במוקד תוכנית הסיוע החדשה: שימור עובדים

הדיון שהתנהל שלשום בממשלה על סגירת העסקים היה העתק של הדיונים שקדמו לסגר הראשון. כך מדווחים גורמים כלכליים שנכחו בה. באופן די מייאש הטיעונים שעלו מצד מערכת הבריאות כמו גם מצד משרד האוצר היו דומים לטיעונים שעלו לפני חצי שנה בחודש מרץ. כל הנפשות הפועלות התחלפו מלבד שתיים: ראש הממשלה ונגיד בנק ישראל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו התחייב כי עד יום שישי יפרסם תוכנית סיוע כלכלית נרחבת שנרקמת בימים אלו באוצר ובבנק ישראל. ל"כלכליסט" נודע כי הנתח העיקרי בתוכנית החדשה יתבסס על שימור עובדים. לפי ההצעה המוסכמת על בנק ישראל ומשרד האוצר ייקבעו מדרגות של פגיעה - כלומר ירידה במחזור המכירות. ככל שהנזק גדול יותר כך שיעור העסקת העובדים הנדרש כדי לקבל מענק על כל עובד שמועסק - יורד. 

ההצעה הזו מזכירה כמובן הצעות שעלו על הפרק במסגרת הנסיון להחזיר עובדים לשוק העבודה אחרי הסגר הראשון. הצעות ששר האוצר ישראל כץ סירב לקבל ובמקומן נכנע ללחץ מבעלי עסקים גדולים וקבע כי יינתן מענק עבור כל עובד שיוחזר מחל"ת. מענק שנכשל בסופו של דבר.

ד"ר עדי ברנדר, ראש אגף מאקרו ומדיניות בחטיבת המחקר של בנק ישראל אמר ל"כלכליסט כי "אנחנו מקדמים יחד עם יתר הגורמים הכלכליים בממשלה מנגנון לשימור עובדים. המנגנון ישתנה לפי עוצמת הפגיעה, כך שככל שהיקף הירידה במחזור גדול יותר, כך רף התעסוקה המזכה במענק נמוך יותר. לדוגמה, אם ייקבעו מדרגות של ירידה של 25%־40% במחזור, 40־70% ו־70% עד לעצירה מלאה של המכירות, עסקים במדרגה הראשונה יקבלו מענק על העובד השולי מעל ל־90% העסקה, במדרגה השנייה מעל 60% ובמדרגה השלישית מעל 50% העסקה. ככל שנפגעה יותר הפעילות כך רף הסיוע יהיה גבוה יותר. המענקים יהיו בסכום משמעותי לכל עובד, ולארבעה חודשים, אך רק בגין העובדים שמעל לסף".

מימין: שר האוצר ישראל כץ וראש הממשלה בנימין נתניהו. האם יחזרו על טעויות העבר? צילום: עמית שאבי

סבסוד דיפרנציאלי להחזרת עובדים

היתרון בתוכנית המדוברת הוא שהיא גם שומרת על העובדים בשוק העבודה ועם משכורת חודשית מצד אחד וגם מסייעת לעסקים שנפגעו מצד שני. בנוסף לסיוע הקיים. המענק הסוציאלי לעסקים ברף של עד 640 אלף שקל שמכירותיהם נפגעו מעל 40% הוא בגובה של עד 15 אלף שקל. מענק השתתפות בהוצאות לעסקים עד 400 מיליון שקל הוא בגובה של עד חצי מיליון שקל.

למעשה התוכנית החדשה הכרחית לא רק לאור כך שהתוכנית הקודמת לעידוד התעסוקה, זו שכשלה, תסתיים בחדש אוקטובר אלא גם לאור העובדה שכל מי שהחזיר עובדים מחל"ת וכעת יוציא אותם שוב, לאור הסגר החדש, לא יקבל את יתרת המענק.

מדובר בהצעה שזוכה לתמיכה גורפת למדי גם מחוץ לממשלה. כך למשל פרופ' קרנית פלוג, לשעבר נגידת בנק ישראל והיום סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה באוניברסיטה העברית סבורה כי "צריך להבין שהציבור והעסקים נכנסים לסגר הנוכחי במצב הרבה יותר חלש, ללא רזרבות, עם הרבה פחות חסכונות, ולכן הרבה יותר אנשים ועסקים תלויים באפקטיביות של הסיוע הממשלתי. בנוסף לזכאות לדמי אבטלה למי שיוצא לחל"ת, את הסבסוד להחזרת העובדים יש להפוך לדיפרנציאלי: להתאים את היקף הסבסוד לשיעור העובדים החוזרים ביחס לשיעור הירידה בפידיון. למשל סבסוד על העסקה של העובדים שמעבר ל־80% ממספר העובדים ערב הסגר למי שפידיונו נפגע ב־20%; סבסוד על העסקה של מעל ל־50% מהעובדים למי שפידיונו נפגע ב־50%".

