קוד פתוח: היכן נמצאת ישראל ביחס לעולם ולאן מועדות פניה?

בין החברות שהגיעו לכותרות ניתן למצוא את הסטארט-אפ Snyk הממוקם בישראל ובלונדון, המסייע למפתחים לאתר חולשות אבטחת מידע בספריות מבוססות קוד פתוח. Snyk גייס 150 מיליון דולר בסבב גיוס שהושלם לאחרונה והוביל את החברה לשווי של למעלה ממיליארד דולר. כך גם חברת xs:code מהרצליה הפועלת לספק למפתחי תוכנת קוד פתוח דרך להרוויח מהקוד שלהם על ידי הצעת יכולות פרימיום ותמיכה, ו-CodeFresh, המציעה כלים לפיתוח, בדיקה והטמעת אפליקציות על בסיס Containers, אשר גייסה 27 מיליון דולר לאחרונה.

דוגמאות אלו הן רק קצה הקרחון של מה שהפך לטרנד הקוד הפתוח בארץ. לישראל מסורת ארוכה של קוד פתוח, עם כמה מהמפתחים המובילים בעולם לקוד פתוח, ביניהן החברות JFrog, Elastic ו-Redis - אשר צמחו להיות חברות בינלאומיות מבסיסן הישראלי. כל החברות הללו וחברות קוד פתוח ישראליות נוספות, החלו כסטארטאפים קטנים וצמחו לארגונים ברמה בינלאומית, אשר נועדו לתת מענה לדרישה הגבוהה לקוד פתוח בקרב חברות בעולם כולו.

לעתים נראה כי לוקח יותר זמן לקונספט הקוד הפתוח לחלחל לחברות גדולות, אשר נוהגות להשתמש בקוד קנייני ("קוד סגור"), בגלל שבעבר היה נהוג לחשוב שהוא "בטוח יותר", הן מבחינת אבטחת המידע והן מהפן העסקי. אך גישה זו משתנה. גם החברות הגדולות בישראל עוברות לשימוש בקוד פתוח ובראשן לא פחות מאשר צה"ל והממשלה. על פי דובר צה"ל, "השינוי בגישה אינו נובע בהכרח מהשאיפה לחסוך בעלויות, אלא מהרצון לספק פתרונות בדרך מהירה יותר", ובכך לאפשר לצבא למשוך יותר מפתחים ואפשרויות נוספות לטפל במשימות ביעילות גבוהה יותר. Hadoop, Open Stack, GitHub - כל אלו הפכו לפלטפורמות המועדפות על צה"ל ועם הזמן גם על חברות גדולות.

קוד פתוח צילום: pixabay

צה"ל, השתמש עד לאחרונה רק בשירותי Net., משום שהם נחשבו לבטוחים יותר ונתמכים על ידי מיקרוסופט. אך לפני מספר שנים, הצבא החל לבצע יותר פרויקטים בעזרת כלי קוד פתוח, זאת לאחר שהחליט ש: א) פלטפורמות קוד פתוח יאפשרו למפתחים להיות יצירתיים יותר ולפתח יישומים חדשניים יותר, ו- ב) קוד פתוח הינו למעשה בטוח יותר מקוד קנייני. מאמר שפורסם במגזין במחנה על המעבר של צה"ל לקוד פתוח פותח דבריו עם הציטוט המפורסם של אריק ס. ריימונד, אחד ממייסדי הקוד הפתוח, המאמין ש"בהינתן מספיק עיניים כל הבאגים פתירים בקלות" וקוד פתוח בנוי על עבודה שיתופית עם הרבה מאד זוגות עיניים.

מאחורי צה"ל, אך עדיין מראים התלהבות כלפי הקוד הפתוח, נמצאים המשרדים הממשלתיים בישראל. ב- 2019 הודיע משרד המדע והטכנולוגיה על עליה בשימוש בקוד פתוח, אשר החליף את שירותי Microsoft שהיו בשימוש נרחב על יד המשרדים הממשלתיים. המסמך מציג את יתרונות הקוד הפתוח לממשלות, לרבות עלויות נמוכות, גמישות גבוהה יותר, מניעת מצבים בהם משרד נעול לתמיכת ספק בודד, מוצרים באיכות טובה יותר ואבטחת מידע טובה יותר.

במגזר המסחרי, חברת Matrix מהווה אחת מהדוגמאות הבולטות לאימוץ הקוד הפתוח בקרב חברות ישראליות. Matrix היא הנציגה הישראלית הרשמית של Redhat, Cloudera ,RapidMiner ואחרות. לדברי החברה, קוד פתוח מהווה "אבני היסוד לפתרונות מחשוב היום" ורכיב חיוני לשימוש בבינה מלאכותית. "ללא קוד פתוח אין בינה מלאכותית". החברה הצהירה כי היא עוזרת לפתח פרויקטים ב- DevOps, Middleware ותשתיות עבור למעלה מ- 800 לקוחות - ביניהם כמה מהארגונים הגדולים בישראל.

בעוד שקוד פתוח הופך לפופולרי יותר ויותר ברחבי העולם, במידה מסוימת, הוא מתאים לישראלים כמו כפפה ליד. סצינת ההייטק הישראלית בנויה על שיתופי פעולה, חדשנות וחשיבה עצמאית - כל הדברים החיוניים לעבודה בקוד פתוח. קוד פתוח מאפשר למפתחים להתנסות עם מערכות חדשות, לתרום ולשתף פעולה על פרויקטים שונים. אלו מניעים תגובתיות מהירה, שיפור תמידי וחדשנות. בבסיס הקוד הפתוח ניצבת צורה מאד ישראלית לעבוד בה שהוכיחה את עצמה כאפקטיבית הן אונליין והן באופליין.

ב- GGV Capital אנו בטוחים כי מפתחים הם שיניעו את שוק טריליון הדולר הבא ובכוחו של הקוד הפתוח לאפשר יצירה, שיווק ומכירה של כלים עבור מפתחים, כפי שניכר בהשקעות שלנו בחברות כמו HashiCorp, Kong, Coder, Streamlit ועוד שמתמקדות במפתחים ומשרתות את הארגונים הגדולים בעולם.

אורן יונגר משקיע ב-GGV Capital צילום: GGV Capital