משרד הבריאות עוצר את המעבר בין קופות החולים

הלחץ שהפעילו קופת החולים כללית ולאומית עבד, ומשרד הבריאות מבקש להתקין תקנות האוסרת על מעבר מבוטחים בין קופות חולים. מדובר במהלך המגביל באופן חריף את התחרות בתוך מערכת הבריאות. לפי התקנות החדשות, מספר המבוטחים שיורשו לעבור מקופה לקופה ב־2020 לא יעלה על 87.5 אלף, ובשנת 2021 לא יעלה על 2,500 מבוטחים. לפי מקורות, בקשות המעברים כבר חצו את 115 אלף המבוטחים, ונתון מעלה חשש כי מבוטחים שביקשו לעבור מקופה אחת לשנייה לאחרונה ואף קיבלו על כך אישור לא יוכלו לעבור בפועל. התקנות חייבות את אישורה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, זאת בניגוד למה שאירע בתחילת מרץ, אז הוחלט על הפסקת המעברים, אך באמצעות כלי "תקנות לשעת חירום" אשר אינן מצריכות אישור הכנסת. עם זאת, הציבור מוזמן להעיר הערות עד השבוע הבא ומטבע הדברים, חלק מהקופות יגישו התנגדות למהלך. התקנות החדשות קובעות כמה חריגים, לרבות מעבר לקופה של בן או בת זוג או של ילדי מבוטחים. ניתן יהיה גם לעבור קופה אם המבוטח עבר דירה ליישוב שבו הקופה בה הוא מבוטח אינה פועלת, אך כאמור, הדבר מצריך אישור מיוחד ותהליך בירוקרטי.

רן סער, מנכ"ל מכבי. "תחרות זו הדרך היחידה לשפר שירות" צילום: אוראל כהן

בקופת חולים מאוחדת התנגדו למהלך, אך מי שתיפגע ממנו במיוחד היא קופת החולים מכבי, שהוכתרה לאלופת הניודים בשנים האחרונות ומבטחת כיום כל ישראלי רביעי. מנתוני הביטוח הלאומי עולה כי קופת החולים השנייה בגודלה במערכת, הצליחה להוסיף לשורותיה כ־113 אלף מטופלים נטו (מצטרפים חדשים בניכוי נוטשים) בין 2015 ל־2019, זאת על חשבון כל שאר הקופות שאיבדו נטו מבוטחים, לרבות לאומית, הקופה הקטנה במערכת. כך עולה מנתוני הביטוח הלאומי. גורמים במכבי טענו כי ישנם גורמים במערכת הבריאות אשר מגשימים את חלום הפסקת התחרות בין קופות חולים בחסות נגיף הקורונה. הכוונה היא כמובן לכללית, שמבטחת כיום 54% מהישראלים ומעוניינת לשמור על כוחה ההגמוני במערכת וכן ללאומית, הקופה הקטנה במערכת שלא מצליחה להוסיף מבוטחים על אף ששיעור הריבוי הטבעי בישראל עומד על 2%.

"הקופות צריכות להתמקד"

"לאור זאת, ישנו הכרח לרכז את מאמצי קופות החולים, צוותים רפואיים ומנהליים, בטיפול במבוטחי הקופה ולהפחית במידת האפשר עיסוק של כוח האדם והמשאבים בקופה לתחומים אחרים...גיוס וקליטת מבוטחים חדשים דורשים משאבי ניהול וכוח אדם מהקופה", מסכמים שם ומוסיפים כי המאמצים אינם מתרכזים אך ורק בכוח אדם מנהלי שחייב לתאם את המעברים אלא גם של כוח האדם הרפואי שפוגש לראשונה מטופלים חדשים וכי, "צריך לעמוד על מצבם הכולל, היסטוריה רפואית ותכניות טיפול".

"המשמעות היא 0 תחרות"

בכיר באחת מקופות החולים זועם על השימוש בנגיף כתירוץ לפגיעה בזכויות המבוטחים. "הם רוצים להשאיר את המבוטחים בקופה בכוח? ואם המטופל אינו מרוצה מהקופה? מה ההיגיון להשאיר ארבע קופות חולים ולממן "כפל תשתיות" (תקציבי הקופות החולים יחד יוצא מסל הבריאות– א.פ) אם אתה מבטל את מרכיב התחרות? זה כמו לקנות את הבריחה הכי יפה ויקרה אך לא לקנות את הפקק", הוא אומר.

גורמים במערכת אשר התנגדו נחרצות למהלך מסרו ל"כלכליסט" כי יש למהלך הזה משמעויות מאקרו־כלכליות־בריאותיות מרחיקות לכת, שבעיקרן פגיעה אנושה ברפואה הציבורית לטובת הרפואה הפרטית. "מערכת בריאות בלי תחרות תהיה חלשה יותר ותביא לנהירה לרפואה הפרטית, גם של רופאים. הפסקת התחרות תהיה פגיעה בציבור ובמיוחד בחולים והעניים, בזבוז אדיר של כספי ציבור. חשוב להבהיר כי אחרי שהנזקים יקרו, אי אפשר יהיה להחזיר את הגלגל אחורה". לדבריו, "המשמעות המעשית היא שתהיה אפס תחרות, הקופות יעצרו מיידית את הפיתוח של שירותים חדשים וחדשניים וזה אף עלול להיות מתורגם להימנעות ממאמץ מצד הקופות להשתפר גם בהקשר לקורונה, כגון תורים לבדיקות, למשל".

במכבי הגיבו זעם על המהלך, שם רואים אותו כחלק אינטגרלי וכוללני של מגמה מטרידה אנטי־תחרותית. רן סער, מנכ"ל מכבי, אמר ל"כלכליסט" כי, "תחרות היא הדרך הטובה ביותר לשפר שירותים במערכת הבריאות הציבורית. כל הקופות השתפרו מאד מאז שהתחרות התגברה לפני מספר שנים. גם בזמן הקורונה התחרות מתמקדת בשיפור שרות. דוגמה לכך היא הפיתוח של מכבי לעמדת בדיקות חדשה שנכנסה לשימוש גם בקופות אחרות. התחרות נכונה למטופל, למערכת הבריאות ולמדינה בכלל – חייבים להגביר אותה ככל הניתן".