האוצר מתריע: תקציב 2021 יחייב קיצוצים של 11.4 מיליארד שקל בהוצאות הממשלה

הממשלה תדרש לקצץ 61.5 מיליארד שקל כדי לאשר את תקציב 2021, כך עולה מסקירת מקרו שנתן אמש משרד האוצר לממשלה במסגרת הדיון על הגדלת המסגרת התקציבית לשנת 2020 שהיה אמור להתחיל בצהריים אולם נדחה לאור מחלוקות בממשלה והתחיל רק בשעות הלילה.

פקידי האוצר הציגו את מסמך הנומרטור המציג את התחייבויות הממשלה לשלוש השנים הבאות - מסמך שהיה אמור להתפרסם לפני כשלושה חודשים אולם נדחה בכל פעם מתוך תקווה כי יפורסם עם אישור התקציב - שלא יגיע בסופו של דבר השנה. היום (ד') צפויים השרים להמשיך לדון בחלוקת התקציב ולאשרו כדי להביאו לאישור בוועדת הכספים עד ה-13 בספטמבר.

קרן טרנר אייל מנכ"לית משרד האוצר צילום: דנה קופל

למרות שבפועל מדובר בהגדלת התקציב ההמשכי שעומד על 400 מיליארד שקל (המסגרת המחלוקת על ידי החשב הכללי לאורך השנה) ב-11 מיליארד שקל, במשרד האוצר מציגים לשרים את סך חלוקת ה-411 מיליארד השקל. לאור התחייבויות פומביות של נתניהו וכץ, 3.3 מיליארד מהסכום הנוסף הוקצה למערכת הביטחון, 1.2 מיליארד לתמיכות, וממידע שהגיע ל"כלכליסט" כ-5 מיליארד להתחייבויות שוטפות של כלל המשרדים, כך שבפועל חלוקת התקציב היום תעסוק בסכומים זניחים ביחס לכלל התקציב.

ממסמך הנומרטור עולה כי בשנה הבאה תדרש הממשלה לקצץ 11.4 מיליארד שקל מההוצאות שלה ובמקביל למצוא מקורות הכנסה בהיקף של 50 מיליארד שקל כדי לעמוד ביעדים הפיסקליים שלה. זאת, מבלי להתחשב בהוצאות הקורונה שצפויות לעלות על מעל 100 מיליארד שקל השנה, שכן מראש סוכם כי אלו יממונו על ידי הגדלת הגרעון.

אם צעדי ההתכנסות של הממשלה יידחו ולא ייעשו בשנה הבאה (כלומר אם ירחיבו זמנית את יעד הגרעון או את מסגרת ההוצאה) בשנת 2022 תדרש הממשלה לקצץ 16.5 מיליארד שקל ולמצוא מקורות הכנסה בהיקף של 39.7 מיליארד שקל (הירידה בפער בהכנסות נובעת בעיקר מהתאוששות המשק). הפער בצד ההוצאות רק ימשיך ויגדל ללא קיצוצים משמעותיים ובשנת 2023 יעמוד על 21.2 מיליארד שקל. כל זה עוד מבלי שהממשלה הנוכחית קבלה החלטה בעלת אופי תקציבי כלשהי שלא במסגרת תקציבי הקורונה.

משרד האוצר מציין בפני הממשלה כי "צעדי ההתכנסות האפשריים בצד ההוצאה הם הפחתה של הוצאות הממשלה בתחומים האזרחיים או הביטחוניים" וכי "ככל שהממשלה תנקוט צעדי התייעלות אפקטיביים, תתאפשר הפחתה בהוצאות הממשלה ללא פגיעה ברמת השירותים הניתנת לאזרח".

בנוגע לאפשרות שהממשלה תגדיל את הגרעון כדי לממן את הפער בצד ההכנסות, מציינים באוצר כי "ככל שהממשלה תקבע תקרת גירעון נמוכה יותר ותעמוד בה, כך נטל תשלומי הריבית בגין החזרי חוב בשנים הבאות יפחת באופן שייווצר חיסכון תקציבי, אשר ימתן את הצורך לבצע הפחתות בתקציבים האזרחיים או הביטחוניים. יחד עם זאת, יש לציין כי בשלב זה צפוי בשנים הבאות גידול משמעותי בתשלומי הריבית ביחס לדיווח הקודם, הנובע מהשפעות הקורונה והצורך לגייס סכומי כסף משמעותיים בכדי לפצות על הירידה בהכנסות ולאפשר הוצאות של התקציב והתכניות הכלכליות להתמודדות עם הקורונה בשנת 2020".

בנוגע לצעדי ההתכנסות האפשריים בצד ההכנסה מציעים באוצר "ביטול פטורים קיימים במערכת המס, העלאה של שיעורי המס הקיימים, הטלת מס על מוצרים בעלי השפעה חיצונית שלילית וכן הרחבת בסיס הגבייה באמצעות טיפול בפרצות מס".

תחזית הצמיחה של האוצר מחולקת לשני תרחישים - לפי תרחיש ההתאוששות ההדרגתית המניח כי בעקבות הסרת ההגבלות, תהיה עצירה במגמת השיפור בפעילות הכלכלית למשך מספר חודשים, ולאור הוספת מגבלות מניח כי ברבעון האחרון של השנה תחל התאוששות הדרגתית כך שהמשק יתכווץ השנה ב-5.1% ובשנה הבאה יצמח ב-5.4%

התרחיש המחמיר יותר מניח כי בנוסף לעליית רף התחלואה במהלך החודשים הקרובים, תתרחש הרעה נוספת בתחלואה בסתיו שתוביל להחמרת ההגבלות. בתרחיש זה התוצר צפוי להתכווץ השנה ב-7.2% ובשנה הבאה לצמוח ב-2.3% בלבד.