ענת אהרוני: "הקפאת משכנתא – צעד כלכלי גרוע; יש חלופה טובה בהרבה"

בשיתוף מערכת זירת הנדל"ן

צעירים בעלי השכלה ופריון נמוכים, ועובדים בענפי הקמעונאות, התיירות והמסעדנות – הם בעיקר אלה שנפגעו כלכלית במשבר הקורונה – כך לפי נתוני בנק ישראל שפורסמו השבוע. עם זאת, כבר ברור כי לצדם נמצאים גם מאות אלפי עצמאים בני המעמד הבינוני שהשתכרו ממש לא רע עד פרוץ המשבר וחיו ברמת חיים גבוהה – בין היתר בזכות הלוואות שנטלו והחזירו מדי חודש מתוך הכנסתם הפנויה.

מבין הלוואות אלה, שוק המשכנתאות נמצא במוקד תשומת הלב של בנק ישראל במשבר הנוכחי. "הפגיעה בכושר ההשתכרות של משקי בית כה רבים עלולה לסכן את חוסנם ולאתגר את המערכת הפיננסית", נכתב בהודעת הבנק. ואמנם, בזכות סביבת הריבית הנמוכה ועל רקע הגאות בשוק הדיור, ידע שוק המשכנתאות בעשור האחרון צמיחה חדה ביותר: היקף המשכנתאות בישראל עומד כיום על 385 מיליארד שקל – כפול לעומת היקפן לפני תשע שנים.

על מנת לסייע לנוטלי המשכנתאות להישאר עם הראש מעל למים ובכך גם למנוע תסיסה חברתית, פירסם בנק ישראל הוראת שעה שסותרת במידה רבה את המדיניות שלו בשנים האחרונות: מתן אפשרות לבנקים להגדיל את שיעור המימון של המשכנתא ל-70%. בנוסף ובעידוד בנק ישראל, גם הבנקים עצמם נרתמו לטובת הלווים, ואיפשרו לאחרונים להקפיא את תשלומי המשכנתא החל ממרץ ולמשך שלושה חודשים. עם פקיעת תקופת הגרייס ניתנה לבנקים הבחירה אם להאריך את ההקפאה עד לסוף 2020, ורבים מהם אכן הציעו זאת ללווים.

הישראלים, כך הסתבר מהר מאוד, קפצו על המציאה: נכון לסוף יוני, כרבע מנוטלי המשכנתאות הקפיאו את החזר התשלומים החודשי שלהם, כשהיקף המשכנתאות שנמצאות בהקפאת תשלומים היה 81.3 מיליארד שקל – לא פחות מחמישית משוק המשכנתאות. 

הפגנת העצמאים בירושלים. אנשים לא מבינים שהמשכנתא היא שצריכה להתגמש בעבורם

הקפאת החזרי המשכנתא החודשיים זכתה לביקורת בשוק, בעיקר בשל העובדה שהוצעה לכולם, גם למי שלא באמת היה זקוק לה ובלי קריטריון סף כלשהו. ואולם האם באמת מדובר בחבל הצלה למשקי בית שנקלעו לקשיים? על כך, מסתבר, אין הסכמה בקרב מומחי המימון.

ענת אהרוני, מייסדת אור משכנתאות המייעצת בהבראת כלכלת המשפחה, סבורה כי מי ש"ניצלו" את האפשרות להקפיא תשלומים נפלו ככל הנראה למשגה פיננסי: "הקפאת התשלומים זה הדבר הכי גרוע שאדם יכול לעשות עם המשכנתא שלו", היא קובעת. "ניתן לשם כך דוגמה: אם יש לי משכנתא של 930 אלף שקל ל-25 שנה, ואני מחזירה עליה 4,000 שקל בחודש – סכום שכולל הן קרן והן ריבית. ברגע שהקפאתי את המשכנתא בשלושה חודשים, הוספתי לקרן שלי עוד 12 אלף שקל – כשתקופת הפרישה של ההחזר נותרה בעינה.

