בשיא המשבר: רק 52% מתקציב המדינה הוזרמו למשק

תוכניות הסיוע של הממשלה להתמודדות עם משבר הקורונה ממשיכות לדשדש ולהתקדם לאיטן, כך עולה מדו"ח ביצוע התקציב של החשב הכללי שפורסם אתמול (א'). לפי הדו"ח, ששופך מדי חודש אור על התקדמות ביצוע התוכניות הכלכליות, שיעור הביצוע הכולל עבור 2020 הוא 52%, וזאת ללא התייחסות לכך שחלק ניכר מהסיוע שהובטח יינתן רק ב־2021. מאחר ש־2020 תסתיים בעוד שלושה חודשים בלבד והסיוע נפרס על פני חצי שנה, קשה לראות כיצד הבטחות ראש הממשלה ושר האוצר בנוגע להיקפי הסיוע ימומשו בפועל.

נתניהו בדיון כלכלי עם שר האוצר ישראל כץ. שיעור ביצוע כולל של 52%

מעבר לכך, השוואה בין הוצאות תוכנית הסיוע שהממשלה היתה אמורה להוציא לדרך עד לחודש אוגוסט (כולל) לעומת הביצוע בפועל מעלה פער של 13.6 מיליארד שקל. כך שבעוד שההקצאה לסיוע בתקופה זו עמדה על 49.1 מיליארד שקל, בפועל הוצאו 35.5 מיליארד בלבד.

בחינת סעיפי התוכנית מעלה כי הפיגור העיקרי בביצוע הוא בפרק "המשכיות עסקית" שמרכז את הסיוע לעסקים. הביצוע בפרק זה הוא 45%, אך נתון זה רחוק מלספר את הסיפור כולו. אף שמענקי ההוצאות הקבועות עומדים על ביצוע של 24% בלבד, סעיף זה הוא הרכיב המרכזי שצפוי להתחלק על פני החודשים הבאים ובמידה רבה, אחרי תלאות רבות הגיע לאיזון מסוים מבחינת תנאי הסיוע והיקפו.

סעיף מענקי עידוד התעסוקה, שהיו אמורים לעמוד על 6 מיליארד שקל וירדו לבסוף ל־5.4 מיליארד, בוצע בשיעור עלוב של 4% — נתון שמהווה כישלון של ממש עבור שר האוצר כץ שהתעקש על המודל הלא ישים שהתקבל בסופו של דבר. גם הסיוע לענפי התיירות (שבוצע בשיעור של 43%) לא מעיד על הצלחה ממשלתית גדולה. סעיפים אחרים נראים כמו יד קפוצה מצד משרד האוצר: 1% ביצוע בלבד נרשם על העברת החזרים ששולמו לרשות המסים, שבאופן חריג יכלו להתקבל עוד השנה במקום ראש בשנה הבאה.

כישלון בהכשרות המקצועיות

בתחום הביטחון הסוציאלי הביצוע ביחס לתקציב היה גבוה יותר ועמד על 57%. הכישלון הגדול בתחום קריטי זה, שיירשם על שמה של הממשלה הנוכחית עוד שנים רבות קדימה, הוא סביב תוכניות ההכשרות המקצועיות. מתוך 275 מיליון שקל שהוקצו לתוכניות לא בוצע עד כה ולו שקל אחד, וכך גם לא מסעיף הסיוע למגזר השלישי שתוקצב ב־230 מיליון שקל.

סעיף נוסף שמבטא את עליבות הממשלה בתחום זה הוא "חלוקת תווי מזון לאוכלוסיות מוחלשות", שתוקצב ב־700 מיליון שקל. שר הפנים אריה דרעי (ש"ס) התעקש שתקציב זה יוכפף למשרדו במקום לגוף האחראי לתחום במשרד הרווחה, והביא לכך שהתקציב יחולק תחת קריטריונים שבמקרה תואמים בעיקר את המגזר החרדי ומזניחים משפחות עניות מעוטות ילדים. התוצאה? הביצוע עדיין תקוע.

בחינת פרק האצת ופיתוח המשק בתוכנית הכלכלית מעלה שיעור ביצוע נמוך של 31% בלבד, וזאת אף שמראש היה מדובר בסעיפי שלא באמת קשורים להתמודדות עם הקורונה. סעיפים אלו שורבבו לתוכנית כדרך להוצאת כספים והגדלת נפח תוכנית הסיוע, וצלילה לתוכן מגלה את הכישלון האמיתי. כך, בעוד שבפרויקטים בתחום התחבורה, שהתקדמו גם כך בלי קשר למשבר, נרשם ביצוע של 118%, האצת פרויקטי תשתית בתחום ההייטק רשמה ביצוע עלוב של 12% בלבד. האצת פרויקטי דיגיטציה הכוללים גם למידה מרחוק — נושא קריטי בימים אלו — רשמו ביצוע נמוך עוד יותר של 10% בלבד.

הגירעון עלה כבר ל־8.1%

עוד מעלה דו"ח ביצוע התקציב כי הגירעון בחודש אוגוסט עלה ל־8.1% לאחר שעמד על 7.2% בחודש יולי, וממשיך לשבור שיאים שלא נראו בישראל מאז המשבר של שנות השמונים. מניתוח הוצאות הממשלה עולה כי הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב־20% בעוד הוצאות מערכת הביטחון ירדו ב־2.2%. עם זאת מערכת הביטחון צפויה להגדיל את הוצאותיה ב־3.3 מיליארד שקל נוספים עד סוף השנה. מתוך ביצוע תקציב של 293 מיליארד שקל בחודשים ינואר־אוגוסט הוצאו 35.5 מיליארד שקל על הוצאות המיועדות להתמודד עם משבר הקורונה.

בנוסף עולה מהדו"ח כי הכנסות המדינה ממסים עמדו מתחילת השנה על 205.5 מיליארד שקל, קיטון נומינלי של 10.3% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. עיקר הירידה היתה ממסים עקיפים — ירידה של 7.1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.