מבחינת משרד האוצר רשת הביטחון הסוציאלי עליה הכריזו בחודש יולי אמורה לתת מענה כולל גם למקרים של סגר. אולם עצם ההחלטה והעובדה שישנה אפשרות ממשית לסגר בהיקף שלא ציפו שנראה פה עוד, גורמת גם לפקידים שם להבין כי יש צורך לצאת מחוץ לקופסה ולהרחיב את התנאים הקיימים.

מלבד הצעד הזה לגביו מסתמנת הסכמה בקרב הגורמים הכלכליים, במשרד האוצר בוחנים בימים אלו הקדמות של חלק מהמענקים העתידיים כך שישולמו על חשבון החודשים הבאים כבר עכשיו. החיסרון של הצעד הזה הוא כמובן שלעסקים יהיה פחות סיוע בהמשך אם יקבלו אותו כבר עכשיו ואם מצבם יהיה טוב יותר ולא יהיו זכאים כלל, יידרשו להשיב את הכסף.

למנוע ניצול לרעה של החל"ת

מבחינת בנק ישראל, מלבד אותה הצעה מרכזית לשימור עובדים ישנם עוד ארבעה צעדים מומלצים אליהם התייחס גם הנגיד אמיר ירון בישיבת הממשלה שלשום בראשי פרקים. בנוגע לשוק העבודה ממשיכים בבנק ישראל לדחוף למודל העסקה גמיש יותר. לדברי ברנדר "היום עובד שהוצא לחל"ת לא יכול לחזור לעבוד במשרה חלקית אצל המעסיק שלו, ולקבל השלמה בדמי אבטלה, ודווקא זה הדבר הכי הגיוני שיקרה. הגמשת החזרה מחל"ת תוכל לאפשר לעובדים לחזור בדיוק למקום בו הם הכי יעילים. כדי למנוע ניצול לרעה זה יתאפשר רק למי שכבר מצוי תקופה מסוימת בחל"ת".

מלבד זאת מציעים בבנק ישראל להקל על התנאים הקיימים. לדברי ברנדר "יש היום רשת ביטחון לעסקים ועצמאים, אנחנו חושבים שבתקופה של סגרים נכון להוריד חזרה את רף הזכאות ל־25% פגיעה ולא 40%. כי לחברות שייפגעו עכשיו ב־25% יהיה די קשה לשרוד. זה כבר לא עולם של הלוואות, אלא תמיכה בשרידות. בפעם הקודמת חברות השתמשו ברזרבות שהיו להן, הון שצברו, קו אשראי בבנק. היו קצת שומנים. מכה שנייה, היא מייד בבשר החשוף. מתן רשת ביטחון רק לעסקים שנפגעו יותר מ־כ40% שקולה לאמירה שמצבם של העסקים טוב יותר מלפני תחילת המשבר, זה בוודאי לא נכון".

ראש אגף מאקרו ומדיניות בחטיבת המחקר של בנק ישראל עדי ברנדר צילום: עומר מסינגר

אותה הצעה עולה גם מכיוון השטח, בין היתר מנשיא לשכת יועצי המס ירון גינדי שסבור כי הקלה בתנאים הכרחית בשלב הזה לאור הסגר החדש. צעד נוסף שמציעים בבבנק ישראל נועד להקל על התזרים של העסק. "דחייה של תשלומי מע"מ או החזר מקדמות ששולמו למס הכנסה. לגלגל את הכסף כך שיתאפשר לעסקים להשאיר עוד קצת כסף אצלם בכיס, לחודש חודשיים", אומר ברנדר ל"כלכליסט". עם זאת, לא בטוח שהצעה זו תאומץ על ידי כץ כי המענקים הניתנים היום לעסקים מבוססים על דיווחי המע"מ שלהם, דחייה של דיווחי המע"מ תקשה על חלוקת המענקים. צעד נוסף שממליצים עליו בבנק ישראל הוא חזרה על הפטור מארנונה. בכל מקרה ישנה הסכמה גורפת כי הצעדים שיינקטו צריכים להעשות מהר ובבירור.

בין בנק ישראל למשרד האוצר ולכלכלנים מחוץ לממשלה ישנה הסכמה גורפת כי אסור לחזור על טעויות העבר ולחלק מענקים נוספים לכלל הציבור. לדברי פלוג "יש להימנע מכל מענק פזרני נוסף לאזרחים ללא שום קריטריונים. מענקים כאלה אינם צודקים אינם יעילים לעידוד הפעילות הכלכלית".

בינתיים נראה כי נתניהו וכץ עוד לא החליטו על צעד פופוליסטי נוסף כזה. שלשום בערב אישרה הממשלה להגדיל את מענקי העבודה ולהקדים על חשבון שנה הבאה תשלום חלקי שיינתן כבר עכשיו, כך שמי שקיבל לאחרונה מענק עבודה (מס הכנסה שלילי) עבור 2019 יקבל בממוצע כמעט 1,000 שקל.