפעילות. גייסנו מעל 50 עובדי קבלן שנכנסו לעבודות שיפוצים. הבאנו צוותים של עובדים מהצפון, הלנו אותם במשרדים שלנו, השארנו מסעדה אחת בקניון שעבדה בטייק אוויי כדי שיהיה להם מה לאכול".

אילו הקלות נתתם לשוכרים בסגר הראשון?

"פטרנו את השוכרים בימים שהחנויות היו מושבתות: חצי חודש מרץ ואפריל לא חויבו בכלל בשכירות ובדמי ניהול. במאי דאגנו להביא אנשים לקניון בטיסות על חשבוננו. קנינו אלפי כרטיסים ב־2 מיליון שקל, הטסנו אנשים לעשות קניות באייס מול בבוקר והטסנו אותם בחזרה אחר הצהריים, והיו אנשים שקנו גם ב־15 אלף שקל. עשינו הכל כדי לחמם מנועים וזה נתן אופטימיות לשוכרים.

“גם בקניונים אחרים היתה התפרצות קניות במאי, אבל באילת לא היו אנשים במלונות והאבטלה בעיר הגיעה ל־80%, אז הבאנו אנשים שקנו מוצרי אלקטרוניקה ומותגי יוקרה. במאי וביוני גבינו מהשוכרים אחוזים מהמחזור. ביוני היו שוכרים שהגיעו לפדיונות גבוהים מעל המחזור הממוצע שלהם, ושילמו שכירות מלאה. ביולי היה כבר ברור שהשוכרים יחזרו לעבוד נורמלי וחזרנו לגבות כרגיל. באוגוסט היתה חגיגה בעיר כי המלונות התמלאו. אנשים נמלטו מהחום למרחב גדול ולא מאיים. באייס מול יש מרחב כמו במתחם ביג, אבל ממוזג. זה מרחב לא צפוף. בביג שוהים 20 דקות בממוצע ואצלנו שהייה ממוצעת היא שעתיים. 20%-15% מהתיירים שהגיעו לאילת באוגוסט פקדו את הקניון וביצעו קנייה".

אייס מול באילת צילום: מאיר אוחיון

בחלק מהמקרים הגישה של הקניון היתה: 'מי שלא יכול לשלם – שייצא'. זה לא קשוח בתקופה כזו?

"אין אצלנו שוכר שמידרדר למצב של הרמת ידיים. אנחנו עוזרים לו להשתקם או לצאת החוצה בכבוד, ואפילו מוצאים לו שוכר חליפי שישלם לו דמי פינוי. אנחנו מלווים את התהליך הזה, אבל חוזה הוא חוזה. אנחנו לא נותנים לשוכר לבטל הוראות קבע. לא מאשרים אנרכיה. בזמנים סבירים אנחנו תובעים את כל מה שמגיע לנו מהשוכרים, אין סיבה שלא ישלמו כשהם במצב טוב. החוזה קובע דמי שכירות או אחוז מהפדיון, הגבוה מביניהם, וביולי־אוגוסט השוכרים שילמו שכר דירה יותר גבוה מהרגיל כי המכירות היו גבוהות".

מה עשיתם בזמן שהקניון היה מושבת?

"מהרגע שסגרנו את הקניון, התחלנו לעבוד על היום שלמחרת. לא הוצאנו את כל העובדים לחל"ת. מתוך 60 עובדים הוצאו לחל"ת כ־10 עובדים. ידענו שתהיה תקופה טובה באילת בעקבות הקורונה והעובדה שאין טיסות לחו”ל, ולכן השקענו מעל 10 מיליון שקל בשיפוץ, בינוי וסידור הקניון. בנינו שתי מעליות, הוספנו ארבע אטרקציות משמעותיות. הפשרנו את הקרח, שיפרנו את הבטון ובתקופה כזו חדרנו לכל פינה בקניון כדי להכין אותה ליום שאחרי. אנחנו בונים מלון מעל הקניון בהשקעה של 400 מיליון שקל שייפתח בעוד שנתיים. לפני הקורונה נבנו היסודות ובתקופת הקורונה השלמנו את הבנייה של הקומה השנייה שלו, ועצרנו כי לא רצינו ללכת בצורה עיוורת ללא נודע. השבוע החלטנו לחדש את הבינוי של המלון".

כמה עובדים הוצאת לחל”ת בסגר ב’?

“פחות מעשרה עובדים. השארנו את כל עובדי התחזוקה, השמירה והניקיון”.

מה מצבם של שוכרי הקניון אחרי הקורונה?

"המדד שלי זה בקשות לחנויות. אין שוכר אחד שאומר שאין לו מה לשלם, ואין בעלי חנויות שרוצים לצאת החוצה”.

מה שכר הדירה הממוצע?

"אין אצלנו חנות שמשלמת פחות מ־500 שקל למ"ר (בין הגבוהים בארץ - א”י)".

נפתחו חנויות חדשות בקורונה?

"כן. יש לנו היום מעל 25 חנויות אלקטרוניקה וחשמל שחלקן נפתחו בקורונה, ואף אחד לא מפריע לאף אחד. יש לנו רשתות שמחזיקות שתי חנויות כמו מחסני חשמל ודינמיקה. התחננתי לדינמיקה שייתנו לי חנות אחת והם לא רצו. רק תחום האלקטרוניקה והחשמל בקניון מוכר ביותר ממיליון שקל ביום. חנויות אלקטרוניקה יושבות על דוכן של 12 מ"ר והן עושות מחזורים אדירים ברווחיות אדירה".

שעות העומס בקניון השתנו בעקבות הקורונה?

“אנשים מתנהגים באותה צורה אבל מגיעים לקניון יותר בערב ובלילה כי אין מקומות בילוי. בתי המלון משתדלים לא לתת ארוחות ערב בגלל הקורונה, וזה מוציא את האנשים החוצה. הקניון נפתח ב־10:00 בבוקר ובחודשים יולי־אוגוסט סגרנו בחצות. היו שבועיים־שלושה שהקניון היה סגור במוצאי שבת אבל הוא פתוח במוצ”ש ומלא עד חצות. יש ימים שלא אפשרנו לאנשים להיכנס ב־20:00 לקניון ונעלנו את הדלתות, כי היתה הגבלה על מספר האנשים שאנחנו מורשים להכניס, במסגרת הנחיות התו הסגול”.

איך השפיעה עליכם הרחקת שדה התעופה ממרכז העיר?

"לטובה. בעבר אנשים ירדו מהמטוס עם הטרולי ישר לקניון מול הים ומשם לבתי המלון בחוף הצפוני, ואותו דבר בחזור. היום הרבה אנשים מגיעים לעיר עם רכב, נכנסים לעיר מהכביש שמוביל לחוף הצפוני, ועוברים דרך האייס מול".

מה קונים הכי הרבה באילת?

"במונחים כספיים קונים הכי הרבה מכשירי סלולר. במונחי כמות - משקפי שמש, בגדי ים וכפכפים. תמהיל המכירות לא השתנה בעקבות הקורונה".