"כך שכשאני אחזור לשלם את החוב אחרי תום ההקפאה, יתרת הקרן שלי תגדל – ואני אצטרך לשלם ריבית על הריבית הקיימת, מה שנקרא ריבית דריבית. בחישוב גס מדובר בתוספת של 300-200 שקל לחודש. כשמביאים בחשבון שמדובר בתקופה של 25 שנה, קל להבין שמדובר בתוספת שמצטברת לסכום גדול מאוד".

אהרוני מציינת כי דווקא האופציה השנייה שנפתחה בפני הלווים הישראלים בעת המשבר – והיא הפחות מנוצלת על ידם דווקא – היא זו של הגדלת שיעורי המימון מנכס משועבד קיים. "מבחינת אנשים רבים ברגע שהם חתמו על משכנתא, אז זהו – משלמים אותה לפי התנאים שסוכמו בעת החתימה ולא משנים אותה לעולם. הם לא מבינים שבמקום שלווים יתגמשו לטובת ההלוואה – ההלוואה היא זו שצריכה להתגמש עבורם. הרי לא הגיוני שמשכנתא שלקחתי לפני שלוש שנים כשהיה לי ילד אחד, תתאים לי גם היום כשיש לי שלושה ילדים והעסק שלי נסגר".

ענת אהרוני. זה שחשבונך לא הוגבל לא אומר שתקבל אשראי מהבנקים צילום: באדיבות אור משכנתאות

"עד היום בעלי משכנתא שזכו למימון מקסימלי, קרי של 50% מערך הנכס, לא יכלו להגדיל אותה לצורך סגירת הלוואות, קיום התחייבויות כספיות או עזרה לבן משפחה. הוראת השעה החדשה של בנק ישראל באה ואומרת שאם יש לי למשל נכס ששוויו מיליון שקל וקיבלתי עליו משכנתא מקסימלית של 500 אלף שקל – כעת אוכל להרחיבה ולקבל מימון של 70%, כלומר עוד 200 אלף שקל. זאת כמובן תחת מגבלה של שיעור ההחזר מתוך ההכנסה הפנויה וכל עוד ההלוואה לא ניתנת לטובת רכישת דירה נוספת".

אז מדוע בעצם הגדלת המשכנתא אטרקטיבית יותר מהקפאת המשכנתא?

"כי בשונה מהקפאת התשלומים, בהגדלת המשכנתא אני לוקחת כסף זול מהבנק, לא משלמת ריבית דריבית, אני סוגרת את המינוס בבנק ואת ההתחייבויות החוץ-בנקאיות שלי, והכי חשוב – עורכת מחדש את פרישת התשלומים שלי לפי היכולות הפיננסיות שלי דהיום – עם הילדים בבית, בבידוד, בחל"ת וכדומה. בעצם המשכנתא נותנת מענה לכל פגיעה בהכנסה החודשית הקבועה שלי".

אהרוני מזהירה כי בעבור משקי בית רבים, אי-ניצולה של הוראת השעה עלולה להתברר כלא פחות מאשר בכייה לדורות: "כרגע הוראת השעה תקפה רק עד ספטמבר, כשאחריה אנשים לא יוכלו עוד לפרוש את התשלומים באופן שיאפשר להם להמשיך לעמוד על הרגליים. גם הודעת בנק ישראל שמי שחזרו לו 10 צ'קים חשבונו לא יוגבל – אין בה ממש מבחינת הלווים, שכן הם בלאו הכי לא יקבלו מימון משום בנק. הם ימשיכו להיות חנוקים".

לפי אהרוני, ההבנה הזו כבר מתחילה לחלחל לעוד ועוד ישראלים שמצבם הכלכלי החמיר באחרונה: "מרבית הפונים אלינו כלל לא מעוניינים במחזור משכנתא או בטיוב התנאים שלה, אלא באופן שבו הם יכולים להקטין את ההחזרים החודשיים ולדעת שגם אם הם יישארו בלי עבודה עוד ארבעה חודשים או שנה – הם לא יגיעו למצב של אי-פירעון ולא יצטרכו לממש נכסים".