פערים בפסגה: מנכ"לים גברים מרוויחים 63% יותר מנשים
רק 12% ממקבלי השכר הגבוה בחברות ציבוריות הן נשים וחבילת התגמול של בעלי התפקידים הגברים גבוהה ב-38% מזו של הנשים, כך לפי בדיקה של Deloitte; האם חיוב מעסיקים לחשוף את הפערים יוביל לשיוויון בשכר?
מנכ"לים מרוויחים 63% יותר ממנכ"ליות. ובכלל, בקרב הבכירים 12% בלבד ממקבלי השכר הגבוה הן נשים ב-500 החברות הציבוריות ש'נותנות את הטון' למשק כולו, גם ביחס לתשלום הוגן לבעלי התפקידים בהן. נתון זה כמובן משפיע על הממוצע ומצביע על כך שהרבה פחות נשים מתקדמות לתפקידים בכירים, מה שכשלעצמו מהווה סיבה לפערי השכר המגדריים.
- פרילנסריות מרוויחות 35% פחות מגברים על אותו פרוייקט
- נשים בהייטק 2020: למה עדיין קיימים פערי שכר ואיך פותרים את אי-השוויון?
- “יותר נשים צריכות לקחת אחריות על השקעה בהייטק"
בתחילת החודש עלתה לדיון בכנסת הצעת חוק שתחייב כל מעסיק פרטי עם 100 עובדים ומעלה לדווח על שכר הגברים והנשים המועסקים אצלו על מנת לחשוף פערי שכר מגדריים. הצעת החוק של ח"כ אתי עטייה מהליכוד נידונה בוועדת העבודה הרווחה והבריאות ולפיה כל מעסיק יחוייב לסגור את הפערים על פי חוק שכר שווה.
בעקבות הצעת החוק בדקו במרכז הישראלי לממשל תאגידי, Deloitte מהם הפערים בקרב מקבלי השכר הגבוה בחברות הציבוריות. בכלל החברות הציבוריות עומד הפער בסך חבילת התגמול על 38% לטובת הגברים. בשכר הבסיסי קיים פער של 27% לטובת הגברים, אך ההבדל משמעותי באמת הוא בתגמול המשתנה. הכוונה היא הבונוסים השונים והתגמול ההוני שבחבילת התגמול, בנוסף לשכר. הפער בבונוס השנתי בין גברים לנשים הוא 77% לטובת הגברים ובחבילת התגמול ההונית 58%.
במהלך השנים באופן קבוע הרכיב המשתנה בחבילת התגמול (הבונוס והרכיב ההוני) נמוך ביחס לגברים. אצל גברים הרכיב המשתנה מהווה 40% ואצל נשים – 30%. "השכר המשתנה הוא תלוי ביצועים ואחת ההשערות היא שנשים יותר שונאות סיכונים בהיבט הזה", אומרת אירנה בן יקר מנהלת המרכז הישראלי לממשל תאגידי, Deloitte.
השכר הקבוע של מנכ"לים גבוה ב-24% יותר מזה של מנכ"ליות ובסך הכל הם מרוויחים 63% יותר מנשים שמנהלות חברות. לעומת זאת בתפקיד היו"ר נשים מרוויחות כ-8% יותר מגברים. היות ותגמול קשור באופן ישיר גם לגודל החברה נבדק גם, על פי פילוח שווי החברות בבורסה, האם קיימת אפלייה תעסוקתית בין המגדרים בחברות בגודל שונה. נמצא ש-80% מהנשים מועסקות בחברות בינוניות וקטנות ורק 20% בחברות גדולות, גם זה משפיע באופן ישיר על ממוצע התגמול לטובת הגברים.
"להבדיל ממה שעשה החוק שדרש לגלות את חמשת מקבלי השכר הגבוה לפני למעלה מ-10 שנים, שדחף דווקא את השכר כלפי מעלה, כאן הסיפור הוא אחר", אומרת בן יקר. "ברגע שחברה תידרש להציג שהיא משלמת X לגברים ו-Y לגברים תהיה לזה משמעות לדרך שבה נראות החברות כמעסיקים, תהיה לזה משמעות למותג המעסיק שלהם".
כאשר חוייבו החברות הציבוריות לחשוף את חמשת מקבלי השכר הגבוה נוצר בעצם מירוץ לפסגה והמטרה של צימצום פערי השכר בין המנהלים לעובדים לא הושגה. מנהלים נחשפו לנתונים וזה יצר ניסיון להגיע לרמת השכר שמקבלים עמיתיהם בחברות אחרות. במקום שהשכר ייראה לא מוצדק או לא הוגן הוא קבע רף חדש ורצון להגיע לשכר הזה. "בעיני אם תהיה דרישה לגלות את הפערים בין שכר הנשים לגברים זה לא יביא הרבה כבוד לחברה שיש בה פער גבוה", היא אומרת.